בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
קרני השמש המלטפות 
 
 השמש - מחממת, רומנטית, מעיקה, מזיקה - אבל גם חיונית לגוף האדם    צילום: מתוך "הצרות שלי עם נשים", ערוץ 10    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק, ysorek@gmail.com

אתמול נפתחה עונת הרחצה של קיץ 2011 והמוני אדם יגדשו בימים החמים שלפנינו את חופי הים כדי להנות מקצת בריזה, שכשוך במים וסתם סייסטה של אחר צהרים. ויהיו, כמדי קיץ, גם את אלה מבינינו שבאים לראות ולהראות בגופם החשוף. אחד לשני וגם לקרני השמש המסוכנת בשם השיזוף הקדוש. יורמים יוצא לבדוק עד כמה הן באמת מסוכנות. וגם על הטרדה מינית מקורית

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

הקיץ מתקרב ומביא עימו שאלות על קרני השמש. גיא תוהה: "איך כדאי להתגונן מהשמש אם נכונה השמועה כי בקרם ההגנה 'יש חומרים מחזירי אור הגורמים לסרטן הגרוע מקרני האולטרה סגול'".

 

קודם כל גיא כדאי להירגע: קרם ההגנה אמנם מופיע בכל קיץ באריזות חדשות אבל המרכיבים לא השתנו כבר כמה עשורים, זמן מספיק כדי להיווכח בבטיחותם. פרט למרכיבים הרגילים של כל תכשיר קוסמטי תמצא ברשימת המרכיבים באותיות קטנטנות את ה-(Octyl methoxycinnamate (OMC, או שם כימי מסובך אחר הכולל את מילת הקסם Cinnamate. הצינמט הזה הוא המרכיב שעושה את העבודה ושמו מסגיר את מקורו במדף התבלינים - הקינמון. קרם השיזוף לא מריח כמו עוגיית קינמון משום שבתהליך כימי מחברים למולקולה זנב ארוך שהופך אותה ללא נדיפה ולכן חסרת ריח. בנוסף תמצא בקרם ההגנה גרגרי מינרלים כתחמוצת טיטניום (אותו חומר ממש שמשמש כצבע לבן לקירות) הפועלים על העור ממש כשם שהם עובדים על הקיר - שוברים ומחזירים את האור. לא מעט נכתב על ההשלכות האפשריות של חומרים כאלו אלא שלאחר שנים רבות של שימוש נראה שהעור שלנו פשוט לא חדיר לחומרים הללו.

 

הגוף הצמא לאור השמש

היססטריית ההפחדה מהשמש - גם בעלת אלמנטים מסחריים
 היססטריית ההפחדה מהשמש - גם בעלת אלמנטים מסחריים 
 צילום: Getty Images 
 

 

ובכל זאת התכשירים עשויים להזיק. ההגנה אינה מוחלטת אבל תחושת הביטחון דווקא כן. אם במקום לשבת בצל תתמרח ותבלה את שעות הצהרים על החוף בגוף חשוף, תזכה למנה לא מבוטלת של קרינה מסרטנת. אבל יתכן שאנחנו מסתכנים גם מעודף הגנה. מרכיב האולטרה סגול של אור השמש, אותם גלים אלקטרומגנטים אנרגטיים ומזיקים, נחוצים לגוף לשם יצירת ויטמין D בעור. ויטמין D חיוני לבניית העצמות ולתפקוד מערכת העצבים. אבות אבותינו, שאיבדו את מעטה השיער שעל גופם וחיו בסוואנה שטופת השמש של מישורי מזרח אפריקה, פיתחו עור כהה הבולע את רוב הקרינה. משיצאו כמה מהם לפני כ-50 אלף שנים צפונה, לקווי רוחב בהם שטף הקרינה קטן, הפך המלנין (האחראי לצבע העור) למטרד, והברירה הטבעית עודדה את התפתחות בעלי העור הבהיר שהצליחו לספוג ולנצל את מעט הקרניים האולטרא סגולות שבנמצא. רמזים לבעיות בהן נתקלו המהגרים הראשונים שיישבו את אסיה ואירופה ניתן למצוא אצל שחורי עור הנודדים צפונה כיום. מהגרים אפריקנים לאירופה, והשחורים בארה"ב, סובלים מבעיות הקשורות למחסור בויטמין D הכוללות פרט לרככת גם שכיחות גבוהה של סכיזופרניה שעשויה לנבוע ממחסור בויטמין הזה אצל נשים הרות.  

 

סרטן העור מופיע בגיל מבוגר לאחר שהאדם העמיד צאצאים ולכן לא היווה מכשול להעדפת האבולוציה את "חיוורי הפנים". ככל שהאירופאים התלבשו יותר ובילו פחות זמן בשדות התפשטה מחלת הרככת: התפתחות לקויה של העצמות בשל מחסור בוויטמין D. לשיאה הגיע המגמה בסוף המאה ה-19, אז בקרב הילדים שגדלו בסמטאות הצרות והחשוכות של ערי התעשייה סבלו 90% מעיוותי הרככת.

 

היסטריית מקדמי ההגנה – מיותרת?

הביקוש למסנני קרינה בעלי מקדמי הגנה גבוהים שובר שיאים
 הביקוש למסנני קרינה בעלי מקדמי הגנה גבוהים שובר שיאים 
 צילום: GettyImages/אימג'בנק 
 

בשחר המאה ה-20 השתנה היחס לשיזוף גם בשל גילוי הקשר שבין החיוורון לרככת וגם משום שהשיזוף הפך לסמל סטטוס של עשירים העוסקים להנאתם בגולף או בשיט. אמבטיות שמש הומלצו לסובלים ממגוון מחלות, משחפת ועד לסרטן וסכרת. הפופולאריות של השיזוף הביאה לעלייה דרמטית בתחלואה בסרטן העור עד שבאמצע המאה ה-20 החלה מטוטלת ההמלצות הרפואיות לנוע לכיוון הצל. תחילה יעצו הרופאים להימנע משיזוף בשעות הצהרים החמות ובהדרגה הוחמרו ההנחיות עד לשלילת כל שיזוף והמלצה גורפת למקסימום הגנה. בשנים האחרונות נראה כי מסע ההפחדה הצליח: הביקוש למסנני קרינה בעלי מקדמי הגנה גבוהים שובר שיאים, השיזוף מאבד מהפופולאריות, נבלמה העלייה בשכיחות סרטן העור ובכמה מקומות העקומה התחילה לרדת. אלא שיש מי שמתחיל לתהות אם מסע ההסברה לא הצליח יותר מדי והחזיר אותנו לימי המחסור בויטמין D. החומר הזה אמנם מוחדר לחלב אבל יש מי שאינו צורך את תוסף התזונה הזה ומי שמתקשה לספוג אותו מהמזון. אצל קשישים מתבטא המחסור הזה בירידה במצב הרוח ובהאצה של הירידה ביכולת החשיבה. חשיפה לקרינת השמש עשויה לסייע במניעת מחלות אוטואימוניות (פגיעה של מערכת החיסון ברקמות בריאות בגוף) כדוגמת סכרת נעורים וטרשת נפוצה.

 
 

המינון הרצוי – לא תמיד המצוי

 

 

יש מי שמתחיל לתהות אם מסע ההסברה לא הצליח יותר מדי והחזיר אותנו לימי המחסור בויטמין D החיוני לבניית העצמות ולתפקוד מערכת העצבים. ההגנה בלאו הכי אינה מוחלטת אבל תחושת הביטחון דווקא כן

 

 

כמה חשיפה לשמש נחוצה? הדבר תלוי בגוון העור, בעוצמת קרינת השמש ובשטח העור שאנו חושפים. כדי להגיע לריכוז המומלץ של ויטמין D בדם מספיקה לבעל עור בהיר חשיפה של הזרועות והראש ל-10 דקות שמש בצהרי יום קיץ או כ-40 דקות בחורף. יש מי שממליץ לבהירים על כ-20 דקות חשיפה משום שקרינה נוספת לא תייצר יותר ויטמין ואפילו עלולה לפרק את מה שכבר יוצר בעור. בעלי עור כהה יקבלו את מנת ויטמין D שלהם רק בחשיפה ממושכת בהרבה. במילים פשוטות: אם ספגת כוויית שמש או השחמת מאוד בקיץ הרי שהגזמת בחשיפה אבל אין צורך לשמור על מראה שלגיה לאורך כל השנה כדי להיות בריא.

 

אבל לאור השמש, ולא רק למרכיב האולטרה סגול שלו, יש השפעה גופנית ונפשית רחבה הרבה יותר משיזוף ולכך יוקדש הטור הבא.

 

פינת השאלה הביזארית

שמירה מחייבת עירנות ואחיזה איתנה בכלי זין אל מול האויב
 שמירה מחייבת עירנות ואחיזה איתנה בכלי זין אל מול האויב 
 צילום: דובר צה"ל 
 

 

ח"י משתף אותנו במורשת קרב של יחידתו: "חייל שפך את זרעו, שלא בנוכחותי, בעמדת שמירה שאני שמרתי בה אחריו. מאוחר יותר ראיתי אותו מחייך אליי חיוך מגעיל, אי אפשר היה לטעות שמה שהוא עשה היה בכוונה.  זה נחשב להטרדה מינית?"

 

לא. מי שניסח את החוק למניעת הטרדה מינית לא חשב על עמדת השמירה שלך. כנראה שאפילו בעבירת משמעת לא תוכל להאשים חברך ליחידה. שמירה מחייבת עירנות ואחיזה איתנה בכלי זין אל מול האויב והחייל עמד בכך... מסמך "רוח צה"ל" קובע כי החייל "יהיה נכון לתרום כל שביכולתו להגנת המדינה"  נראה שחברך אכן תרם את כל שיכול היה במהלך אותה משמרת ואין סיבה שלא יחייך.

 

 

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by