בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
בנפול יריבך – שמח! 
 
 הצורך ב``רגשות ההפוכים`` עשוי לנבוע מהצורך להעניש אדם על סטייה מכללים    צילום: (אימג`בנק/GettyImages)    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

שמחה לאיד לא קשורה בהכרח לטוב לב או זדוניות. לכולנו יש מין חוש צדק פנימי ולרוב גם מידה של תחרותיות בריאה. הרגש הזה הוא אחד המורכבים שיש. לרוב אנחנו מסתירים אותו בצפונות ליבנו לבל נצטייר כקרים ורעי לב אבל גם אתם, נשמות טהורות, לא חפים ממנו. בני המעמד שלנו, בני המין שלנו, קולגות שלנו - נשמח במפלתם פה ושם. מתי ומדוע? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפתגם "אין שמחה כשמחה לאיד" מעורר את סקרנותו של משה ששואל: "האמנם?"

אין כמובן "שימחו-מטר" כדי למדוד ולהשוות בין השמחה שנחווה אם נצליח להשיל מעלינו 5 ק"ג בדיאטה לשמחה שנחוש אם חברינו ישמינו ב- 5 ק"ג. אבל גם אם אי אפשר לקבוע אם השמחה לאיד היא הגדולה שבשמחות, היא ללא ספק המוזרה שבהן. זהו סוג השמחה הנפוץ ביותר אך גם המושתק, המודחק והמוסווה שבקשת הרגשות שלנו. אין כמעט סיפור ילדים או אגדה עממית שלא מספקת לשומע את העונג שבהשפלת הרשעים ואין סדרה טלוויזיה משטרתית שתוותר על הסצינה הקבועה: תמונת תקריב של הפושע נכבל באזיקים. שמחה לאיד עומדת מאחורי חלק גדול מהבדיחות וההנאה שאנו שואבים מצפייה בספורט אבל לעולם כמעט אין מודים בה.
 

קשה להודות בזה – לפעמים אין לזה מילה

קנאה ושמחה לאיד יופנו כלפי מתחרה בקבוצה שאנו משתייכים אליה
 קנאה ושמחה לאיד יופנו כלפי מתחרה בקבוצה שאנו משתייכים אליה  
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
על היחס המתנכר כלפי הרגש הזה תעיד העובדה שבמילון השפה האנגלית, על 200,000 המילים שבו, חסר תרגום ל"שמחה לאיד" ודוברי האנגלית נאלצים לייבא את המילה הגרמנית Schdenfreude. מפתה לראות בהשמטת השמחה לאיד מאוצר המילים האנגלי ומציאותה במילון הגרמני עדות לשוני תרבותי עמוק, אלא שהפסיכולוג סטיבן פינקר מעיד על סטודנטים אנגלו-סקסים הנתקלים בפעם הראשונה במינוח Schdenfreude: "הם לא אומרים 'איך תתכן שמחה לסבלו של אדם אחר? אינני מבין את הרעיון שאינו קיים בשפה ובתרבות שלי'. התגובה שלהם היא 'היי... יש מילה בשביל זה? מגניב!'". שלמה המלך אחראי ליתרון הקטן הזה של העברית על האנגלית כשבספר משלי הוא טובע את המושג תוך שהוא מגנה בחריפות את העונג הזה: "לֹעֵג לָרָשׁ, חֵרֵף עֹשֵׂהוּ; שָׂמֵחַ לְאֵיד, לֹא יִנָּקֶה" (משלי פרק י"ז), וזאת רק כדי להיכשל בעצמו בשמחה לאיד באותו ספר עצמו: "בַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (פרק י"א).
 
 הסטטוס החברתי, משאב חיוני להישרדות ולהתרבות, הוא יחסי. אנחנו צריכים להיות לא סתם טובים אלא טובים יותר מבני קבוצת ההתייחסות החברתית שלנו וכשמעמדנו מאויים כדאי להסיר את הכפפות 
למה צריך רגש כה רב עוצמה ולמה כל כך קשה להודות בו? לבני אדם יכולת ייחודית לחוש הזדהות וחמלה, כלומר לסגל את נקודת מבטו של הזולת ולהשתתף ברגשותיו. זוהי יכולת חיונית לחיים חברתיים והמוח מותאם להזדהות באמצעות אזורים המגיבים לתשדורות מהזולת בהפעלת "תאי מראה", כלומר תאי עצב הפעילים גם כשאנו חווים רגש וגם כשאנו מזהים אותו אצל הזולת. שני רגשות דורשים מאיתנו פעולה הפוכה לגמרי, הקנאה שבה אנו חווים מצוקה לנוכח הצלחה של אדם אחר ושמחה לאיד בה אנו מזהים מצוקה ומגיבים עליה בשמחה. הצורך ב"רגשות ההפוכים" עשוי לנבוע מהצורך להעניש אדם על סטייה מכללים. כך למשל נמצא כי "תאי מראה" לא הופעלו למראה כאב של אדם שנצפה קודם לכן מרמה במשחק. אבל גם כשמדובר במשחק הוגן לא כדאי להזדהות עם מי שמצליח יותר מדי.
 
 

כשהסטטוס שלך מתערער

 
הסטטוס החברתי, משאב חיוני להישרדות ולהתרבות, הוא יחסי. אנחנו צריכים להיות לא סתם טובים אלא טובים יותר מבני קבוצת ההתייחסות החברתית שלנו וכשמעמדנו מאויים כדאי להסיר את הכפפות. הדמיה מגנטית של המוח מאפשרת לחוקרים לבדוק כיצד אזורים במוח מופעלים בסיטואציות שונות. קנאה מעובדת באותו אזור במוח בו אנו חווים "כאב חברתי", היא תוצאה של עימות בין ההערכה חיובית שלנו על עצמנו לבין עובדה שאינה מתיישבת עם ההערכה הזו. הכרה בנחיתות תמיד כואבת והיא מסמנת סכנה אמיתית למעמד חברתי. אנחנו צאצאי הורים שמעמדם החברתי אפשר להם להתרבות, כלומר כאלו שלא היו אדישים למיקומם בהיררכיה ופיתחו מוטיבציה לסלק איומים על הסטטוס. הדחף הזה עשוי לעורר לפעולה שנועדה להגברת ההישגים מול אחרים, כלומר ל"קנאת סופרים", אך נפילה של מתחרה מקדמת אותנו באותה מידה ומעוררת לפיכך לפעולה מסלולים מוחיים המקושרים לתגמול חיובי, כלומר לשמחה.
 
הכרה בנחיתות תמיד כואבת והיא מסמנת סכנה למעמד החברתי
 הכרה בנחיתות תמיד כואבת והיא מסמנת סכנה למעמד החברתי 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
בתנאי מעבדה הוצגו לנחקרים (סטודנטים כמובן, מי עוד יבלה את זמנו בצפייה בסרטונים כשאלקטרודות מחוברות לראשו?) ראיונות עם סטודנטים אחרים, חלקם מצטיינים (ולכן מייצגים איום על מעמד) וחלקם בינוניים. כחלק מהניסוי "מתברר" לאחר הראיון כי הסטודנט נתפס בעבירה פלילית וסולק מהאוניברסיטה. מתברר כי ההצטיינות המאיימת מכבה את מנגנוני ההזדהות במוח. כך אנו מפסיקים "להיכנס לנעליו" של אדם שהצלחתו מאיימת עלינו ונפתחת הדרך לרגשות של קנאה ושמחה לאיד. כאשר הסטודנט שנכשל מוצג כנחות בהישגיו, נשמרת ההזדהות איתו והתחושה היא של השתתפות בצער.
 

עולם של גברים – עולם של נשים

 הקשר בין קנאה ושמחה לאיד לנחיתות הוא בבסיס ההדחקה שלה - הכרה ברגשות כאלו פירושה הכרה בעליונות של הזולת והיא עצמה, לכן, מסכנת את מעמדנו 
השמחה לאיד חזקה במיוחד כלפי בני אותו מין. גברים ישמחו יותר לצרות של גברים אחרים ונשים, לנפילה של נשים אחרות. זאת כפי שניתן לצפות מרגשות שעיצבה האבולוציה לשם תחרות "פנימית" בין זכרים או בין נקבות על מיקום יחסי בקבוצה. הקשר בין קנאה ושמחה לאיד לנחיתות הוא בבסיס ההדחקה שלה - הכרה ברגשות כאלו פירושה הכרה בעליונות של הזולת והיא עצמה, לכן, מסכנת את מעמדנו. אולי זו הסיבה ששמחה לאיד מוסוות לעיתים קרובות כרדיפת צדק, כלומר כרגש לגיטימי להבעת אותן תחושות - מותר לשמוח לאיד אם רק נמצא צידוק מוסרי לנפילת היריב. צדק פואטי הוא אמצעי נפלא להנות משמחה לאיד בלי ייסורי מצפון ורגשי נחיתות.
 

במי אנחנו יותר מקנאים?

השמחה לאיד חזקה במיוחד כלפי בני אותו מין. גברים ישמחו יותר לצרות של גברים אחרים
 השמחה לאיד חזקה במיוחד כלפי בני אותו מין. גברים ישמחו יותר לצרות של גברים אחרים 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
כאמור, קנאה ושמחה לאיד יופנו כלפי מתחרה בקבוצה שאנו משתייכים אליה והם מיותרים כשמדובר במי שאיננו משווים עצמנו אליו. פריבילגיות של בני אצולה לא עוררו קנאה ומפלתם לא עוררה שמחה לאיד בקרב פשוטי העם כל עוד היתה ההפרדה החברתית הרמטית ושום דבר שקרה להם לא שינה את הסטטוס של מי שמחוץ לאריסטוקרטיה. בדומה לזה אנו יכולים לשמוח בשמחתו של כוכב הוליוודי אך נתקשה לעכל הצלחה של חבר שלמד איתנו בתיכון.

שמחה לאיד היא רגש מורכב. בדיקה של אנשים שחלקים שונים במוחם נפגעו העלתה כי ניתן לאבד את היכולת לחוש שמחה לאיד גם כאשר נשמרת האמפתיה, כלומר היכולת לזהות נכונה רגשות אצל אחרים ולסגל את נקודת מבטם. שמחה לאיד דורשת הפעלה של כמה אזורים בשתי אונות המוח הנדרשים כדי לייצג בו זמנית מצב רגשי של הזולת ומצב הפוך ב"אני". מדע המוח מאשר ש"אין שמחה כמו שמחה לאיד" – זהו רגש חשוב שיש סיבה טובה לחוש וסיבה טובה לא פחות להדחיק. אני מקווה, משה, שאהבת את התשובה אבל אשמח גם אם הטורים של עמיתי שעממו אותך יותר.

תודה ל- Dr. richard smith ול- Dr. Marc-Andre Reinhard על עזרתם.

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by