בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
כל כך רע אבל עושה כל כך טוב... 
 
 כיום מקובל לראות בהתמכרות תופעת לוואי של מנגנוני הלמידה הטבעיים    צילום: Paraschi Alexandru, פליקר cc-by    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

מדוע רבים מאיתנו מתמכרים לכל כך הרבה כימיקלים ותופעות חברתיות מזיקות? הרי הגוף שלנו אמור להיות חכם מספיק כדי לדחות מה שלא טוב לו, שלא לדבר על התודעה המפותחת שלנו. אבל כמו כל תוכנה – גם אנחנו סובלים מבאגים. ההתמכרות היא עדיין במידה רבה תעלומה וכדי להבין אותה נחדור למנגנון במוח ממנו היא מתחילה. גם הסביבה אשמה. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ת"ש שואל בפורום שלנו: למה בני אדם מתמכרים לדברים?

קשה לחשוב על תופעה שנחקרה ביסודיות כמו ההתמכרות. לסמים, לאלכוהול, לסיגריות או להימורים. מאות שנות מאמץ מצד הממסד הרפואי, המדעי, המשפטי והדתי הניבו מעט מאוד תוצאות. לא רק שרבים מאיתנו יפתחו תלות באחד לפחות משפע ה"דברים" שעשויים למכר אותנו אלא שאפילו הבנה של סיבת התופעה המוזרה עדיין רחוקה מאיתנו.
 

מנגנון הפרסים של המוח

התבוננו בארון התרופות שלכם ותשאלו את עצמכם אם אתם גם מכורים לסמים
 התבוננו בארון התרופות שלכם ותשאלו את עצמכם אם אתם גם מכורים לסמים 
 צילום: PinkMoose, פליקר cc-by 
 
כיום מקובל לראות בהתמכרות תופעת לוואי של מנגנוני הלמידה הטבעיים. המשותף לרוב גורמי ההתמכרות הוא הגברה ישירה או עקיפה של הפרשת המוליך העצבי דופאמין במוח. בטבע נדרש כל בעל חי להשיג מזון, מחסה ובן זוג וכדי ללמוד את הפעולות הנדרשות לשם כך נדרשת מוטיבציה, מנגנון שיתגמל פעולות המביאות להשגת התוצאה גם אם יש להן מחיר של מאמץ או סיכון. ההנאה שבשובע, מין או הנוחות שבמחסה בטוח יחזקו את הנטייה להתנהג באופן שיביא בעתיד לאותה תוצאה. הדופאמין הוא מרכיב מפתח במנגנון הגמול או "הפרסים" שמעניק המוח על השגת מגוון של מטרות, זהו המטבע המשותף של כל הרגשות החיוביים וההנאות כך שניתן "לתמחר" יעדים נחשקים שונים (אוכל, מין מחסה) ולקבוע להם סדר עדיפויות. הדופאמין עצמו אינו מעורר עונג אלא רצון. דופאמין מופרש באופן מוגבר כאשר משהו טוב מופיע באופן בלתי צפוי. כאשר עקבו אחר הפרשת הדופאמין אצל קופי מעבדה התברר כי מיץ מתוק שהוגש באופן פתאומי עורר הפרשת דופאמין, אבל כאשר הורגלו הקופים לקבל מיץ פרק זמן מסוים לאחר השמעת צליל הופיע זינוק של דופאמין בעקבות הצליל והמיץ עצמו לא עורר תגובה. האבולוציה לא הכשירה אף בעל חיים להתחבר לאלקטרודות במעבדה והמקבילה למיץ מתוק בטבע היא יעדים שיש לזהות וללמוד כיצד להשיג.
 
 סמים מכניסים באג לתוכנה משום שהם מעוררים הפרשת דופאמין בכל פעם מחדש. כך הלימוד אינו פוסק וצריכת הסם מתחזקת על חשבון כל פעילות אחרת שהמוח מקצה לה פרס סופי וקבוע 
הדופאמין משרת למידה בכך שהוא יחזק פעולות שמביאות לגמול בלתי צפוי. פרי מתוק מהצפוי יעורר הפרשת דופאמין כך שהנטייה לקטוף אותו תתחזק. כאשר התוצאה תפסיק להפתיע תפסק גם ההפרשה המוגברת של הדופאמין, כלומר שלב הלימוד הסתיים ולפעולה שנלמדה יש ערך ידוע שניתן לשקלל מול המחיר בזמן, במאמץ ובסיכון הכרוך בה ומול הגמול המובטח מפעולות אחרות. זהו מנגנון חישוב הטבוע בנו ומאפשר ללמוד פעולות או קשרים חדשים ולחזק או להחליש מנגנוני פעולה שהפסיקו להועיל.
 
 

איפה מתחילה התקלה?

סמים מכניסים באג לתוכנה הזו משום שהם מעוררים הפרשת דופאמין בכל פעם מחדש. כך הלימוד אינו פוסק וצריכת הסם מתחזקת על חשבון כל פעילות אחרת שהמוח מקצה לה פרס סופי וקבוע. גם גורמי התמכרות שאינם סמים כדוגמת הימורים קשורים לפגיעה גנטית או נרכשת במנגנון הלמידה הטבעי הזה. ובכל זאת ההתמכרות, ובפרט לכימיקלים, היא עדיין חידה ביולוגית.
 
לא לכך התכוון המשורר כשיתר את הסמים בטבע
 לא לכך התכוון המשורר כשיתר את הסמים בטבע 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages‎)  
 
הצמחים מייצרים סמים לא כדי לעורר בנו כמיהה להתמסטל אלא להיפך, כדי להרתיע אותנו מלקטוף אותם. הסם הצמחי הנפוץ ביותר, הניקוטין, נועד להגן על עלי הטבק מאוכלי העשב והוא אכן מתפקד כך בטבע. זני טבק חסרי ניקוטין סבלו הרבה יותר אובדן עלים מאחיהם עתירי הניקוטין. אבולוציה ארוכה של צמחים לצידם של בעלי חיים הביאה להתפתחות חומרים שנועדו לעורר דחייה במי שנוגס בהם ולמרבה הפלא לקבוצה זו שייכים כל הסמים: מהקפאין והניקוטין החוקיים ועד לקוקאין ולהרואין הפליליים. במשך עידנים של חיים בסביבה רוויית סמים פיתחו בעלי החיים ואבותינו בתוכם מנגנונים לנטרל אותם והכבד שלנו מצוייד באנזימים שתפקידם לחמצן חומרים זרים ממקור צמחי.
 

מדוע התחלנו לצרוך סמים?

 הצמחים מייצרים סמים לא כדי לעורר בנו כמיהה להתמסטל אלא להיפך, כדי להרתיע אותנו מלקטוף אותם. הסם הצמחי הנפוץ ביותר, הניקוטין, נועד להגן על עלי הטבק מאוכלי העשב והוא אכן מתפקד כך בטבע 
יש מי שמשער כי המעבר למזון מעובד ומבושל הקטין את הצורך שלנו במנגנוני פירוק וסילוק של סמים והשאיר אותנו חשופים יותר להשפעתם. יש גם מי שרואה בצריכת סמים אמצעי הגנה קדום - בעלי חיים רבים צורכים רעלים ממקור צמחי כדי להרתיע טורפים או לקטילת טפילים. ניקוטין רעיל לתולעים טפיליות יותר מליונקים ויתכן כי חיבה לטבק וצמחים מסממים אחרים סייעה לאבותינו בעולם בו התגוננות מטפילים הייתה מרכיב חיוני בהישרדות. יש מי שמצביע על יתרונות נוספים של צריכת סמים על ידי אבותינו: סבילות גבוהה יותר לתנאי סביבה קשים ויכולת התמדה גבוהה יותר במסעות לחיפוש מזון. כך למשל היו עלי הקוקה המכילים קוקאין מרכיב חשוב באורח חייהם של תושבי האנדים.
 

ההשפעה של הסביבה

התמכרויות נפוצות יותר באזורי עוני, צפיפות ואצל משפחות לא מתפקדות
 התמכרויות נפוצות יותר באזורי עוני, צפיפות ואצל משפחות לא מתפקדות 
 צילום: (אימג`בנק/GettyImages‎) 
 
קל להשתכנע מהממצאים הביוכימיים כי ההתמכרות היא גזירה שהונחתה עלינו מעצם הדרך בה פועלת מערכת העצבים שלנו, אבל אולי לא נכון ולא כדאי להשליך את האחריות כולה על הכימיה של המוח. התנהגותם של בני אדם מורכבת יותר ממה שמתארים מודלים פשוטים של התנייה וגמול בצורת דופאמין. למרבה הפלא הסמים ממלאים עדיין את הייעוד למענו ייצר אותם הצמח. רוב הדיווחים על התנסות ראשונה בסמים מלמדים כי המשתמש מזהה נכונה את החומר כרעל ומגיב בבחילה, הקאה והרגשה כללית רעה. המנגנונים המוחיים של למידה וזיכרון אכן גורמים לכמה מאיתנו להתמכר אבל המנגנונים הללו משותפים לכולנו ולמרבה המזל רובנו לא מכורים.

לסביבה יש תפקיד חשוב בהחלטה להתעלם ממה שמשדר לנו הגוף ובהפיכת השימוש להרגל וממנו להתמכרות. מחקרים בבעלי חיים אמנם הראו כי קל לגרום להם התמכרות אלא שאותן חולדות אומללות בסביבה עשירה יותר בגירויים פיזיים וחברתיים נטו הרבה פחות לצרוך סמים מחברותיהן בכלובי מעבדה סטריליים. כשעוברים מהחולדות אל ההומו-סאפיינס מתברר כי התמכרויות נפוצות יותר באזורי עוני, צפיפות ואצל משפחות לא מתפקדות. ההתמכרות אינה רק תוצאת האופן בו מתוכנת המוח אלא גם תוצאת ההחלטה שלנו באילו תנאים לגדל אותו.

תודה ל- Dr. David Redish על עזרתו.
תמונת השער: (אימג`בנק/GettyImages‎)

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by