בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
למה בכלל צריך סקס? 
 
 לא רק הדרך הנעימה ביותר אלא גם הטובה שביותר שיש לטבע להציע    צילום: (אימג`בנק/GettyImages)    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

לא לא, אנחנו לא מתכוונים הפעם למימד הפסיכולוגי והרגשי של הסקס, גם לא לא לניתוח מעשה המין עצמו או להתבוננות הורמונלית. השאלה הנשאלת השבוע הולכת למקור – בטבע הוכחה לא פעם יכולתה של הנקבה להתרבות ללא זכר. במקרים אחרים זכרים ונקבות מתרבים בנפרד. אז מדוע בכל זאת היטיבה עמנו האבולוציה והשאירה את הסקס בסביבה? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבי שואל: "למה יש זכרים ונקבות? למה בעלי חיים צריכים מין כדי להתרבות?"
 

מבוא למאחורי הקלעים של ההזדווגות

המשוואה הזאת לא כזו ברורה מאליה - האבולוציה פשוט העדיפה אותה
 המשוואה הזאת לא כזו ברורה מאליה - האבולוציה פשוט העדיפה אותה 
 צילום: [177], flickr.com cc 
 
מתברר, אבי, שדווקא שאלות פשוטות לכאורה הן האחרונות עליהן מצליח המדע לענות. כולנו יודעים שכדי להביא צאצא לעולם צריכים אמא, אבא, ביצית, זרע והפריה. אבל למה בעצם בחרה האבולוציה במנגנון מסובך, בזבזני ומסוכן לשם התרבות? הרבייה המינית היא המצאה עתיקה מאוד שראשיתה בתאים המורכבים (אאוקריוטים) הראשונים לפני כ- 2.5 מיליארד שנה. אותו תהליך של חלוקת הפחתה (מיוזה) ליצירת תאי מין, תאים עצמאיים בעלי מחצית מכמות החומר הגנטי המתחברים, מאחדים את ה- DNA ומתחילים מחזור חיים חדש, חוזר בכל היצורים הללו: מחד תאיים דרך פטריות וצמחים ועד לבעלי חיים ולנזר הבריאה.

אצל רב תאיים התפתחו שני סוגים של תאי מין. אחד קטן ונייד (זרע) והשני גדול יותר ומכיל את הצידה ליצור החדש שיווצר בראשית התפתחותו (ביצה) וחלוקת עבודה בה חלק מהפרטים מייצרים ביצים וחלק זרעים. אין כל הכרחיות בחלוקה הזו. אם תראה חלזונות מחוברים אחרי הגשם אין טעם לשאול מי הבן ומי הבת, כל פרט מפיק גם זרעים וגם ביציות. זה המצב גם ברבים מהצמחים ולמעשה בכל פרח בו תראה זה לצד זה עמוד עלי נקבי ואבקנים זכריים. אם לסכם במשפט אחד ההיגיון (או חוסר ההיגיון) שברבייה מינית הרי שהנקבות הן מכונות ההופכות מזון לצאצאים ואילו הזכרים הם טפילים על התהליך הזה.
 

מדוע לסבך את תהליך הרבייה אם אפשר לפשטו?

רבייה שתוצאתה "קוקטייל" של גנים מביאה להשבחת המין והתחמקותו מטפילים
 רבייה שתוצאתה "קוקטייל" של גנים מביאה להשבחת המין והתחמקותו מטפילים 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages)  
 
השאלה הגדולה היא למה צריכה נקבה לדלל את הגנים שלה ולהוריש רק מחצית מהם לכל צאצא במקום ליצור ביצה שאינה זקוקה לזרע ולהכפיל את יעילות תהליך הרבייה שלה? שאלה זו הוכתרה כ"מלכת הבעיות של האבולוציה". התמיהה מתגברת כשמתברר שיצורים מיניים ממגוון רחב של קבוצות משתמשים גם ברבייה אל-מינית כחלק ממחזור החיים שלהם. כך למשל טפיל המלריה מתרבה בהתחלקות רגילה כשהוא בגוף האדם אבל כשהוא מגיע לבלוטות הרוק של יתושת האנופלס הוא מגלה את הסקס ונזקק לאורגיה של התרבות מינית לפני שיוכל לעבור לנדבק הבא.

בקרב הרב תאיים נצפו שבטים של נקבות שאכן ויתרו על הזכרים ומטילות ביצים פוריות ללא צורך בדייטים, זאת אצל לא פחות מ- 2,000 מינים. אצל כמה מיני לטאות, למשל, תתכן לידת בתולין אך בשל הדרך בה נקבע אצלם המין, הצאצא בלידה כזאת יהיה תמיד זכר. אצל דרקון קומודו תטיל נקבה גלמודה ביצה ממנה יבקע זכר כך שלטאה שנסחפה לאי מבודד בארכיפלג תוכל לכונן שם אוכלוסיה חדשה. יש לטאות שהלכו צעד קדימה: לפחות מין אחד שמוצאו בהכלאה בין מינים קרובים חי ומשגשג ללא זכרים וללא סקס וכמוהו עוד כמה בעלי חוליות שהנחקר שבהם הוא מין של דגי מולי על טהרת הנקבות באמזונס.
 
 

המטרה: שיפור מתמיד של המוצר

 ההזדווגות מאפשרת ליצור גם צאצאים מוצלחים במיוחד שהתרכזו בהם גנים טובים משני ההורים. אצל מי שמתרבה באופן א-מיני רק מוטציה נגדית, שהיא מאורע נדיר, עשויה לתקן טעות גנטית והמוטציות השליליות מצטברות 
אם הויתור על הרבייה המינית אפשרי למה רובם המוחלט של בעלי החיים מעדיפים לשלם את המחיר היקר עבור סקס? כבר 150 שנים, משחר מדע האבולוציה, מנסים ביולוגים לפתור את החידה. עירוב חומר גנטי משני הורים מאפשר יצירה של כמה צאצאים מוצלחים במיוחד שהתרכזו בהם גנים טובים משני ההורים ולעומתם צאצאים שיקבלו את הגנים הפחות טובים ולא ישרדו. המין, הסבירו חלוצי האבולוציה, מספק לברירה הטבעית מגוון עליו היא יכולה לפעול. ובכל זאת היה ניתן לצפות שכאשר כבר נבררו תכונות מוצלחות יהיה יתרון דווקא למי שישמור אותם בדיוק עבור צאצאיו כלומר למי שיעבור לרבייה לא מינית.

יש מי שטען כי בתנאי סביבה משתנים ובלתי צפויים כדאי לייצר מגוון צאצאים בעלי תכונות שונות, זאת כדי להגביר את הסיכוי שחלקם ירגישו בנוח בתנאים שישררו בעתיד. התיאוריה נשמעת הגיונית אלא שכאשר מנסים לחשב איך צריכה סביבה להשתנות כך שכדאי יהיה לטרוף מחדש את חפיסת הקלפים הגנטית בכל דור, מתברר שאין הרבה מקומות כאלו בעולמנו. הסבר מקובל יותר מסביר את המין כדרך להיפטר ממוטציות מזיקות: בכל תא מין יש רק חצי מה- DNA כך שכל פגם יהיה מיוצג רק במחצית מתאי הרבייה. כך יהיו חלק מהצאצאים נקיים מפגמים גנטיים. אצל מי שמתרבה באופן א-מיני רק מוטציה נגדית, שהיא מאורע נדיר, עשויה לתקן טעות גנטית והמוטציות השליליות מצטברות.
 

לברוח ממחלות, דפקטים ומזיקים לפני שיכריעו אותנו

 
התיאוריה המקובלת בביולוגיה המודרנית נקראת בשם הציורי "המלכה האדומה" והיא מסבירה את המין כחלק ממירוץ חימוש אינסופי בין טפילים למארחיהם. כיוון שטפיל מותאם למאחסן שלו הרי הדרך הטובה ביותר להכין את הדור הבא לעולם הנגוע אליו הם מגיעים הוא ליצור אותם שונים מהוריהם. הרבייה המינית מעמידה בפני הטפיל צירופים גנטיים חדשים בכל דור ומונעת מטפיל ששיגשג בדור אחד את הסביבה האופטימלית אליה היה מותאם בדור ההורים. כתגובה, גם הטפיל צריך לייצר צאצאים מגוונים כדי שכמה מהם יהיו מותאמים לדור המאחסנים הבא.

השם "מלכה אדומה" מקורו בדיאלוג מתוך הספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" של לואיס קרול בין אליס היגעה למלכה:
אליס: "בארצנו, היית מגיעה בדרך כלל למקום אחר לו רצת מהר מאד והרבה זמן כמו שרצנו."
המלכה האדומה: "איזו ארץ איטית! כאן לעומת זאת עלייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה כדי להישאר באותו המקום."
 
המין הוא המונע מאיתנו לחזור על אותו מבנה גנטי שהטפילים כבר מכירים
 המין הוא המונע מאיתנו לחזור על אותו מבנה גנטי שהטפילים כבר מכירים 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages) 
 
בעולם שורץ טפילים, אומרת התיאוריה, אין מצב בו בעל חיים יכול להישאר עם אותם גנים בדיוק משום שהוא הופך מטרה נייחת ורק מטרה נעה ומזגזגת תשרוד. אין לכן קומבינציה גנטית אופטימלית שהאבולוציה יכולה לשאוף אליה ולעצור בה. המין הוא המונע מאיתנו לחזור על אותו מבנה גנטי שהטפילים כבר מכירים והמין אצלם מאפשר להם לנסות סיסמאות חדשות כדי לפרוץ שוב למערכת. כך מוסבר האינטרס של הנקבה לשתף זכר בתהליך - הקירבה בין האם לביצה ואח"כ לצאצא מאפשרת הדבקה וכדאי לאמא לוותר על חלק מהגנים כדי שהבנים יהיו פחות מוכרים לטפילים שמסתדרים מצויין עם הגנים האלה.
 

והשיטה מנצחת – לא רק אצלנו. עובדה

 בעולם שורץ טפילים, אומרת התיאוריה, אין מצב בו בעל חיים יכול להישאר עם אותם גנים בדיוק משום שהוא הופך מטרה נייחת ורק מטרה נעה ומזגזגת תשרוד. רוב השושלות חסרות הזכרים לא מאריכות לאורך עידנים 
אותם מיני חרקים, דגים ולטאות שיצרו שבטים מתרבים ללא זכרים הם מעבדות טבעיות לבדיקת חידת המין. מסתבר שלמרות היתרון לכאורה שברבייה האל-מינית, יצורים אלו חיים בשכנות קרובה לקרוביהם המיניים ולא רק שאינם דוחקים אותם אלא נדחקים בעצמם לגומחות קטנות, כנראה בשל יכולתם המוגבלת להסתגל לשינויים בסביבה. כך דגי המולי חסרי המין באמזונס רגישים יותר לשינויי טמפרטורה ומחסור במזון, כנראה בשל ניוון שמקורו בהצטברות מוטציות שליליות ובהתאם להשערת המלכה האדומה גם פגיעים יותר לפגיעת תולעים טפיליות.

תצפיות זואולוגיות מעלות שרוב השושלות חסרות הזכרים לא מאריכות לאורך עידנים רבים ופרט למין אחד של קרדית (קרובי משפחה גמדיים של העכביש) שמתאפק, כנראה כבר 100 מיליון שנים נראה שהן נמוגות ומשאירות את הנתיב המרכזי של האבולוציה דווקא למי שמבזבז זמן ומשאבים על חיפוש בני זוג, חיזור והזדווגות.

קצת מעליב לחשוב שהמין, מרכיב כל כך מרכזי בחיינו, אינו אלא אמצעי קדום להיפטר מתולעים וקרציות. ובכל זאת כנראה שזו לא רק הדרך הנעימה ביותר אלא גם הטובה שביותר שיש לטבע להציע.


תודה ל- Dr. Michael Tobler, Dr. Ingo Schlupp, Dr. Michael Heethoff, Dr. Sebastian Bonhoeffer על עזרתם

תמונת השער: (אימג`בנק/GettyImages)

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by