בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
12 שעות ביום, ועוד כמה בלילה... 
 
 השעון המרכזי על צלצוליו הקצובים סיפק זמן ציבורי אחיד    צילום: Getty Images / אימג'בנק    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורק שורק, ysorek@gmail.com

הרבה לפני העידן הטכנולוגי היו צריכים בני האדם לחלק את היממה לפרקי זמן כדי לנהל את חייהם. קשה היום לדמיין חיים בלי השעון המוכר לכולנו אבל עד לא מזמן, במונחים של תולדות המין האנושי, הטבע היה השעון העיקרי. מזריחה ועד שקיעה סייעה השמש לחלוקה הראשונה של שעות האור ל-12. המחצית השנייה נמדדה יותר בדייקנות רק כשהגיחו כבר השעונים המכניים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

המדור ממשיך לענות על שאלתו של ניצן מהשבוע שעבר: "מי החליט עבורנו מה השעה?"

 

כאמור, חלוקת היממה לשני חלקים בני 12 שעות מקורה בבבל, אומצה ביוון ומשם עשתה דרכה לרומא ולאירופה אלא שהשעה "שלנו" שונה בתכלית מזו של אבותינו. שעתם של הקדמונים הייתה 1/12 מהזמן שבין הזריחה לשקיעה, חלוקה "טבעית" שקל למדוד בשעון השמש. שעוני שמש קל לבנות. הם אינם זקוקים לתחזוקה. לשימוש אנשי עסקים יוצרו שעוני שמש ניידים בהם ניתן היה לכוון את נטיית המוט בהתאם לקו הרוחב בכל מקום. הצל הוא אמצעי נוח לקביעת השעה אפילו ללא שעון. בקומדיה של אריסטופנס מצווה אישה על בעלה לחזור לארוחת הערב כשצילו יתארך ל-10 רגל, ובמאה ה-14 מתאר צ'וסר צליין נודד המשתמש בהשכלתו המתמטית והגיאוגרפית לחישוב השעה:

"אף זאת ראה: צל כל אילן זקוף

ארכו ממש כאורך אותו גוף המטילו.

חישב כדילקמן:

אם זה ארכם של הצללים,

משמע השמש הבוהק ומתנוסס

לגובה מ"ה מעלות טיפס

והשעה בקו הרוחב כאן

על פי כל זאת היא עשר כמובן"

 

מה השעה? חכה לזריחה

שעון שמש. הדרך הפופולארית לקביעת השעה עד קרוב מאוד לזמננו
 שעון שמש. הדרך הפופולארית לקביעת השעה עד קרוב מאוד לזמננו 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

בכמה מקומות  היה שעון השמש הדרך הפופולארית לקביעת השעה עד קרוב מאוד לזמננו. פוסט, קצין בריטי שנשלח לסמן את הגבול שבין פרו, בוליביה וברזיל בתחילת המאה ה-20, בנה שעון שמש בריברלטה, עיירה בעומק אגן האמזונס. השעון נחנך בטקס חגיגי בצהרים אלא שבלילה פרצה מהומה כשניסו תושבים לבחון את השעון לאור הנר. לאחר שנשמעו קריאות רמות בגנות הרמאות של האימפריאליזם הבריטי הופיע שוטר שנזף בקהל: "טיפשים, אינכם יודעים שיש לחכות לעליית הירח עד שניתן יהיה לדעת את השעה על פיו?" ואכן, שעון השמש מותיר את הלילה ללא חלוקת זמן וכך גם ימים מעוננים. בעוד היום חולק ל-12 באופן המזכיר את ציר הזמן המודרני, הלילה הסתפק בחלוקה גסה לשלוש "אשמורות" (השורה "אשמורת תיכונה נושקת לשלישית" בשירה של נעמי שמר "החגיגה נגמרת" פירושה בערך 02:00 בלילה).

 

שעון המים - עדיין לא ניתק מהשמש

שעון מים עתיק. לא הביא לחלוקת זמן אחידה
 שעון מים עתיק. לא הביא לחלוקת זמן אחידה 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

לכאורה, עמד לרשות אבותינו אמצעי לחלוקת הזמן לשעות שוות: שעון המים. מכד שנשמר מלא זרמו המים בקצב אחיד לכלי קטן יותר שעמד על כף מאזניים, כך שלאחר שעה בדיוק עלה משקל הכד על המשקולת שמולו. בשעון מים השתמשו כשנדרשה חלוקת זמנים מדויקת: כך נקצבו הזמנים שהוקצו לתובע ולנתבע בבית הדין וכך נקבעו מכסות זמן ההשקיה לשדות שונים. שעוני המים הפכו מתוחכמים יותר עם השנים. במקום המשקולות הותקן מצוף שהתרומם עם עליית מפלס המים והפעיל מתקנים מכניים שונים. שעון מים משוכלל במיוחד פעל במאה השישית בכיכר השוק של עזה: המנגנון כלל צלצולי פעמון לציון השעה, דלתות שכל אחת מהן נפתחה בשעה "שלה" וגילתה את אחד מ-12 סימני המזלות ושפע דמויות מיתולוגיות שהתנועעו בהתאם להתמלאות מיכלי המים. באופן מפתיע לא הביא שעון המים לחלוקת זמן אחידה. כדי לשמר את הקשר בין השעה לתנועת השמש הוחלפו המשקולות המאזנות כך שהשעה תמשיך להיות ארוכה בקיץ וקצרה בחורף.

 
 

הצורך הדתי למדוד גם את הלילה

 

 

אנשים היו מורגלים בצלצולים שבישרו על אירועים כתפילות, פתיחת שערים, התחלת יום השוק וכו', שהתרבו כשגדלו הערים. מילאנו ברנסנס היתה כאוס אוקוסטי של צלצולים על אינספור התרחשויות מסחריות, דתיות ומשפטיות

 

 

השעה המודרנית נוצרה במנזרים של מסדר הבנדיקטים שביקשו להדריך עצמם לענווה ולציות לאל. במסגרת זו נשללו הקניין הפרטי והשליטה האישית בזמן. לוח הזמנים הנוקשה כלל זמני השכמה, עבודה, ארוחה וכמובן תפילה. מפסוק קס"ד שבמזמור תהילים קי"ט" "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ..." למדו הבנדיטים שעליהם  לקבוע שבעה זמני תפילה בכל יום ופסוק ס"ב באותו פרק: "חֲצוֹת-לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ..." חייב, לשיטתם, מדידה מדויקת של הלילה. הצורך הדתי הזה יצר מוטיבציה לשכלול שעונים מכניים. יש מי שהופך את היוצרות וטוען כי הנזירים השתעבדו לסדר יום מדוקדק משום שעמדו לרשותם שעונים. בכל מקרה, נחשבים הנזירים הללו לחלוצי השעון באירופה.

 

יש גם מניעים "ארציים" לזניחת השעה הגמישה של שעון השמש. בארצות מוצאו הדרומיות של השעון היה ההבדל בין שעת הקיץ לשעת החורף קטן, כ-70 דקות לשעה הארוכה ל-50 דקות ביום הקצר. ככל שהצפינה מערכת 12 השעות הפך היחס גדול יותר ונוח פחות. בסקוטלנד למשל היחס הוא בערך 90:30, כלומר שעה קייצית ארוכה פי שלושה מאחותה החורפית, זאת בנוסף לנדירותם של ימים שטופי שמש וחדי צל.

 

ההמצאה שאפשרה את השעון בן ימינו

מנגנון של שעון מכני. הראשון לא כללו תצוגת מחוגים
 מנגנון של שעון מכני. הראשון לא כללו תצוגת מחוגים 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

אי שם בסוף המאה ה-13 או תחילת ה-14 הושגה פריצת דרך טכנולוגית - המחגר (escapment), גלגל שיניים שלשונית מתכת הופכת את תנועתו חד כיוונית ומאפשרת "ספירה" של פסיעות מתוך תנועה סיבובית קבועה. השעונים הראשונים הללו לא כללו תצוגת מחוגים והסתפקו בהפעלת פעמון. רוב הציבור לא ידע ממילא לקרוא לוח שעון וכל שנדרש היה ספירה של 1 עד 12 צלצולים. מהכנסיות עבר השעון אל הערים. אנשים היו מורגלים בצלצולים שבישרו על אירועים שונים כמו תפילות, פתיחה וסגירה של שערים, התחלת יום השוק וכו' ומשגדלו הערים התרבו גם האירועים שיש להכריז עליהם. מילאנו של הרנסנס מתוארת כתוהו ובוהו אקוסטי של צלצולים שבישרו על אינספור התרחשויות מסחריות, דתיות ומשפטיות. השעון המרכזי על צלצוליו הקצובים סיפק זמן ציבורי אחיד וארגן גם את זמן החשיכה באותה רמת דיוק של שעות היום. כך התרגלה אירופה ליממה בת 24 שעות שוות אלא שעדיין נותר הקשר לשעון הטבעי של תנועת השמש: שעה 12 בצהריים אכן סימנה את מחצית הזמן שבין הזריחה לשקיעה. לכל עיר היה שעון משלה ואסטרונום מקומי היה נדרש לספק זמן לשם כיוון השעון. בין מזרחה של אנגליה למערבה, למשל, היה הפרש זמנים של כחצי שעה.

 

מדידת הזמן מתנתקת מהטבע סופית

 

כאשר לצרכי ניווט ימי הומצא שעון נייד מדוייק, החל מצפה הכוכבים של גריניץ' למכור זמן לשענים של לונדון הסמוכה. הצורך בשעון אחיד התעורר רק כשהתפשטה מערכת הרכבות באמצע המאה ה-19 ונדרש זמן אחד לתחנות שעל אותו קו. באופן טבעי נבחר לשם כך זמן העיר המרכזית שעל המסילה. באנגליה הגיעו רוב קווי הרכבת ללונדון וכך הפך שעון גריניץ' לזמן של אנגליה כולה והשעון איבד את הקשר האחרון אל הטבע. התהליך הושלם: הזמן הפך מטבעי וגמיש למלאכותי ונוקשה.

 

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by