בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
קום בחור עצל, צא לעבודה 
 
 הבטלה מובילה להפקרות והמשמעת שמקנה השעון מרחיקה את הסכנה ומשפרת את אופיו של האדם    צילום: אימג'בנק/GettyImages    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק, ysorek@gmail.com

אם תסתכלו על סך כל הקיום של המין האנושי עד כה ברור שהחיים לפי השעון הם עדיין אפיזודה די חדשה. הזמן תמיד היה טמוע בנו בגלל מחזורי היום והלילה, הירח ועונות השנה, אבל עד למהפכה התעשייתית חיינו כאן בלי לקרוא לשעה ביום בשם או מספר ודווקא הסתדרנו לא רע. אז איך הפכנו עבדים של הזמן ואיך מקצב 24 השעות ביממה ומחוגי השעון השתלטו עלינו? חלק א'

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

ניצן שואל: "למה היום מחולק לתריסר ולא לעשרת? מי המציא את מושג השעון וחלוקת זמני היממה? מתוך איזה צורך?"

 

היום מחולק לשני תריסרי שעות משום שהשעה נולדה עוד לפני שהשיטה העשרונית ניצחה את בסיס 12. אבל עצם הרעיון שלכל רגע יש מספר מיוחד לו ושהתשובה לשאלה "מה השעה?" חד משמעית, זמינה וחינמית, הוא רעיון חדש ומהפכני.

 

מה השעה? למי אכפת?

השמש קבעה את הכל. כשזרחה יצאו לעבודה. כשהתקרבה השקיעה - נגמר היום
 השמש קבעה את הכל. כשזרחה יצאו לעבודה. כשהתקרבה השקיעה - נגמר היום 
 צילום: flickr.com, eviljohnius 
 

רוב בני האדם לאורך ההיסטוריה הסתדרו מצוין בלי לדעת אף פעם מה השעה. שגרת היומיום התנהלה על פי המחזורים הטבעיים של תנועת השמש על כיפת השמים, שינוי הרוח, הגאות והשפל או פעילות בעלי החיים. כך מזהה יעקב אבינו, ללא שעון, הפרה של סדר היום אצל רועי הצאן: "הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה". הרועים הכירו את "עת האסף המקנה", הספנים את זמני הגאות וסתם אנשים קמו עם זריחת החמה, נחו בשעות החום וסיימו מלאכתם עם שקיעת השמש. חלוקה מוסכמת של היום היתה נחוצה רק לשכבה דקה מקרב שוכני הערים: אנשים שנדרשו לפגישות מסחריות או משפטיות ועבורם היו שעוני שמש וצלצולי פעמון של מוסדות דתיים. השעה עצמה הוגדרה כחלק ה-12 של היום, מזריחה עד שקיעה, והיתה בהתאם ארוכה באביב ובקיץ וקצרה בסתיו ובחורף.

 
 

המעבר מזמן "טבעי" לזמן הקצוב על פי תנועת המחוגים היה תוצאה של המהפכה התעשייתית וחולל שינוי חברתי-תרבותי מכריע. בעולם ללא שעון נמדד הזמן בדרך כלל במונחי פעילות אנושית מוכרת. במדגסקר ניתן למצוא פרק זמן המכונה "בישול אורז" (כחצי שעה) ובשיחת אינדיאנים נרשמו ביטויים כמו "זמן קליית תירס" (כ-15 דקות). באירופה נמדדו פרקי זמן עד המאה ה-17 על פי משך דיקלומן של תפילות. כך תועדה רעידת אדמה שנמשכה "שני קרדו" (CREDO) כלומר  פעמיים הזמן לאמירת תפילת "אני מאמין" הקתולית, וספר הדרכה לעקרת הבית ציין את משך הבישול של ביצה רכה כזמן תפילת "אווה מריה" בקול רם. שעות היום אובחנו לעיתים על פי עוצמת האור, הזריחה, השקיעה והופעת כוכבים ומאוחר יותר באמצעות ציון חלק יחסי משעות היום או הלילה. בתנ"ך אין ציוני שעות לאף מאורע והדיוק המירבי הוא "בצהרים" או "בחצי הלילה". במשנה נמצא חלוקה עדינה יותר של היום בה משמשים יחדיו סימנים התלויים בעצמת האור וניצנים ראשונים לחלוקה מתמטית של הזמן: "מאימתיי קורין את שמע בשחרים:  משיכיר בין תכלת ללבן...עד הנץ החמה; רבי יהושוע אומר, עד שלוש שעות". שלוש השעות משמען רבע משעות האור של היממה.

 
 

השכיר שהמציא את הזמן מחדש

המהפכה התעשייתית יצרה עובד חדש וזמן עבודה חדש
 המהפכה התעשייתית יצרה עובד חדש וזמן עבודה חדש 
 צילום: GettyImages / אימג'בנק 
 

איך נראו החיים לפני עידן השעון? למזלנו עומד לרשותנו תיעוד אנתרופולוגי עשיר של חברות כאלו שחלקן עדיין קיימות. בעיני מתבונן מ"תרבות שעון" נראים החיים הללו נינוחים ובזבזניים. העבודה מתבצעת בהתקפים של פעלתנות מרובה המלווים בתקופות בטלה. מאפיין מרכזי של חיים כאלו הוא אי הפרדה בין "עבודה" ל"חיים" ובין חברים לעמיתים לעבודה. הפרדה ברורה בין שעות עבודה לשעות פנאי קיימת אצל שכירים שזמנם "שייך" למעסיק. והגמרא מהללת את אבא חלקיה שלא הפסיק את עבודתו אפילו כדי לברך לשלום רבנים מכובדים. אלא שעד למהפכה התעשייתית היו רוב אבותינו איכרים או בעלי מלאכה וכשעבדו כשכירים היה זה לתקופה קצרה ולמטלה מוגדרת. רק משהומצאו מכונות הייצור המכניות הפכו המונים לשכירים קבועים שבילו יום יום לאורך שנים בעבודה אצל מעסיק קבוע. התעשייה הפכה את העבודה מאורגנת ומתואמת. שוב לא ניתן היה לסמוך על תנועתה הנינוחה של השמש על כיפת השמיים. המעבר היה כרוך, לכן, בשינוי עמוק ביחס אל מימד הזמן.

 

חלומו של כל מעסיק

 

 

בעולם ללא שעון ניתן היה למצוא במדגסקר פרק זמן המכונה 'בישול אורז' ובשיחת אינדיאנים נרשמו ביטויים כמו 'זמן קליית תירס'. באירופה נמדדו פרקי זמן עד המאה ה-17 על פי משך דיקלומן של תפילות

 

הסיסמה "זמן הוא כסף" שטבע בנ'מין פרנקלין בשחר המודרניות נשמעת לנו כקלישאה אך היא מסמנת מהפכה פילוסופית. לשם השוואה, בימי הביניים הכנסייה הקתולית נימקה את איסור הריבית בכך שאסור לבן תמותה להשתמש בזמן שהוא קניין האלוהים לרווחיו הפרטיים. השעון, שהיה עד אז אביזר מותרות או מכשיר לשירות פעמון הכנסייה, הפך לכלי עבודה ושליטה. בשחר המהפכה התעשייתית מתועדים קונפליקטים בין עובדים המתמרדים נגד עריצותם הלא מובנת של המחוגים. חוסר האמון העמיק משום שהשעון היה בבעלותו ובטיפולו של בעל הבית ומחוץ להישג ידו של הפועל. נוסחו חוקים נוקשים הנוגעים לרישום הזמנים ולתחזוקת השעון שהגישה אליו הותרה רק לפקיד שזכה לאמון מיוחד של ההנהלה. בהעדר שעוני יד או שעוני קיר נקבעו פעמונים שצלצלו לתחילת יום העבודה ב-05:00 בבוקר, לארוחת הבוקר ב-8:00, לחזרה לעבודה חצי שעה אחר כך, להפסקת הצהרים בת שעה ב-12:00 ולאחר 13.5 שעות עבודה נטו בדיוק, בשעה 20:00 בערב, זכו העובדים לצלצול המסיים את יום עבודתם. אצל מי שלא נאלצו להסתגל לסדר יום מעין זה התקבלה מהפכת השעון בברכה.

 

מהעבדים בשדות עד לעבדים בכיתות

המשמעת החדשה מהמפעלים הועתקה לבתי הספר ויצרה את מערכת השעות
 המשמעת החדשה מהמפעלים הועתקה לבתי הספר ויצרה את מערכת השעות 
 צילום: GettyImages / אימאג'בנק 
 

 

הבטלה מובילה להפקרות והמשמעת שמקנה השעון מרחיקה את הסכנה ומשפרת את אופיו של האדם. עובדים בענפים אליהם אחרה המהפכה התעשייתית להגיע ושעבדו עדיין כעצמאיים ללא שעון נחשבו לעצלים ומופקרים מבחינה מוסרית. סדר יום המוכתב על פי שעון מכני נחשב סימן מובהק לקידמה ולחדשנות. בדרום ארה"ב בתקופת העבדות לא היה צורך כלכלי בשיטות ארגון הזמן החדשות (אין צורך בשעון נוכחות עבור מי שכבול פיזית למקום העבודה) ובכל זאת סיגלו בעלי מטעים רבים את סדר היום החדשני. השעון היה סממן מודרניות וקידמה שניתן לייבא בלי סרח עודף של רעיונות מודרניים בעייתיים מהצפון.

 

לאחר שחדר השעון אל מקום העבודה היה בית הספר היעד הטבעי הבא. שם אומצה בהתלהבות מערכת שעות קבועה שאמורה להקנות משמעת והרגלי עבודה שהועתקו מבתי החרושת.  כך, בין צלצולי פעמון קצובים, צמח הדור השני למהפכה התעשייתית. עבור בוגרי בית הספר היה כבר השעון מובן מאליו והמאבק בין העובדים למעסיקים התנהל לא על שעון הנוכחות עצמו אלא על קיצור יום העבודה ואחר כך על תוספת השכר לשעות נוספות.

 

ובכל זאת, ניצן, גם כשהשעון נמצא בכל מקום מישהו צריך לכוון אותו. מי קבע עבורי שהשעה עכשיו 22:28 דווקא? בכך יעסוק הטור הבא.

 

תודה ל- Dr. Aaron W, Marrs על עזרתו

 

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by