בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
לך אל הנמלה ותלמד על עצלנות 
 
 הגלמים מובאים לקן הנמלים המשעבדות והפועלות הבוקעות מוחתמות בניחוח החדש    צילום: Getty Images / אימג'בנק    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק, ysorek@gmail.com

לכבוד הפסח אנחנו פונים אל עולמן המופלא של הנמלים. לכאורה מבט עליהן מהצד מלמד על חברה שחיה בשותפות מושלמת. ואכן, קן הנמלים מתפקד כגוף אחד מעורר קנאה. אבל מכאן ועד לדוגמה ומופת עבורנו הדרך ארוכה. גם בחברת הנמלים ישנם מעמדות, חזקים וחלשים, ניצול, מלחמות ואפילו מרד. בעולם אכזרי זה בו שולטות הנשים עדיין מחכים העבדים ליציאת מצרים שלהם

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

ניר מתבונן בהשתאות בטורי הנמלים החרוצות ושואל: "האם יש עבדות בטבע?"

 

מטרתו של כל פרט בטבע היא להעביר את הגנים שלו לדורות הבאים. לכן היוו החרקים החברתיים בעלי הכנף הקרומית (Hymenoptera) חידה כבר עבור אבי האבולוציה, צ'רלס דארווין. הדבורה או הנמלה הפועלת אינה מטילה ובכל זאת עובדת בפרך כדי שהמלכה תביא לעולם עוד פועלות ועוד מלכות. דארווין התקשה להסביר כיצד יכולות הפועלות להסתגל לסביבה ולהשתנות אם פועלת מוצלחת לא תוריש את תכונותיה לדור הבא? כיצד נוצרים כמה טיפוסים של פועלות השונות זו מזו במבנה הגוף ובהתנהגות (למשל פועלות מלקטות ושומרות) אם רק המלכה, שאינה דומה לאף אחד מהטיפוסים הללו, מתרבה? אבל התעלומה הגדולה היא של האלטרואיזם הקיצוני - ויתור על יכולת ההתרבות לטובת הנחיל או הכוורת.

 

סרים למרותה של המלכה או משרתים מרצון?

הלסתות של המשעבדת קיבלו צורת חרב חדה המסוגלת לדקור נמלה שומרת בקן מותקף
 הלסתות של המשעבדת קיבלו צורת חרב חדה המסוגלת לדקור נמלה שומרת בקן מותקף 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

 

כדי להבין את פשר האבולוציה הייחודית של החרקים החברתיים נדרשה תיאוריה חדשה הממזגת את עקרונות הברירה של דארווין עם הגנטיקה. השילוב הזה נקרא "ברירת שארים" והוא מבוסס על העברת גנים לדור הבא באמצעות סיוע לקרובים הנושאים את אותם גנים להתרבות. למעשה, בכל יצור רב תאי מוותרים רוב התאים על התרבות ופועלים כדי שכמה תאים באשך או בשחלה יעבירו את הגנים המשותפים הלאה. כל נמלה בקן או דבורה בכוורת מבצעת את אותה בחירה שעושים תאים בודדים ביצור מורכב: מי שמתרבה אינה נמלה או דבורה אלא נחיל נמלים או כוורת המפיצים מלכות צעירות וזכרים הנושאים עימם את ה-DNA המשותף לכל הפרטים. ממש כשם שהתמיינות לטיפוסי תאים שונים התאפשרה רק כאשר תפקיד הרבייה הועבר לתאים מתמחים בלבד ונעלמה כל תחרות בין יתר התאים, כך גם הופעת טיפוסים שונים של פועלות קיימת רק באותן מיני חרקים בהם נעלם לחלוטין פוטנציאל ההתרבות מכולם פרט למלכה.

 

בכמה מינים בהם יכולה פועלת להטיל ביצים מהן יבקעו זכרים או לתפוס בתנאים מסוימים את מקום המלכה, אכן דומות כל הפועלות זו לזו. ממש כשם שברב-תאיים פרימיטיביים כדוגמת הספוגים, בהם שימר כל תא פוטנציאל להתרבות עצמאית, אין התמיינות לרקמות ואיברים שונים (כיוון שכל תא ישאף למקסימום סיכוי לממש את יכולתו להתרבות). הנמלה הפועלת, לכן, אינה שפחה של המלכה כשם ששריר בגוף אינו עבד של האשך.

 

הישרדות עולם הנמלים – על טפילות וחריצות

 

 

הנמלה הפועלת אינה שפחה של המלכה כשם ששריר בגוף אינו עבד של האשך או השחלה ובכל זאת, כמה עשרות מיני נמלים פיתחו אורח חיים המבוסס על ניצול עבודתן של נמלים שבויות ממינים אחרים

 

ובכל זאת, ישנה בקרב הנמלים תופעה שהביולוגים מכנים "עבדות". כמה עשרות מיני נמלים פיתחו אורח חיים המבוסס על ניצול עבודתן של נמלים שבויות ממינים אחרים. לא פחות מ-35 מיני נמלים תלויות לחלוטין בעבדים להישרדותן. בכמה מהן איבדו הפועלות כל יכולת לליקוט מזון, תחזוקת הקן או טיפול בצאצאים ושימרו רק את היכולת לפשוט על קיני נמלים זרות ולגנוב גלמים. הגולם הוא שלב ההתפתחות אליו מכוונות לוכדות העבדים משום שהוא פסיבי. ההשקעה בהאכלה ובטיפוח שלו הושלמה ונותר רק לחכות שתבקע פועלת חרוצה. הגלמים מובאים לקן הנמלים המשעבדות והפועלות הבוקעות מוחתמות בניחוח החדש כך שחייהן יעברו בטיפול, האכלה והגנה על אדוניהן ואפילו השתתפות בלכידת עבדים חדשים מקרב בנות מינן.

 
 
 

ניתן למצוא בטבע רצף של דרגות הסתגלות לחיי בעלים-עבדים ואצל הנמלים, המתמחות בכך ביותר, קיבלו הלסתות צורת חרב חדה המסוגלת לדקור נמלה שומרת בקן מותקף אך לא לחפור או ללקט מזון. האבולוציה של נמלים משעבדות היא מסלול חד-סטרי ואין ממנו חזרה. תחילתו, כנראה, בהתנהגות רגילה של קרבות טריטוריה בהן נחיל תוקף קן שהתמקם קרוב מדי ובוזז את תכולתו. גלמים המובאים לקן כשלל מלחמה בוקעים לעיתים לפני שהספיקו לשמש באוכל ומצטרפים לצבא הפועלות. בחשכת המחילות נעשה הזיהוי באמצעות ריח אופייני, ואכן נמלים משעבדות רק מיני נמלים קרובים להן שההבדל בניחוח גופם אינו שונה בהרבה. אם בתגבורת פועלות כזו יש יתרון מובהק והסביבה מספקת הזדמנויות רבות ליבוא גלמים, תתחזק הנטייה לתוקפנות ויקטן התיאבון שמעוררים הגלמים כך שהקן יקבל אספקה שוטפת של פועלות.

 

המלכה כרמטכ"ל נעדר דוגמה אישית

שומרת הסף האימתנית בפתח הקן שאמורה להרתיע ולהתריע מפני תקיפת השכנים
 שומרת הסף האימתנית בפתח הקן שאמורה להרתיע ולהתריע מפני תקיפת השכנים 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

לאורך הדורות יתנוונו התפקודים שאינם קשורים לציד עבדים והתלות תתחזק עד כדי כך שבמינים מסוימים נעלמה אפילו רוח הקרב - המלכה הצעירה נכנסת לקן, הורגת את המלכה המקורית או מתיישבת לצידה וזוכה לפנסיון "הכל כלול" לשארית חייה. כשמורגש מחסור בידיים עובדות יוצאות לפעולה "חוליות סיור", מאתרות קינים מתאימים ומוצאות את הפתחים. הסיירים מזעיקים פועלות ועבדים ותוקפים את המושבה באמצעות תעמולת הפחדה - הפעלת פרומונים המעוררים בהלה ומהומה בחסותה נשדדים הגלמים מהקן. כמה מינים מתמחים במיוחד אפילו מאפשרים לגלמים של מלכות וזכרים להגיע לבגרות ולפרוח בשלום ובכך לאפשר יצירת מושבות חדשות עליהן ניתן יהיה לפשוט בעתיד.

 

טקטיקות הגנה-התקפה

 

 

מתברר כי גלמים של הנמלה המשעבדת, בהם מטפלים עבדים, סובלים מתמותה גבוהה במיוחד. 30% נקרעו לגזרים בידי העבדים ו-53% הוזנחו למוות. לגורל דומה זכו יותר מ-60% מגלמי הפועלות המשעבדות

 

הנמלים המשמשות קורבן לציידי עבדים מפתחות מנגנוני הגנה: הן תוקפניות יותר כלפי זרים ובעיקר משכללות את סימן ההיכר הריחני שלהן להקשות על המשעבדים לחקות אותו. אנליזה כימית של החומרים בהם מצפות הנמלים את גופן העלתה שלחץ מצד ציידי עבדים מעודד יצירת קוקטיילים מורכבים בדומה לאופן בו מנסים משתמשי מחשב להגן על עצמם מפולשים בבחירת סיסמאות מסובכות. המשעבדות מצידן מגיבות בהתאמת חומרי הריח שלהן לאלו של שכנים, אלא ששכלול סיסמת הריח מקשה על נחילי משעבדות המביאים לקן עבדים מכמה מינים שונים.

 

מרד בקן – נמלים יודעות לנקום

הפועלת אינה מטילה ובכל זאת עובדת בפרך כדי שהמלכה תביא לעולם עוד פועלות ומלכות
 הפועלת אינה מטילה ובכל זאת עובדת בפרך כדי שהמלכה תביא לעולם עוד פועלות ומלכות 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

 

ומה בדבר הפועלת המשועבדת? עד לאחרונה הונח כי מי שכבר נשבתה לקן זר לכודה במלכודת שאין ממנה מוצא. לאחר שהוחתמה בביתה החדש לא תוכל לחזור לקן המקורי והאינסטינקט הדוחף אותה לעבודה סיזיפית טבוע עמוק מכדי לאפשר שביתות ועיצומים. אבל לפני כשנתיים התחדש משהו במחקר של יצורים מוזרים אלו. הביולוגית סוזן פויציק (Susanne Foitzik) דיווחה לראשונה על "מרד עבדים" אצל נמלים. מתברר כי גלמים של הנמלה המשעבדת, בהם מטפלים עבדים, סובלים מתמותה גבוהה במיוחד. מעקב צמוד אחר מספר רב של קינים העלה שלא פחות מ-83% מהגלמים מהם אמורים היו לבקוע מלכות צעירות מתו: 30% נקרעו לגזרים בידי העבדים המטפלים ו-53% הוזנחו למוות. לגורל דומה זכו יותר מ-60% מגלמי הפועלות המשעבדות. אין מדובר בחוסר כשרון טיפול, בקרב אותם מיני נמלים שאינן משועבדות אלא מטפלות בבנות מינם תמותת הגלמים אינה עולה על 5%. באמצעות חתימת ריח אופיינית ותוקפנות כלפי גלמים שנכשלים בחיקוי הניחוח האופייני, מצליחים העבדים להקטין את המושבה המשעבדת ובכך למנוע פשיטות ציד על קרובי משפחתן בקינים סמוכים.

 

תודה ל Dr. Susanne Foitzik על עזרתה.

כותב המדור: יורם שורק, עורך: יובל בגנו.

 

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-  ysorek@gmail.com

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by