בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
חולה, חולה, חולה... אלמנה 
 
 אריכות הימים הנשית היא חידה ויש אומרים אף פרדוקס משום שנשים חולות יותר מגברים    צילום: (אימג`בנק/GettyImages)    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

נשים חיות יותר מגברים. זו עובדה מוצקה בכל העולם, ללא כל קשר לתרבות ואיכות החיים. המדע לא מצא סיבה אחת מוצקה לתעלומת תוחלת החיים הזאת. נשים באמת חולות יותר ומתאשפזות יותר, הכותרת אינה רק מליצה, ובכל זאת – הרי לא נסתפק בבדיחה הצינית שהחיים איתכן הם הסיבה ללכתנו, הגברים, בטרם עת. אולי זה אנחנו שקוברים את עצמנו? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

יהודית שואלת: "למה נשים מאריכות ימים יותר מגברים?"

אם יש תחום בו העליונות הנשית אינה מוטלת בספק הרי הוא תוחלת החיים. ב-103 מתוך 104 המדינות שנתוני תוחלת החיים שלהן מדווחים לאו"ם, נשים חיות יותר מגברים. המדינה ה-104 היא בנגלדש בה גברים חיים בממוצע יותר מנשים כנראה בשל אי שיוויון קיצוני בהקצאת משאבים ובשירותי רפואה. נשים חיות יותר מגברים כמעט בכל מקום בעולם ובכל זמן. בכל שנה נולדים בעולם יותר בנים מבנות (בערך 105 בנים ל-100 בנות) אבל יחס המינים הולך ומשתנה לטובת הנשים באופן עקבי עד לקבוצת הגיל המבוגרת ביותר: בני ה-110 ויותר (Supercentarians) שרק אחד מ-3 מיליוני בני אדם יזכה להגיע אליה. בסך הכל חגגו עד היום פחות מ-600 בני אדם 110 אביבים כ- 90% מהם נשים. באוגוסט האחרון נמנו בעולם 71 נשים בעשור ה-12 לחייהן ורק ארבעה גברים לארח להן חברה.

אריכות הימים הנשית היא חידה ויש אומרים אף פרדוקס משום שנשים חולות יותר מגברים, נזקקות יותר לחופשות מחלה (גימ'לים), פונות יותר למרפאות, מתאשפזות יותר ובכל זאת בכל קבוצת גיל שעורי התמותה הגבריים עולים על הנשיים. כצפוי מחידה כה מורכבת אין תשובה מוסכמת וכנראה שאין גם סיבה יחידה לחוזק הנשי וביולוגים מספקים שפע הסברים לבחור מתוכם.
 

תיאוריית הכרומוזומים

בחיות הכיס משתתק אצל הנקבה בכל תא מתאי הגוף אותו כרומוזום X
 בחיות הכיס משתתק אצל הנקבה בכל תא מתאי הגוף אותו כרומוזום X 
 צילום: Pascal Vuylsteker, flickr.com cc 
 
יש כמובן מי שמאשים את החשוד המיידי: כרומוזום ה- X. לנשים יש כזכור שני עותקים של הכרומוזום הזה ואילו הגברים צריכים להסתדר עם אחד בלבד, כך שפגם בגן של כרומוזום X יגרום תמיד לפגיעה אצל הגבר, אצל נשים מושתק בכל תא אחד הכרומוזומים הללו. אבל אם כרומוזום X אחד פגום מאוד הרי שתאים שכנים, בהם הכרומוזום הפעיל תקין, יתרבו על חשבון התאים הפגומים. כך שאישה יכולה לחיות טוב גם עם מוטציה מזיקה בכרומוזום הזה. מצדדי התיאוריה הזו מצביעים על דוגמאות מעולם החי המחזקות את הקשר הזה. כך למשל בכמה מיני ציפורים בהם דווקא לנקבות יש כרומוזום שאין לו בן זוג, הזכרים הם המין מאריך הימים בשבי. בחיות הכיס משתתק אצל הנקבה בכל תא מתאי הגוף אותו כרומוזום X (זה שמקורו באבא) כך שאין אפשרות לכרומוזום תקין לחפות על חברו הפגום ובכמה מיני קנגורו בגני חיות אין אכן יתרון לנקבות על הזכרים בתוחלת החיים. אבל עולם החי מתעקש לספק תחמושת גם למתנגדים: אצל כמה יונקים (ודווקא די נפוצים כעכברים ועטלפים) הזכרים מאריכי ימים מהנקבות אף שהם, כמונו, נושאים את כרומוזומי ה- X וה- Y.
 

תיאוריית הטסטוסטרון

לאיילים עתירי טסטוסטרון בטבע יש קרניים חזקות יותר
 לאיילים עתירי טסטוסטרון בטבע יש קרניים חזקות יותר 
 צילום: Bruno Girin, flickr.com cc 
 
עוד טיפוס מפוקפק על ספסל הנאשמים הוא הורמון המין הגברי - הטסטוסטרון. תיאוריה ותיקה מקשרת בין ההורמון הזה לדיכוי של מערכת החיסון. הטסטוסטרון, על פי התיאוריה הזו, מחליש את מערכת החיסון ומפנה משאבים לטובת סימנים חיצוניים (כדוגמת נוצות הטווס או קרני האיילים) ולהתנהגות אגרסיבית שתכליתה שליטה בהרמון. כך למשל מתברר כי לאיילים עתירי טסטוסטרון בטבע יש קרניים חזקות יותר, אשכים גדולים ויותר זרע אבל גם יותר תולעים טפיליות. בכיוון ההפוך הודגם כי כדי לטפל בזיהום זכרים מורידים את רמת הטסטוסטרון ועימה מיטשטשים צבעי נוצות ומקור בולטים אצל זכרי ברווזים. יש אפילו מי שהציע כי סימני המין הבולטים המשמשים זכרים לחיזור הם איתות לנקבות על שפע טסטוסטרון, כלומר על יכולתו של המועמד לשרוד עם מערכת חיסון רדומה. הרעיון הזה לא זכה לתמיכה רבה והקשר בין הטסטוסטרון לתגובה חיסונית כנראה מורכב, עקיף ולא חד משמעי. בנוסף, אצל בני אדם בעולם המפותח מחלות זיהומיות אינן גורם תמותה חשוב ובכל זאת ההפרש בתוחלת החיים בין גברים לנשים, כחמש שנים, אינו מראה סימני צמצום.
 
 

תיאוריית העולם הגברי

 בסך הכל חגגו עד היום פחות מ-600 בני אדם 110 אביבים כ- 90% מהם נשים. באוגוסט האחרון נמנו בעולם 71 נשים בעשור ה-12 לחייהן ורק ארבעה גברים לארח להן חברה 
בגילאים צעירים נובע עיקר היתרון הנשי מהתעקשותם של גברים להרוג עצמם בתאונות בתגרות ובמלחמות. האחריות להבדלי התנהגות קטלניים נופלת בחלקה על כתפי הטסטוסטרון ובחלקה על התרבות המצ'ואיסטית (שנהגתה במוחות שטופי טסטוסטרון). אצל יונקים בטבע מיוחס רוב ההבדל לטובת הנקבות (באותם מינים בהם הן מאריכות ימים יותר) למאבקי שליטה וטריטוריה בין זכרים.

השוואה בין מינים שונים מעלה מגמה עקבית: ככל שאורח החיים פוליגמי יותר, כלומר ככל שההתרבות מוטלת על כתפיהם של זכרים מעטים השולטים בהרמונות גדולים, התחרות בין הזכרים קשה יותר והם מתים צעירים ביחס לנקבות. אצל המונוגמים, הנאמנים לנקבה אחת, אין כמעט הבדל בתוחלת החיים ולעיתים אף הזכרים מאריכים ימים מבנות זוגם.
 

גברים הורגים את עצמם

הטיפוס בסולם החברתי גובה מחיר במחלות ובתמותה ממפרנסים צעירים
 הטיפוס בסולם החברתי גובה מחיר במחלות ובתמותה ממפרנסים צעירים 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
אצל בני אדם לתאונות ולאלימות יש בהחלט תפקיד בפער התמותה אלא שהוא מסביר את ההבדלים רק בקרב צעירים, ונשים ממשיכות למות פחות מגברים גם בגיל זקנה כשההליכון תופס את מקום האופנוע. יתכן אבל שעומס התחרות המוטל יותר על גברים ממשיך לגבות מחיר לכל אורך החיים.

הביולוג Anders Møller בדק את ההפרש בתוחלת החיים בחברות שונות ומצא כי ככל שחלוקת ההכנסות שיוויונית יותר (מאפיין המבוטא במדד ג'יני המפורסם) מצטמצם הפער בין המינים וככל שמדד ג'יני גדול (חברה שיוויונית פחות) מתים הגברים מוקדם יותר ביחס לנשים באותה אוכלוסייה. המגמה נשמרת, לטענת החוקר, ללא תלות בגודלה המוחלט של העוגה הכלכלית (המשפיעה על תוחלת החיים הכוללת אך לא על הפער בין גברים לנשים). ההנחה היא שככל שהפערים גדולים נאלצים גברים להיאבק יותר על מקומם היחסי בסולם והעומס הזה על מפרנסים צעירים גובה מחיר במחלות ובתמותה. חברה שיוויונית יותר אולי תיטיב עם הגברים, אבל לעדותו של החוקר עצמו מדד ג'יני יכול להסביר רק כ- 10% מפער תוחלת החיים לרעת הגברים. את עיקר ההבדל יש לחפש בגורמים פנימיים.
 

התיאוריות הפיזיולוגיות – הגבר כמשאב מכלה ומתכלה

גברים גבוהים וכבדים מנשים, כלומר עוברים יותר חלוקות תאים השוחקות את הכרומוזומים
 גברים גבוהים וכבדים מנשים, כלומר עוברים יותר חלוקות תאים השוחקות את הכרומוזומים 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
תיאוריות מבוססות יותר נוגעות להבדלים בגודל ובצריכת האנרגיה. המדע מכיר רק דרך אחת להארכת תוחלת החיים: לאכול פחות. בנוסף לנזקים הברורים של השמנה וסכרת הרי שככל שאנו צורכים יותר מזון וחמצן אנו יוצרים בכל תא יותר אטומי חמצן פעילים הפוגעים ב- DNA. נזקי החמצון מצטברים והם קשורים למחלות לב וכלי דם - סיבת המוות העיקרית בעולם המערבי. יש בתא מנגנונים שתפקידם לנטרל את תוצרי הלוואי הרעילים הללו של הנשימה ומתברר שהם פועלים טוב יותר אצל נשים.

אצל חיות מעבדה החביבות על חוקרי גנטיקה התגלו מוטציות מאריכות חיים. אלו קשורות לקבוצה קטנה מאוד של גנים האחראים לתגובת תאים להורמונים כאינסולין והורמון גדילה דמוי אינסולין (IGF-1). הגנים הללו מייצרים חלבונים המבקרים ביטוי של מספר רב של גנים אחרים הקשורים בחילוף חומרים, ניטרול רעלים, בקרה על נזקי חמצון ותגובות חיסון. ככל שההורמונים הללו פעילים פחות כך עולה תוחלת החיים והדבר כרוך לרוב בפחות גדילה ופחות פוריות. מדובר במערכת הפועלת בשינויים קלים בכל ממלכת החי והמכוונת להגיב לתנאי מצוקה ומחסור בהאטה של תהליכי גדילה וצריכת אנרגיה.
 
 אצל בני אדם לתאונות ולאלימות יש בהחלט תפקיד בפער התמותה אלא שהוא מסביר את ההבדלים רק בקרב צעירים, ונשים ממשיכות למות פחות מגברים גם בגיל זקנה כשההליכון תופס את מקום האופנוע 
מחקרים על אוכלוסיות גדולות של זקנים וזקנות מאשרות שכמו אצל זבובי הפירות והתולעים במעבדה, גם אצלנו לגנים הללו יש משמעות בהארכת תוחלת החיים. לזיקנה מופלגת יזכה מי שיעביר את רוב זמנו בהילוך איטי גם בתקופות שפע. אצל נשים התגובה להורמונים הללו איטית יותר, חילוף החומרים איטי יותר והשוני קשור להבדלים המשפיעים מאוד על מחלות זיקנה כמו השמנה וריכוזי הגלוקוז בדם. גברים, לכן, יגדלו יותר, יאכלו יותר, ישרפו יותר חמצן ויסבלו יותר מתופעות הלוואי של הפעילות הנמרצת הזו. בנוסף, גברים גבוהים וכבדים מנשים, כלומר עוברים יותר חלוקות תאים השוחקות את הכרומוזומים.
 

שאלה להמשך

הביוכימיה הגברית אחראית כנראה לתמותה המוקדמת ובכל זאת מספיק גברים שורדים כדי להבטיח את המשכיות הגנים שלהם. ניתן אולי לשאול את השאלה ההפוכה: למה דאגה האבולוציה להאריך את חיי האישה הרבה מעבר לתקופת הפוריות שלה? לקוראות יש סיכוי טוב יותר להגיע לטור הבא שיוקדש לשאלה הזו.

תודה ל- Dr. Anders Møller ול- Dr. Steven N. Austad על עזרתם.

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by