בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
על ימין ועל שמאל 
 
 ככל שהחיה נדרשת ליותר מיומנות וקואורדינציה תגדל הנטייה להתמחות של צד אחד של הגוף    צילום: SXC    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

תופעה שנראית לנו מאד סבירה היא שרובנו ימניים ופה ושם בינינו נמצא אדם שמאלי אבל מדעית זו תופעה מרתקת. השבוע נתחיל מלהבין מדוע בעצם מעדיף האדם וגם בעלי חיים אחרים רבים "לבחור צד". ננסה לבדוק איך קורה שאוכלוסיית מין שלם, כמו המין האנושי, נוטה לצד אחד ולאיטרים מבינינו כדאי לקרוא עד הסוף - אם עוד לא למדתם על היתרונות שלכם אנחנו נעזור. יורמים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"איש השקלים" שואל בפורום שלנו: "איך זה שיש אנשים ימניים, שמאליים או כאלו שיכולים להפעיל גם את יד ימין וגם את שמאל ללא בעיה?"

השאלה מורכבת מכמה חידות: למה בכלל שיהיה צד מועדף? למה יש יתרון מספרי לימנים על איטרים ואם אמנם יש לימנים יתרון איך זה שהמיעוט השמאלי לא נעלם?
 

ימין או שמאל? תלוי בנקודת המבט

לא במקרה ההבחנה בין ימין לשמאל קשה כל כך לילדים
 לא במקרה ההבחנה בין ימין לשמאל קשה כל כך לילדים 
 צילום: SXC 
 
ימין - שמאל הוא ציר חלוקה מוזר. בניגוד לציר האנכי שכיוונו נקבע מכח המשיכה או ציר מזרח-מערב שמשרטטת עבורנו השמש, העולם הפיזי סימטרי בין ימין ושמאל והכיוונים האלו תלויים בנקודת המבט. ימין שלי הוא שמאל של מי שממולי. לא במקרה ההבחנה בין ימין לשמאל קשה כל כך לילדים ועצם ההגדרה של שמאל או ימין נסמכת על מערכת צירים אחרת, שמאל הוא כיוון הצפון כאשר מסתכלים אל השמש הזורחת ובהתאם "צפון" הוא המשמעות הראשונה של המילה שמאל בתנ"ך: "וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמאל לְדַמָּשֶׂק" (בראשית פרק י"ד). ובכל זאת מערכת העצבים מתעקשת לשבור את הסימטריה וכ-90% משתמשים ביד ימין למטלות ככתיבה או צחצוח שיניים.
 

הכל מתחיל מהמוח החצוי

 נראה כי התפתחות יכולות שכליות גבוהות באדם, ובפרט השפה, חייבה התמחות רבה של חלקי מוח שונים כך שההבדל הגדול בתפקידי חצאי המוח מביא גם להבדל ביכולות המוטוריות של שני חצאי הגוף 
מקור ההעדפה הוא במוח המחולק כידוע לשתי אונות - כל אחת מפקחת על חצי הגוף הנגדי. ישנם יתרונות חשובים להתמחות אזורים ספציפים באחת האונות למטלות שונות, כך מושג חסכון במשאבים של מערכת העצבים ונמנע בלבול שעשוי להיווצר אם כל חצי מוח יקבל החלטה מנוגדת עבור השרירים בחצי הגוף שלו (פלג הגוף הימני הנשלט ממחצית השמאלית של המוח ולהפך). אצל האדם המוח גדול יותר, עסוק יותר ונדרש ליותר התמחות והתמיינות של חלקיו השונים, כלומר לפחות סימטריה. כבר בשנות ה-60 של המאה ה-19 התגלה "אזור ברוקה" בצידו השמאלי של המוח האחראי לתקשורת מילולית והתמחויות ספציפיות רבות נוספות לחלקים שונים של קליפת המוח התגלו מאז.

נראה כי התפתחות יכולות שכליות גבוהות באדם, ובפרט השפה, חייבה התמחות רבה של חלקי מוח שונים כך שההבדל הגדול בתפקידי חצאי המוח מביא גם להבדל ביכולות המוטוריות של שני חצאי הגוף. עד לפני כמה עשורים שלטה תפיסה פשטנית שגרסה כי השפה היא שיצרה את הבדלי התפקידים בין האונות וכיוון שרק לבני אדם יש שפה דקדוקית הרי שרק להם יש העדפה ימנית בגפיים. שפע מחקרים זואולוגיים ערערו את הגישה הזו.
 
 

ההתמחות של חצי גוף – לא ייחודית לנו

התפקוד של האונות חוסך במשאבים של מערכת העצבים ומונע בלבול מוטורי
 התפקוד של האונות חוסך במשאבים של מערכת העצבים ומונע בלבול מוטורי 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
מתברר כי גם בבעלי חיים רבים מקבלת האונה השמאלית תפקידים ייחודיים כדוגמת עיבוד של מידע מקומי ואבחנה בפרטים אילו האונה הימנית עסוקה יותר במיפוי בקנה מידה גדול של הסביבה. גם הרגשנות של האונה הימנית אינה ייחודית לאדם והאונה השמאלית מרסנת תוקפנות גם אצל בני אדם, גם אצל אחיותינו התרנגולות וכנראה במינים רבים אחרים. ככל שהחיה נדרשת ליותר מיומנות וקואורדינציה תגדל הנטייה להתמחות של צד אחד של הגוף. אבל גם אם יש יתרון בהעדפה של אחד הצדדים בגוף למטלות שונות אין סיבה שהצד ה"חזק" יהיה משותף לכולם. אצל עכברים למשל ניתן לברור באמצעות הכלאות מכוונות פרטים שיגלו העדפה חזקה לאחת הכפות במטלות שונות. עצם העדפת צד תורשתית אבל לא הכיוון, אי אפשר לייצר אוכלוסיית עכברים שמאלית או ימנית.
 

ככל שהתפתחנו גדל הצורך בצד חזק

 
גם אם הימניות אינה ייחודית לאדם הרי אנחנו עולים בעצמת ההעדפה הזו. כמעט כל אחד מאיתנו יצחצח שיניים באותה יד מיום שקיבל לידיו את מברשת השיניים הראשונה ועד לשיניים התותבות ומועטים מאוד האנשים שינסו אפילו לכתוב ביד החלשה שלהם. אצל קופים העיניים קדמיות, יש חפיפה גדולה בשדות הראייה כך שכל מחצית מוח מקבלת תמונה דומה ואין לחץ חזק להעדיף צד. השימפנזים בטבע שולים טרמיטים מקיניהם באמצעות מקלות ולפעולה עדינה זו יעדיף כל פרט את אחת הידיים, אך השימפנזים הרבה פחות החלטיים בצדדיות שלהם ובמטלות פשוטות וספונטניות אין העדפת צד. החוקרת רבקה הריסון ביצעה מעקב מדוקדק בקופי בונובו - מין השימפנזה הנחשב אינטיליגנטי או "דמוי אדם" ביותר ומתברר כי גם במטלות מסובכות יחסית מופיעה העדפת אחד הצדדים רק אצל כמחציתם. ההעדפה הזו קטנה מאד ואין צד המועדף על רוב מכריע של הקופים.

מאז נפרדנו מהשימפנזים גדל המוח שלנו במידה ניכרת אך החלק המגשר בין החלקים, הוא ה- Corpus callosum, גדל פחות מהאונות שהוא מקשר. שתי אונות המוח שלנו מבודדות יחסית ונדרשות למגוון גדול של מטלות ייחודיות ולהתמחות של יותר אזורי מוח במטלות ספציפיות. כך נדרשו אבותינו להמציא מחדש את החלוקה בין שמאל לימין. בדיקה של כלי אבן מגלה כי רובנו ימניים כבר כמה מאות אלפי שנים. על פי כיוון התזת השבבים מהכלי ניתן ללמוד על היד המייצרת ועל פי הבלייה על היד שהשתמשה בהם, שתיהן היו לרוב ימניות אולי משום שיש הגיון בהכנת כלים ביד הנשלטת מחצי המוח האחראי ממילא על אבחנה בפרטים.
 

היתכן שמין שלם יעדיף צד אחד?

 יתכן כי הביטוי של רגשות התוקפנות בצד ימין של המוח השולט על פלג הגוף השמאלי הופך את הקרב נוח יותר לשמאלי מאשר לימני שהאגרוף שלו נשלט בידי האונה השמאלית שתפקידה לרסן תוקפנות 
אבל, איש שקלים, גם אם יש סיבות טובות להיות חד צדדיים למה מחולקת האוכלוסייה דווקא ל-90% ימניים ו-10% שמאליים? מתברר כי יש עוד בעלי חיים שבהם האוכלוסייה ולא רק הפרט בוחרת צד. בניסוי בו הוצג טורף ללהקות דגים מ-16 מינים שונים הראו עשרה מינים העדפה ברורה לכיוון המנוסה. שישה מיני דגים נטו לברוח ימינה (כלומר הפעילו באופן נמרץ יותר את סנפירי שמאל) וארבעה מינים העדיפו לברוח שמאלה. ציפורי דרור המלקטות אוכל ליד קיר יעדיפו לתת לעין שמאל את מלאכת הצפיה בטורפים מתקרבים ולכן יעמדו כשימינם פונה לקיר ואילו מיני ציפורים אחרים יגלו העדפה הפוכה.

העדפת הצד ברמת האוכלוסייה היא חידה לחוקרי האבולוציה: למה שיבחרו רוב הפרטים צד מועדף אחד ואם אכן יש בכך יתרון למה מופיע מיעוט הבוחר בצד ההפוך? אחד ההסברים קשור להתנהגות של בעלי חיים בסכנת טריפה: המקום הבטוח ביותר לדג כשמופיע בסביבה כריש הוא במרכז הלהקה, כלומר אם רוב חבריו ימניים כדאי שגם אצלו סנפיר ימין יהיה חזק. לכאורה צריך לצפות שהאוכלוסייה תהיה חסרת העדפה, או כולה ימנית או כולה שמאלית. איך בכל זאת שורד המיעוט לאורך דורות רבים? הסיבה היא שגם על טורף המתפרנס מנטרפים ימניים מפעילה האבולוציה לחץ חזק לסגל לעצמו ימניות. כאשר הופכים הטורפים לימניים נוצר יתרון לנטרף פוטנציאלי שמאלי ולהיפך, כלומר נוצרות שתי אסטרטגיות הימלטות שניתן לבחור באחת מהן – להימצא במרכז הלהקה או לסטות לכיוון החלש של הטורף. חישובים המבוססים על תורת המשחקים מראים כי יתכן שיווי משקל יציב של אוכלוסיית נטרפים ימנית עם מיעוט שמאלי או שמאלית עם מיעוט ימני.
 

היתרונות של השמאלי וסוד הישרדותו

שמאליים מגלים עדיפות בדו-קרבות כדוגמת אגרוף או סיוף
 שמאליים מגלים עדיפות בדו-קרבות כדוגמת אגרוף או סיוף 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 

האדם הפך ימני, כאמור, לאחר שהתפצל מהקופים והימלטות מטורפים לא היתה הכח המניע באבולוציה שלנו. אצל אבותינו שנדרשו לשיתוף פעולה הדוק בקבוצה היה יתרון למי שהיה מתואם עם חבריו (אפילו היום שמאליים נפגעים יותר בתאונות דרכים ועבודה) כך שנוצר רוב ימני ברור. אבל תחרותיות בתוך הקבוצה מעניקה לפעמים יתרון לחריגים. כך למשל שמאליים מגלים עדיפות בדו-קרבות כדוגמת אגרוף או סיוף. המתמודד הימני מתקשה להתמודד עם מתקפה מכיון לא צפוי ואילו לשמאלי יש נסיון רב באינטרקציה עם בני הרוב הימני. יתכן גם כי הביטוי של רגשות התוקפנות בצד ימין של המוח השולט על פלג הגוף השמאלי הופך את הקרב נוח יותר לשמאלי מאשר לימני שהאגרוף שלו נשלט בידי האונה השמאלית שתפקידה לרסן תוקפנות.

אולי לא מקרי ששני האזכורים היחידים של שמאליות במקרא אלימים: אהוד בן גרא השמאלי הדוקר את עגלון מלך מואב (שופטים פרק ג') ולוחמיו השמאליים (איטרים) של שבט בנימין: " אִטֵּר, יַד-יְמִינוֹ.. קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל הַשַּׂעֲרָה ְלֹא יַחֲטִיא" (שופטים פרק כ'). יתרון אחר לשמאליים הוא בקואורדינציה - יד ימין אצל שמאליים חזקה יותר מיד שמאל אצל ימניים, הקשר בין שני חצאי המוח טוב יותר ויש מי שמצא אפילו יתרון לשמאליים ביצירתיות. יש יתרונות ברורים בהשתייכות לרוב אבל מתברר שיש סיבות לא רעות להשתייך דווקא למיעוט והאיזון הזה מביא לכך שרוב ימני ומיעוט שמאלי יימצאו בכל אוכלוסיה אנושית.

תודה ל-Dr. Tim Crow , Dr. Marina Lozano Ruiz , Dr. Rebecca Harrison

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"
כותב: יורם שורק. עורך: יובל בגנו

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by