בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
גבר הולך לאיבוד 
 
 קצת קשה לדמיין את עולמנו בלי זכרים ובכל זאת יש בהחלט סיבות לחשוב שימיו של הגבר מתקרבים לקיצם    צילום: (אימג`בנק/GettyImages)    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

אפילו הגדולות שבפמיניסטיות לא פינטזו על תסריט כזה. עולם ללא גברים. זה קורה ממש מתחת לשמיכות שלנו – הכרומוזום Y שמבטיח את שרידותו של הגבר הולך ומתנוון בהדרגה. האבולוציה של האדם עוד לא מצאה פתרון שיאפשר לנשים להתרבות לבד אז כנראה שבלעדינו גם אתן בנות תעלמנה. אז כמה זמן נשאר לנו להנות מהמין הנהדר הזה, תרתי משמע? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הטור שעסק בחידת המין העלה אצל שמואל תהיות בנוגע לעתידו של המין בכלל ועתידנו שלנו, הגברים, בפרט: "שמעתי שכרומוזום ה- Y הזכרי מתדלדל עם הזמן, האם יתכן שבכול דור ודור יונקים ממין זכר מאבדים עוד ועוד מתכונותיהם? האם יתכן שיעלמו?"

ובכן שמואל, כמו שאמרו חכמים "קשה לערוך תחזיות ובפרט לגבי העתיד". קצת קשה לדמיין את עולמנו בלי זכרים ובכל זאת יש בהחלט סיבות לחשוב שימיו של הגבר מתקרבים לקיצם. בשנת 2002 קצב מאמר בכתב העת היוקרתי "נייצ'ר" את תוחלת החיים שלנו ב- 10 מיליוני שנים (מה שמשאיר לך שמואל עוד 999,992 שנים בלבד). כדי להבין מדוע הביולוגים ממהרים כל כך להספיד את הזכרים צריך להזכיר כמה עובדות הנוגעות לגנטיקה של המין המיותר.
 

סחורה משומשת – אין החלפה

כרומוזום ה- Y הוא היחיד שעובר מאב לבן כבלוק אחד של מידע תורשתי
 כרומוזום ה- Y הוא היחיד שעובר מאב לבן כבלוק אחד של מידע תורשתי 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
בעוד כל יתר הכרומוזומים מופיעים בזוגות, אחד מוצאו בביצית של אמא והשני מהזרעון של אבא, הרי שזוג אחד של כרומוזומים יוצא דופן: לגברים יש כרומוזום X מאמא וכרומוזום מוזר, קטן וכמעט ריק מגנים, הנקרא Y. כאשר נוצרים תאי מין בשחלות או באשכים מתרחש תהליך חשוב העומד בבסיסה של הרבייה המינית: שחלוף (רקומבינציה). כל זוג כרומוזומים (ויש 22 כאלו בנוסף לכרומוזומי המין) נצמד זה לזה והכרומוזומים שמקורם האחד באב והשני מהאם מחליפים בניהם קטעי DNA. כך מקבל הצאצא כרומוזומים מעורבים: כל אחד מקורו בצירוף קטעים מסבא וסבתא. התהליך הזה מאפשר לאבולוציה לפעול.

אף שכל כרומוזום מכיל הרבה גנים בשרשרת אחת הרי כל מוטציה נבחנת במבחן האכזרי של מלחמת הקיום בתוך צירופים חדשים ושנים של גנים. כך יכול גן פגום להיפרד מסביבה תקינה, ומוטציה חיובית יכולה להתפשט גם אם בסביבה בה נוצרה יש גנים פחות מוצלחים. כרומוזום ה- Y הוא היחיד שעובר מאב לבן בלי לעבור שחלוף, כלומר כבלוק אחד של מידע תורשתי, ואין דרך למוטציה להתבטא בנפרד מהגנים המקיפים אותה. כרומוזום ה- Y הוא מעין יחידת תורשה אל-מינית בתוך יצור מיני. ה- Y יוצא דופן גם במובנים אחרים: הוא הקטן שבכרומוזומים - פחות מ- 50 גנים פעילים בכרומוזום ה- Y לעומת כ- 1,000 בכרומוזום ה- X. בעוד כל כרומוזום מכיל מגוון גנים אקראי, חלקם משתתפים ב"משק הבית" כלומר בתחזוקה השוטפת של כל תא וחלקם ייחודיים לרקמות מסוימות, הרי שכרומוזום ה- Y הוא הבררן היחיד וכמעט כל הגנים שלו פועלים ברקמה אחת: האשכים.
 

אצלם השכנים הנקבה קובעת

 אם קצב השחיקה בכרומוזום ה- Y קבוע הרי שהמתמטיקה פשוטה: ב- 300 מיליון שנים מראשוני היונקים הידלדל כרומוזום ה- Y ב- 95% ולכן ידרשו כ- 15 מיליון שנים לרוקן אותו לחלוטין 
מנגנון XY בו לנקבה שני כרומוזומי X ולזכר XY קיים אצל יונקים, זבובים, כמה מיני צבים ולטאות ואפילו בצמחים. במגוון אחר של יצורים: עופות, דו-חיים, פרפרים ונחשים, דווקא הנקבה מחזיקה כרומוזום ייחודי קטן ומנוון ואילו הזכר מקבל שני כרומוזומי מין זהים. אין שום "עץ" אבולוציוני שמחלק כך את עולם החי וזוהי תוצאתה של "אבולוציה מתכנסת" בה יצורים הבוחרים להתחלק לשני מינים מובחנים, זכר ונקבה, יוצרים כרומוזום ייחודי לאחד המינים ואז מנוונים אותו עד להיעלמות או קרוב לכך.

אצל יצורים רבים המין אינו גזרה גנטית אלא נקבע מתנאי הסביבה. תנינים ומיני דגים שונים נותנים לטמפרטורת הסביבה לקבוע את המין של העובר בביצתו וכמה דגים (בהם דג הליצן הזכור לטוב מ"מחפשים את נמו") פשוט מחליפים את מינם בהתאם להימצאות זכרים ונקבות אחרים בסביבה. מוצא היונקים הוא ככל הנראה מזוחלים שהטמפרטורה קבעה את המין שלהם, אלא שמנגנון כזה לא עובד אצל מי שמפתח דם חם כלומר, סביבה פנימית בה כל עובר יחווה אותו חום.
 
 

מי אמר שבנות לא מפותחות יותר?

גן שיועיל לנקבה יהיה מזיק לזכר ולהיפך ומשום כך הלחץ לרכז גנים זכריים באותו כרומוזום
 גן שיועיל לנקבה יהיה מזיק לזכר ולהיפך ומשום כך הלחץ לרכז גנים זכריים באותו כרומוזום 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
כאשר הופיעו מיני היונקים הראשונים לפני כ- 300 מיליון שנים נוצר גם המנגנון בו גן אחד, דומיננטי, מפעיל את המתג וגורם לבלוטה בעלת פוטנציאל כפול להפוך לאשך ולא לשחלה. המין הוא תכונה מורכבת וההבדל בין זכרים לנקבות צריך להתבטא במספר גנים. גן שיועיל לנקבה יהיה מזיק לזכר ולהיפך ומשום כך נוצר לחץ של הברירה הטבעית לרכז כמה גנים זכריים קרוב זה לזה על אותו כרומוזום הנושא את גן הזכריות וגנים נקביים על הכרומוזום האחר ומה שחשוב מאוד להמשך: למנוע חילוף גנים בין הכרומוזומים הללו כך שהצאצאים יהיו זכרים או נקבות אבל לא צורות ביניים.

הכרומוזום השני המופיע בשני עותקים אצל נקבות היונקים או הזכרים בציפורים עובר גם הוא אבולוציה ייחודית: כיוון שלנקבות היונקים מספר כפול של עותקים מהגנים של כרומוזום X מהזכר הרי שבכל תא מושתק אחד הכרומוזומים הללו. כלומר, הנקבה היא "יצור כלאיים" (כימרה) בה מחצית התאים מבטאים את ה- X מהאם ומחציתם מהאב. אצל הזכר מתבטא כרומוזום X מהאם ללא איזון מכרומוזום שמקורו באב. בעוד שמוטציה בכל כרומוזום אחר תהיה בדרך כלל נסתרת בצילו של הכרומוזום השכן, הרי שכל שינוי בכרומוזום X יתבטא במחצית תאי הבנות ובכל הבנים. כרומוזום ה- X הוא המקום ש"כדאי" למוטציה חיובית, כזו המשפרת את כשירותו של הפרט, להתרחש בו.
 

תתחילו לשמור על האשכים שלכם

כרומוזום ה- Y סובל מכל הפגעים הפוקדים את מי שאינו יכול להתרענן ולהחליף אינפורמציה עם חברים
 כרומוזום ה- Y סובל מכל הפגעים הפוקדים את מי שאינו יכול להתרענן ולהחליף אינפורמציה עם חברים 
 צילום: Image Editor, flickr.com cc 
 
באדם, ה- X הוא הסקסי והאינטיליגנטי שבכרומוזומים. יש בו ריכוז גבוה יחסית של גנים הפועלים על מערכת המין ועל המוח וההתפתחות המהירה של האינטיליגנציה האנושית במרוצת מיליוני השנים האחרונות מוסברת לא מעט במוטציות על כרומוזום ה- X. בהתאם, מחלות תורשתיות הנובעות מפגיעה ב- X מתבטאות לעיתים קרובות בו זמנית בפיגור שכלי ובהתפתחות מינית פגועה. כרומוזום ה- Y לעומת זאת סובל מכל הפגעים הפוקדים את מי שאינו יכול להתרענן ולהחליף אינפורמציה עם חברים - קשה מאוד לאבולוציה לתקן פגמים בכרומוזום העובר כיחידה אחת בלי לבודד אף פעם גנים טובים לחוד ופגומים לחוד. מוטציות שליליות תופסות טרמפ על ה- Y באופן מהיר יותר ומוטציות חיוביות יכולות להיעלם אם יתרחשו על "אבו אל בנאת" שאין לו צאצאים זכרים. בנוסף, כרומוזום Y עובר הרבה יותר מוטציות מכל כרומוזום אחר - פי 5 יותר מוטציות מכל חלק אחר בגנום. הסיבה לכך היא שכרומוזום ה- Y עובר את כל מחזורי חלוקת התא שלו בסביבה העויינת של האשך: מוטציות מתרחשות בעת חלוקה ותא זרע עובר הרבה יותר חלוקות מביצית. הזרע חשוף יותר לנזקי חימצון וחסר אנזימים מתקני DNA הפועלים בביצית וכזכור ל- Y אין שותף שמוצאו במקלט המוגן של השחלה. ככל שייצור הזרע אינטנסיבי יותר גובר הסיכוי למוטציות שינוונו עוד יותר את ה- Y.

מאז נפרדנו מאבותיהם הקדומים של השימפנזה חלפו כ- 5 מיליוני שנים, מכל בחינה אנטומית והתנהגותית השתנינו יותר ואילו השימפנזה נשארה דומה לאותו אב קדמון. כרומוזום ה- Y יוצא דופן: דווקא אצל השימפנזים בהם התחרות בין הזכרים על ההפריה מכוונת לפעילות נמרצת יותר של האשכים, כרומוזום ה- Y עבר שינויים דרמטים יותר ובאותה פינה קטנטנה של הגנום דווקא אנחנו נשארנו דומים יחסית לאב הקדמון.
 

רואים את הסוף בקצה המנהרה

 כרומוזום Y עובר את כל מחזורי חלוקת התא שלו בסביבה העויינת של האשך, מוטציות מתרחשות בעת חלוקה ותא זרע עובר הרבה יותר חלוקות מביצית. ככל שייצור הזרע אינטנסיבי גובר הסיכוי למוטציות שינוונו עוד יותר את ה- Y 
דרכה של האבולוציה להתמודד עם כרומוזום סורר היא להשתיק אותו. ניתן, באמצעות השוואה גנטית עם יצורים אחרים מאותו ענף אבולוציוני, לזהות נקודות שבר בהן חלקים נרחבים של ה- Y "התהפכו" והפסיקו לתפקד כנושאי מידע גנטי (ואותרו ארבעה אירועים כאלו מההיסטוריה שלנו) וכן סחף נמשך של גנים עד להיעלמות מלאה. אם קצב השחיקה בכרומוזום ה- Y קבוע הרי שהמתמטיקה פשוטה: ב- 300 מיליון שנים מראשוני היונקים הידלדל כרומוזום ה- Y ב- 95% ולכן ידרשו כ- 15 מיליון שנים לרוקן אותו לחלוטין. היעלמות ה- Y תהיה סופו של המין הזכרי ולכן גם של ההומו-סאפיינס בכלל משום שיש גנים הפועלים רק כשמקורם בתא הזרע. אבל עולם החי מספק נחמה. כמה מכרסמים כבר השלימו את התהליך והזכר אצלם מסתפק בכרומוזוםX שאין לו בן זוג. במקרים כאלו עובר הגן קובע הזכריות לכרומוזום אחר כפי שהתרחש כבר אצל חיות הכיס ויש עדויות להיווצרות מחדש של כרומוזום מין צעיר סביב הגן הזה לאחר שקודמו אבד.

סופו של ה- Y יהיה אמנם סופו של המין האנושי משום שלא תתאפשר רביה בינינו לבין בעלי המוטציה שתסלק אותו אבל הביולוגיה מראה שיצורים ממשיכים להתרבות ואפילו ליהנות מסקס גם כשגנים עוברים דירה. יש לך, שמואל, סיבות טובות יותר לדאגה לעתידנו ואולי נזדקק להרבה פחות מ- 10 מיליון שנים כדי להיווכח בכך.

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"
מאת: יורם שורק. עורך: יובל בגנו
תמונות השער: (אימג`בנק/GettyImages)

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח אל יורם שורק לכתובת הדוא"ל: ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by