בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
אנציקלופדיית העם 
 
 שער ויקיפדיה העברית. מהימנה, שאותה כולם יכולים לערוך? סתירה פנימית משהו    צילום: http://he.wikipedia.org/wiki    
דברים שיורמים יודעים |
 

לאן אתם קופצים כשאתם רוצים להיזכר בעובדה, לברר אינפורמציה של ידע כללי, להרחיב את ידיעתכם לגבי נושא ספציפי שמעניין אתכם באותו רגע? מיזם הויקיפדיה המרשים הרג את המומחיות שנדרשה מעורכי האנציקלופדיות המודפסות. העובדה שכמעט כל אחד יכול לערוך את האנציקלופדיה החופשית מעלה סימני שאלה רבים לגבי תרבות הידע בחברה שלנו. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

אביה שואלת: האם ויקיפדיה אמינה?

 

לא, ויקיפדיה אינה אמינה. חוסר האמינות אינו נובע מכך שכל אחד יכול לערוך אלא פשוט משום שהיא אנציקלופדיה וכל אנציקלופדיה מלאת שגיאות כרימון. אבל, אביה, יש סיבה לכך שהשאלה נשאלת דווקא על ויקי ולא על האנציקלופדיה העברית או בריטניקה למשל. יש משהו מטריד ברעיון שאנשים נטולי תארים ודיפלומות יכולים ליצור אנציקלופדיה. לשם השוואה, רשימת הכותבים באנציקלופדיה העברית כוללת ענקי רוח כפרופ' ישעיהו ליבוביץ', פרופ' יוסף קלאוזנר ופרופ' שמואל ברגמן ואילו בויקיפדיה מצפים מאיתנו להאמין ל"ברוקולי", "גלגמש" או "סקרלט". הסופר אנדרו קין (Andrew keen) מרחיק לכת ורואה במיזמים כויקיפדיה איום על הציויליזציה: "עיוורים המוליכים עיוורים, אינסוף קופים המספקים אינסוף אינפורמציה לאינסוף קוראים ומנציחים את מעגל הטעויות והבורות". ואכן לא מעט מורים, מרצים ומחנכים מנסים במאמץ הירואי ומגוחך למנוע את השתלטות ויקיפדיה על מוחות התלמידים וקשה שלא להבין לליבם כשרואים עבודות תיכוניסטים שאינם טורחים אפילו לנפות את ההדגשות הכחולות של הקישורים הפנימיים כשהם מבצעים העתקה והדבקה מויקיפדיה.

 
 

 

האיכות של הערך אליו תיכנס תלויה ברצונו הטוב או הרע, בחכמתו, בטיפשותו או בשעמומו של העורך האחרון. אחד המבקרים כתב כי הקורא בויקיפדיה דומה למי שמבקר בשירותים ציבוריים - הכל תלוי מי ביקר שם לפניו

 

ובכל זאת, כתב העת היוקרתי ביותר "נייצ'ר" זקף את קומת הויקיפדים כשפרסם מאמר ובו השוואה מדוקדקת של 42 ערכים בויקיפדיה מול מקביליהם בבריטניקה. בממוצע נמצאו ארבע טעויות בכל ערך ויקיפדי לעומת שלוש בבריטניקה. האנציקלופדיה העממית שווה כמעט באיכותה למוקפדת והאליטיסטית שבאנציקלופדיות מהעידן הטרום-אינטרנטי. לפני שנחגוג את הניצחון על האליטות ראוי לשים לב כי הערכים שנבדקו הם ברובם "מדע קשה". סביר שמי שכותב בערך "רשת עצבית" או "קווארק" אינו סתם גולש סקרן אלא אדם עם השכלה אקדמית במדעים כך שערכים כאלו ממילא יתקרבו לדומיהם באנציקלופדיות המומחים המסורתיות. השוואה של ערכים בפילוסופיה הניבה תוצאות מחמיאות פחות: בבריטניקה נמצאו יותר טעויות קטנות אך בויקיפדיה נמצאו חוסרים משמעותיים של אינפורמציה.

 

החוליות החלשות והחבלנים

עיקר הפגיעה היא בצעירים. חלק מתרבות האינסטנט על חשבון העומק
 עיקר הפגיעה היא בצעירים. חלק מתרבות האינסטנט על חשבון העומק 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

 

קל למנות את חולשותיה של ויקיפדיה: אין אחריות אישית של הכותב לאמינות פשוט מפני שרוב הכותבים אנונימים. גאוותה של ויקיפדיה - הנגישות ללשונית העריכה מנוצלת על ידי שלוש קבוצות הרסניות. הבורים מכניסים מידע מוטעה שהם חושבים לאמיתי. כמעט כל הונאת רשת או אגדה אורבנית, מביצים המתבשלות בין טלפונים סלולריים ועד לסודה לשתייה המחלישה את היצר המיני, מצאו את דרכם לויקיפדיה ושהו שם תקופה כלשהי. קבוצה שנייה היא השקרנים. פרט לוונדליסטים  נכללים בה גם אנשי יחסי ציבור ותועמלנים. לא פעם נתפסו פוליטיקאים ונציגי חברות שעמלו לייפות את הערכים "שלהם". לקבוצה שלישית ניתן לקרוא אנשי הבולשיט או החנטריש. בניגוד לשתי הקבוצות הראשונות האמת פשוט לא מעניינת אותם. הם כותבים מה שכיף להם לכתוב בלי להטריד עצמם בשאלת הנכונות. כך למשל, הציע מנחה טלוויזיה לצופים המודאגים מהכחדת חיות הבר להיכנס לערך "פיל אפריקני" בויקיפדיה ולכתוב שם שסקר עדכני העלה שמספר הפילים הוכפל ובכך לשמח גולשים אחרים.

 

שלוש הקבוצות הללו מבטיחות זרם רציף של טעויות, שקרים וחנטריש ל"מרחב הערכים" הויקיפדי ולכן האיכות של הערך אליו תיכנסי תלויה ברצונו הטוב או הרע, בחכמתו, בטיפשותו או בשעמומו של העורך האחרון. אחד המבקרים כתב כי הקורא בויקיפדיה דומה למי שמבקר בשירותים ציבוריים - הכל תלוי מי ביקר שם לפניו. יש מי שטוען כי העריכות הקטנות- שיפורים של כתיב, תחביר וסגנון פוגעות ביכולת של הקורא לזהות את הפסקאות שנוספו על ידי בורים. מי שאינו יודע לנסח משפט תקין כנראה אינו כשיר לכתוב אנציקלופדיה. אם נמשיך את משל השירותים הציבוריים הרי מי שמתקן ניסוחים דומה למי שמפזר בושם בתא שירותים מלוכלך ומקנה בכך תחושת ניקיון כוזבת.

 
 

הנרתעים ועמימות המקורות

 

 

הפתיחות של ויקיפדיה לכל אדם מרתיעה מומחים מלתרום. מי שהקדיש שנים מחייו ללימוד ולרכישת ידע וניסיון לא אוהב לעמוד בשורה אחת עם תלמידי תיכון, גמלאים וסתם חובבים. הערך דל האינפורמציה "לחץ דם" בויקיפדיה העברית מעיד על חוסר התלהבות של מומחי רפואה לטרוח ולכתוב ערך שכל אדם יוכל לשנות על סמך מידע שקיבל משכנו לספסל בתור לאחות בקופת חולים. ביקורת מסוג אחר נוגעת למקורות האינפורמציה ונקודת המבט של הכותבים: מחקר מקיף על ערכי היסטוריה של מדינות בויקיפדיה האנגלית העלה כי רק 5% מהטענות היו מלוות במראה מקום (הערת שוליים המפנה למקור האינפורמציה). כאשר נבדקו אותם מקורות התברר כי מעל 90% מהמידע נשאב ממקורות אינטרנטיים פתוחים אחרים ורק אחוזים בודדים מספרים או ממאמרים אקדמיים. במלים אחרות, ויקיפדיה לא הפכה מידע פרטי לציבורי אלא פשוט קיבצה מידע שהיה זמין ממילא.

 

ההסתמכות הרבה על מקורות רשמיים (למשל "ספר העובדות" על מדינות העולם שמוציאה סוכנות הביון CIA) הופך את נקודת המבט הסובייקטיבית של ממשלות המערב לידע אנציקלופדי כביכול נייטראלי. מי שכותב את מרבית הערכים הם גברים משכילים לבנים  כך שהעולם הויקיפדי אמנם מגוון אך די ברור מי במרכזו ומי בשוליו. עיון בערכים הללו בויקיפדיה העברית מעלה תמונה עגומה עוד יותר: ניתן לערוך טיול מקיף באירופה: להתחיל בפורטוגל וספרד, להמשיך לצרפת, שווייץ ואיטליה ולקנח בנופש אצל ידידנו בטורקיה וללמוד על ההיסטוריה של כל מדינה מערך ויקיפדי שאינו מכיל כל ביבליוגרפיה בכלל.

 

יש גם יתרונות ומעלות

שגיאה באנציקלופדיה "מכובדת" עשויה להטעות יותר בשל הילת המכובדות
 שגיאה באנציקלופדיה "מכובדת" עשויה להטעות יותר בשל הילת המכובדות 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

ובכל זאת יש סיבות מצויינות להאמין לויקיפדיה ואפילו להתפעל מהמפעל הזה. יש המון שגיאות והטיות בויקיפדיה אבל מתברר שהרבה יותר אנשים מעוניינים לשפר מאשר לקלקל. לרובנו אין אנציקלופדיה בריטניקה בבית או במשרד ובהשוואה למקורות הידע האחרים ויקיפדיה היא קפיצת מדרגה מבחינת כמות המידע, מהירות ונוחות ההגעה אליו והנגישות שלו לאוכלוסיה גדולה. הספקנות עד כדי זלזול בויקיפדיה אמנם פוצעת את גאוות הויקיפדים אך היא גם יתרון - אין עכבות בפני תיקון שגיאות. שגיאה באנציקלופדיה "מכובדת" עשויה להטעות יותר בשל הילת המכובדות שתעכב את מי שרוצה לצעוק "המלך עירום". האיכות משתפרת ככל שיותר עיניים בודקות, משוחררות מיראת כבוד כלפי הטקסט והתיקון הוא מיידי וקל לא פחות מההשחתה. ההמונים אינם טיפשים. בשנת 1906 התבקשו מבקרי תערוכת בהמות באנגליה לנחש, כשעשוע נושא פרסים, את משקלו של פר שמן. ממוצע ההערכות של 800 המשתתפים היה מרוחק רק בחצי קילוגרם מהמשקל האמיתי. בתכנית "מי רוצה להיות מיליונר" גלגל ההצלה הטוב ביותר אינו החבר הטלפוני החכם (שצודק ב-65% מהמקרים) אלא דווקא הצבעת הקהל המדייקת ב-91% מהפעמים. כדי שקבוצה תהיה חכמה מכל אחד מחבריה עליה להיות גדולה, מגוונת ונטולת מנהיג דומיננטי, ויקיפדיה הצליחה אולי לקבץ חבורה שכזו.

 

הצעות לשיפור, אולי

 

 

יש המון שגיאות בויקיפדיה אבל מתברר שיותר אנשים מעוניינים לשפר מאשר לקלקל. בהשוואה למקורות ידע אחרים ויקיפדיה היא קפיצת מדרגה מבחינת כמות המידע, מהירות ונוחות ההגעה אליו והנגישות שלו לאוכלוסיה גדולה

 

 

אבל, אביה, איכותה של ויקיפדיה כולה אינה מעניינת אותך אלא רק הערך בו את מעוניינת והוא מבטא חכמה של עורכים מעטים בלבד. ספרי הלימוד בבית הספר הופכים את רובנו לצרכנים פסיביים של ידע, הטקסט הוא מחסן של עובדות שצריך לנווט בו מהר אל המדף הרלוונטי. כדי להפיק תועלת מויקיפדיה צריך להיות צרכן מידע פעיל וביקורתי, לשאול מהיכן המידע? מי החליט מה חשוב ומה שולי? איפה מסתיימות העובדות ומתחילה הפרשנות? עבור הקורא הביקורתי והפעיל יש בכל ערך כמה רמזים לאמינות ולשלמות. כשם שטבח נקי יסכים להראות לך את המטבח, ערך אמין יציג את מקורות המידע שלו כהערות שוליים, כסעיף "ביבליוגרפיה" או שלשונית ה"גרסאות הקודמות" תראה לך את היסטוריית העריכה: מה הושמט ולמה, מי האחרון ששינה את הערך ומה המוניטין שלו. על חלק מהערכים תמצאי אזהרות על חוסרים או אמינות מפוקפקת. גם אל האזהרות, אגב, יש להתייחס בזהירות (כדוגמת החידה המתנוססת על הערך "בננה"). והעיקר: החלק החשוב ביותר בערך הן הפסקאות הצנועות "לקריאה נוספת" ו"מקורות חיצוניים" - ויקיפדיה היא נקודת מוצא מצוינת ללימוד. היא לא נועדה להיות התחנה הסופית.

 

 

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by