בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
שבט אחים גם יחד 
 
 משהו באישיות שלנו הופך אותנו לחברים נאמנים לשבטים מגוונים    צילום: אימג'בנק/GettyImages (אילוסטרציה)    
דברים שיורמים יודעים |
 

מאז ומתמיד משך משהו במבנה האישיות של בני האדם להשתתפות בשבט - אבל האם כדי שחבורת אנשים זרים יחברו לקבוצה מאוחדת עליהם לחלוק שותפות בערכים, במטרות או בחוויות משותפות? לאו דווקא. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

נרגש ממפגן הלכידות והאחווה של קהילתו חזר הגולש י"ב ממצעד הגאווה ושלח אלינו את השאלה הבאה: "מה כוחה של השבטיות?"

"כיתה ג'-3 תמיד בראש!!!" כמה קל ,במחי החלטה ביורוקרטית במשרד אפרורי, להפוך חבורה אקראית לשבט מגובש המשוכנע בעליונותו על שכניו העלובים, ובמקרה הזה -  תלמידי ג'-1 וג'-2...

 
 

מתברר שדי לחלק אנשים על סמך העדפה לאחד משני ציורים המוצגים להם כדי שאדם יחוש הזדהות עם בני קבוצתו, ייתן אמון בחבריה ויצפה מהם להאמין בו

 

משהו במבנה האישיות שלנו הופך אותנו לחברים נאמנים לשבטים מגוונים - אם נשאל אדם מה מחבר אותו לקבוצות איתן הוא מזדהה, נקבל תשובות המבוססות על שותפות בערכים, במטרות או בחוויות משותפות, אבל מתברר שכל אלה אינם באמת נחוצים ליצירת שבט.

 

פסיכולוגים חברתיים למדו כיצד לייצר אינסטנט-שבט מחבורה אקראית לחלוטין של בני אדם. מתברר שדי לחלק אנשים על סמך העדפה לאחד משני ציורים מופשטים המוצגים להם או בהתאם להערכה של מספר נקודות המובזקות על מסך כדי שאדם יחוש הזדהות עם בני קבוצתו שאך נולדה, ייתן אמון בחבריה ויצפה מהם להאמין בו. יחידות כאלו הנקראות "קבוצות מינימליות" מאפשרות הצצה לאופן בו נוצרים שבטים ולאופן בו בני אדם מזהים את עצמם עם הקבוצה ומתייחסים לקבוצות אחרות.

 

דילמת האסיר ואפליית התלמידות הספרדיות בביה"ס בעמנואל

מפתיע כמה קל לחלק אנשים לקבוצות אקראיות
 מפתיע כמה קל לחלק אנשים לקבוצות אקראיות 
 צילום: אימג'בנק/GettyImages (אילוסטרציה) 
 

הצורך הבסיסי שממלא השבט הוא האפשרות לתת אמון ולכן - לשתף פעולה. מידת האמון שאנו נותנים בבני אדם ניתנת למדידה בניסוי המבוססים על "דילמת האסיר" מתורת המשחקים. גרסה פשוטה של המשחק היא יצירת קבוצה של שלושה שחקנים: כל אחד מהם מקבל סכום כסף, נגיד 10 שקלים, שהוא יכול לשמור לעצמו או לתרום לקופה משותפת. כל שקל שנכנס לקופה המשותפת מוכפל והקופה מחולקת שווה בשווה בין שלושת המתמודדים. על כן, כל שקל שנתרם לקופה מניב לשחקן בודד רק 67 אגורות אבל אם כולם יתרמו את הכסף יוכפל הסכום שכל אחד מקבל!

 

אם כך, סכום הכסף ששחקן מפריש לקופה המשותפת הוא מדד לאמון שהוא נותן בשותפיו למשחק ולנכונות שלו להקריב למען מטרה משותפת (האפשרות הרווחית ביותר לשחקן הבודד היא אם ישמור את הכסף שלו לעצמו בעוד שותפיו יתרמו את חלקם למאגר המשותף).

 

המשחק חד פעמי כדי לנטרל ציפייה לגמול עתידי על התנהגות נדיבה, אולם מתברר שדי במודעות של השחקן לכך שהשותפים למשחק שייכים לאותה קבוצה אקראית וחסרת היסטוריה ממשית (אלו שהעדיפו, דקות ספורות קודם לכן תמונה של קנדינסקי על תמונה של קליי או שהעריכו את מספר הנקודות שהובזקו על המסך ב-10 ולא ב-12) כדי שהוא יסכן יותר כסף על סמך "אחוות השבט" ויתייחס בחשד כלפי בני השבטים האחרים. חברים באותן קבוצות מלאכותיות נוטים להעריך יותר את אופיו של מי שהוקצה שרירותית לקבוצה "שלהם" לעומת מי שמשויך לקבוצות אחרות.

 

כשבודקים, פרט להחלטות עצמן את השפעתן על מצב הרוח מתברר כי עצם האפשרות להעדיף את חברי הקבוצה לעומת "אחרים" כלשהם מחזקת את תחושת הערך העצמי. אם האפקט קיים ב"קבוצה מינימלית" שנוצרת ומתפוגגת במהלך ניסוי קצר קל להבין את הרצון העז לשמר אפליה בקבוצות ותיקות שהן חלק מהותי בהגדרת ה"אני" של חבריהן כדוגמת הורי "המגמה החסידית" בעמנואל.

 
 

השבטיות בהיסטוריה האבולוציונית

יצירת קואליציות יציבות ומלוכדות - מרכיב בסיסי בהישרדות של אבותינו
 יצירת קואליציות יציבות ומלוכדות - מרכיב בסיסי בהישרדות של אבותינו 
 צילום: rajkumar1220, flickr 
 

אז למה אנחנו להוטים כל כך ליצור שבטים? יש המחפשים את מקור השבטיות בהיסטוריה האבולוציונית שלנו. יצירת קואליציות יציבות ומלוכדות הייתה מרכיב בסיסי בהישרדות של אבותינו, נסיון של דורות רבים עיצב אותנו להתקבץ ולתת אמון במי שנמצא אותנו באותה סירה.

 

חיזוק לגישה הזו נמצא בכך שגברים, יותר מנשים, נוטים ליחס משמעות רבה לקבוצה המינימלית שהם נקלעים אליה. כך למשל, נמצא שנשים יתרמו יותר לקופה משותפת עם חברים או חברות לקבוצה אבל רק אם התרומה אינה אנונימית כלומר רק אם יהיה "רווח" של מוניטין בשיתוף הפעולה. גברים, לעומת זאת, יגלו נאמנות לקבוצה האקראית שלהם גם בתנאי אנונימיות ובלי שניתן לצפות לרווח ממשי או סמלי מהקרבה כזו, כפי שניתן לצפות אם הדחף להשתייך מובנה באופן עמוק יותר באישיותם.

 

אבל האם הכמיהה הזו להשתייך לשבט כלשהו פירושה בהכרח עויינות כלפי שבטים אחרים? מתברר שהאבולוציה אמנם הפכה אותנו לחברי שבט נאמנים אבל הדימוי הפראי-אלים של שבטים המורכבים מגברים תחרותיים אינו מדוייק. למעשה, כשמופיעה תחרות או יריבות בין קבוצות התגובה הראשונית היא דווקא עלייה בשיתוף הפעולה ובאמון שבתוך הקבוצה ולא אסטרטגיות המכוונות נגד הקבוצות השכנות.

 

ותודה לשכנינו על הלכידות הלאומית!

 

החוקר ניר הלוי הוסיף לניסוי המשחק הסטנדרטי אפשרות נוספת: להעביר כסף לקופה משותפת כך שהסכום המועבר יוכפל על חשבון קבוצה אחרת. מתברר כי האפשרות הזו לא זכתה לפופוריות רבה. כשהתחזקה הלכידות של הקבוצה - כלומר כשהתאפשר לחברים לפטפט זה עם זה לפני המשחק עלה שיתוף הפעולה והאמון - כלומר עלתה התרומה הממוצעת לקופה המשותפת אך לא התחזקה הנטייה לפגוע בקבוצות אחרות.

 

מנקודת מבטה של קבוצה השרוייה בתחרות עם קבוצות אחרות הרי שהגברת סולידריות ולכידות פנימית היא האמצעי היעיל והזול ביותר להרתעה ומניעת עימות. לתופעה זו התכוון בן גוריון כשייחס את יצירת האחדות הלאומית בישראל דווקא לשכנינו - "הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף".  

 

ולמרות הכל המרחק בין אמון פנימי לעויינות חיצונית אינו גדול. נמצא שגברים רגישים מאוד לרמזים על קונפליקט בין קבוצות ומגיבים בהגברת שיתוף הפעולה אך גם באפלייה כלפי "זרים". באופן מוזר הקבוצה מתלכדת גם כלפי קבוצות שאינן קשורות כלל לאיום.

 
 

נראה שאנחנו פשוט לא מסוגלים לתפקד בנוף חברתי שטוח, חסר קטגוריות, קבוצות ושבטים. אנו זקוקים להשתייכות כדי להגדיר את עצמנו ולסמן לנו בני ברית ויריבים

 

הפסיכולוג מאסאקי יוקי (Masaki Yuki) המחיש את התופעה בניסוי בו קבוצת סטודנטים יפנים התבקשו לבחון טקסט לפני שהשתתפו במחקר הסטנדרטי של שיתוף פעולה בקבוצה אקראית. מחצית הנחקרים נחשפו לטקסט נייטרלי על אומנות ומחציתם לטקסט לגלגני ומזלזל כלפי התרבות היפנית.

 

מתברר כי מי מהסטודנטים הגברים שהתבקש לסמן שמות תואר במשפטים דוגמת "יפן תמיד מחקה את המדינה שלי, ארצות הברית. היפנים טובים בהעתקה אך הם חסרי יכולת ליצירה מקורית" גילה לא רק נאמנות שבטית חזקה לקבוצה המקרית אליה שוייך אלא גם נטייה חזקה לעויינות כלפי קבוצות אקראיות שכנות שאף הן הורכבו מסטודנטים יפנים כמוהו. סטודנטיות נשים באותם תנאים לא שינו את יחסן לחברות קבוצתן או לקבוצות האחרות ובכלל הושפעו הרבה פחות מהכללתן יחד ל"שבט".

 

אם כך, נראה י"ב שאנחנו פשוט לא מסוגלים לתפקד בנוף חברתי שטוח, חסר קטגוריות, קבוצות ושבטים. אנו זקוקים להשתייכות כדי להגדיר את עצמנו ולסמן לנו בני ברית ויריבים ולכן מחפשים רמזים כלשהם שיאפשרו לנו לקבוע את עצמנו כחברים בשבט "אוהדי בית"ר", "חילוניים" ואולי אפילו "יורמים" .  

 

תודה לד"ר ניר הלוי, Dr. Masaki Yuki ול-Dr. Toshio Yamagishi על עזרתם.

 

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

 

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-  ysorek@gmail.com

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by