בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
אדוני השופט, זאת האמת... 
 
 באין עורכי דין היה השופט בוחן את הראיות, מציג שאלות לעדים ומדריך את הנאשם    צילום: SXC    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

מקצוע עריכת הדין נועד, לכאורה, לאפשר לכל נאשם לקבל ייצוג שווה בפני החוק אבל המשפט לא נזקק מאז ומעולם לעורכי דין ומאז התפתח המקצוע החדש יחסית הזה להטוטי ההגנה והתביעה סביב החוק גרמו לא פעם עיוות דין ולא שיפרו את הצדק בעולם. אז מדוע בעצם צריך בכלל עורכי דין? איך ממקצוע שולי הפכו עורכי הדין לכוכבי מערכת המשפט? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"יש בתוכנו עדת אנשים אשר גודלו מנעוריהם להוכיח, במילים אשר יכבירו לדבר הזה, כי הלבן הוא שחור והשחור – לבן. הכל לפי השכר אשר יתנו להם השוכרים אותם, לעדה הזו משועבדים כל יתר העם. למשל, אם יחמוד איש את פרתי, יש לו עורך דין להוכיח כי עליו לקחת את פרתי ממני ועלי לשכור עורך דין אחר להגן על צדקי. כי אסור, לפי חוקת המשפט, לתת לאיש לדבר בעדו..." (ג'ונתן סוויפט, מסעי גוליבר, חלק רביעי)

מיצי שואלת: "למה יש בעולם עורכי דין? לא יותר צודק שברגע שאדם תובע אדם אחר, גוף ניטרלי וחסר אינטרסים חוקר את שני הצדדים, אוסף את כל הראיות, עושה את כל העבודה, ואז במשפט במקום שעורכי דין מושחזי לשון ידברו בשם התביעה וההגנה, יתנו את זכות הדיבור לאותם אנשים פשוטים, ואז שופט יפסוק?"
 

אפשר גם בלי עורכי דין

אט אט הפך המשפט ממאבק בין צדדים יריבים לעניין המסור למומחים
 אט אט הפך המשפט ממאבק בין צדדים יריבים לעניין המסור למומחים 
 צילום: ‎(אימג`בנק/GettyImages‎) 
 
המערכת שאת מציעה, מיצי, קיימת בארצות רבות והיא נקראת שיטת המשפט החקירתית או אינקוויזטורית. בשיטה האינקוויזיטורית בית המשפט ולא עורכי הדין אחראי על ניהול המשפט, איסוף הראיות וחקירת העדים ובהתאם תפקיד הפרקליט מצומצם. השיטה האדברסרית ה"אנגלית" הנהוגה בבריטניה ובמושבותיה לשעבר כולל ארצות הברית וישראל אכן נותנת מקום רב יותר לעורכי הדין שהם אוספים עדויות, מזמנים עדים ומנהלים את החקירה. אין מדובר רק בהבדל פרוצדורלי אלא בפילוסופית משפט שונה.

המשפט האירופאי שם את הדגש על "אמת" ואילו המשפט האנגלי מתרכז ב"הגינות". כך, למשל, זכות השתיקה של הנאשם קיימת רק בשיטה האדברסרית: לא הוגן לדרוש מנאשם להפליל את עצמו כשם שאין דורשים משחקן כדורגל להבקיע שער עצמי. ניתן לראות במשפט אדברסרי כעין דו קרב המוכרע ע"י הצדדים היריבים ותפקיד השופט רק להבטיח התמודדות הוגנת. המילה האנגלית Litigation (תביעה משפטית) מקורה במילה הלטינית litigatus שפירושה קטטה. תפיסת העולם האדברסרית היא שבני אדם נוטים מטבעם להתקוטט ועל מערכת המשפט להפוך את הקטטות להוגנות ומוסדרות. בשיטה האינקוויזטורית, לעומת זאת, מוקרבת ההגינות על מזבח השגת האמת העובדתית. השיטה האדברסרית מייצרת שגיאות משום שמלאכת איתור הראיות והצגתן מוטלת על צדדים שיש להם אינטרס בהסתרת עובדות לא נוחות להם והיא אינה הוגנת כלפי מי שאינו יכול לממן פרקליטים מיומנים. עיוות צדק מתרחש בשיטה האינקוויזיטורית כאשר ראיות חשובות נעלמות בשל היעדר מוטיבציה של המשפטן הניטרלי שאמור ללקט אותן. אך לשאלתך "מיצי" חשוב הבדל אחר - הארצות בהן מספר הפרקליטים הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסיה הן אלו בהן נהוגה השיטה האדברסרית ובהן ישראל.
 

קלאודיוס זורע את הזרע הראשון

 באנגליה חל עד למאה ה- 19 איסור מפורש על נוכחות פרקליטים. התובע היה נפגע העבירה (במקרי רצח לקח את התפקיד בן משפחה) והנאשם הגן על עצמו והיה חייב להציג את גרסתו. הרחקת עורכי דין מאולם המשפט היתה מכוונת ונחשבה למרכיב מהותי בשיטה 
עורכי דין קיימים באופנים שונים כבר כ- 2,500 שנים. ביוון וברומא היו נואמים מקצועיים שייצגו בעלי דין בפני האספות שדנו בעניינם. כך התפרנס הפילוסוף פרוטגורס בנדודיו בין ערי המדינה של יוון הקדומה וכך, בנאומים משפטיים עשה לו קיקרו הגדול מוניטין ברומא. הפרקליטים האלו לא נחשבו כמרכיב חיוני במערכת ובמקומות רבים נאסרה פעילותם. ברומא הותר לתובעים ונאשמים להיעזר בעורכי דין אך נאסר תשלום עבור השירות הזה. הקיסר קלאודיוס, אדם נוח לבריות שהתיר בין היתר לשחרר נפיחות בארוחות רשמיות, התיר גם לעורכי דין לקבל שכר טרחה ולכן זכאי אולי להיחשב כמייסדה של הגילדה המצליחה הזו. עורכי הדין התקיימו בשולי המערכת המשפטית מאז ועד לעת החדשה אלא שאת הזינוק הגדול בחשיבות ובמעמד עשו רק ב- 200 השנים האחרונות.
 
 

האנגלים אוסרים על ייצוג חיצוני

 
באנגליה, מולדת השיטה האדברסרית, חל עד למאה ה- 19 איסור מפורש על נוכחות פרקליטים ורוב המשפטים התנהלו ללא עורך דין המייצג את הנאשם כמעט עד המאה ה- 20. משחר ההיסטוריה של המשפט האנגלי אכפו השופטים בקפדנות את הכלל הזה. התובע היה נפגע העבירה (במקרי רצח לקח את התפקיד בן משפחה) והנאשם הגן על עצמו והיה חייב להציג את גרסתו. הנפגע העיד בשבועה על מעשהו של הנאשם והביא עדים, מולו ניצב הנאשם שהעיד ללא שבועה (כנראה כדי למנוע פיתוי לעברה על הדיבר התשיעי) וניהל חקירה נגדית של העדים. הרחקת עורכי דין מאולם המשפט היתה מכוונת ונחשבה למרכיב מהותי בשיטה: האופן בו ענה הנאשם להאשמות היה המפתח לקביעת אשמה.

וויליאם הוקינג, מבכירי המשפטנים האנגלים במאה ה- 18 הסביר: "חף מפשע יגן על עצמו על ידי העובדות טוב יותר מכל פרקליט ואילו האשם, כשידבר עבור עצמו, יחשוף את האמת שעורכי דין ידעו להסתיר". שעור הזיכויים במשפטים מעין אלו היה כ- 30%, כלומר סיכויו של נאשם חסר ייצוג באותם ימים היה טוב לאין שיעור מסיכוייו של נאשם שסוללה של עורכי דין מייצגת אותו. באין עורכי דין היה השופט מתערב ב"מריבה" שלפניו, בוחן את הראיות, מציג שאלות לעדים ומדריך את הנאשם על השאלות שהוא רשאי לשאול בחקירה הנגדית. משפט ממוצע, כולל התייעצות המושבעים, ארך בשיטה נטולת פרקליטים זו כ- 20 דקות. בתחילת המאה ה- 19 מתועדים מקרים בהם חבר מושבעים אחד סיים בישיבת בוקר כתריסר משפטים פליליים ושופט זכה לביקורת כשמשפט מסובך התארך לכמה שעות עד להכרעה. עסקאות טיעון לא היו אפשריות ומשפטים התנהלו, אם כי בקיצור רב, גם כאשר הנאשם נתפס "על חם" או הודה.
 

האנגלים גם נשברים בסופו של דבר

ללא עורכי דין היו גם נאשמים שנראו חסרי אונים ומבולבלים ביכולת לייצג את עצמם
 ללא עורכי דין היו גם נאשמים שנראו חסרי אונים ומבולבלים ביכולת לייצג את עצמם 
 צילום: SXC 
 
הרעיון של נאשם המציג בעצמו את גרסתו לבית המשפט אמנם מקסים בפשטותו אך משפטן צרפתי ("אינקוויזטורי") שסייר באנגליה תיאר בזעזוע נאשם שלא היה מסוגל להוציא הגה מפיו ונראה חסר אונים ומבולבל ברגעים המועטים שניתנו לו לחלץ את עצמו מהסבך. תהליך החדירה של עורכי הדין למשפטים פליליים היה איטי ומהוסס מאוד. במחצית השנייה של המאה ה- 18 איפשר הפרלמנט מימון של הוצאות תביעה וטמן בכך את הזרעים לצמיחת תפקיד התובע המקצועי המיצג את המדינה במשפט פלילי. לאחר שהופיעו כתובעים ונטלו לעצמם את מלאכת איסוף הראיות, גיוס "עדי מדינה" והצגת האישום נכנסו לתמונה עורכי דין, כחלק מתפיסת המשחק ההוגן שבבסיס המערכת, גם כסנגורים. הבסיס החוקי נקבע ב- 1696 כאשר הותר לנאשמים בבגידה להיעזר ב"יועץ יודע חוק" (counsel learned in the law) כדי לאזן את יתרונה הברור של התביעה.

ממקרים מיוחדים כאלו "זלג" תפקיד הפרקליט למשפטים פליליים רגילים ובהדרגה הפך הפרקליט לחלק מההליך ותפקידו התעצם במשך הזמן. בתחילה הקפידו השופטים להגביל את עורך הדין לעזרה לנאשם בחקירה הנגדית של עדי התביעה אך לא הותר לו לנסח את קו ההגנה של הנאשם, לדבר בשמו או לטעון כנגד הראיות שהוצגו. נאום הפרקליט בפני חבר המושבעים, מונולוג החביב כל כך על תסריטאי סדרות הטלוויזיה הוא יצירה חדשה. רק לקראת אמצע המאה ה- 19 הותר לעורכי דין להציג את סיכומי ההגנה.
 

השיח המשפטי מתפלפל – העובדות נזנחות

 תפקיד הפרקליט זלג למשפטים פליליים ובהדרגה הפך לחלק מההליך ותפקידו התעצם במשך הזמן. הנאום בפני חבר המושבעים, מונולוג החביב כל כך על תסריטאי סדרות הטלוויזיה הוא יצירה חדשה. רק לקראת אמצע המאה ה- 19 הותר לעורכי דין להציג את סיכומי ההגנה 
משנפתחה הדלת לעורך הדין לעסוק בחקירת עדים ובבחינת עדויות, הוסטה תשומת לבו של המשפט הפלילי משאלות עובדתיות (האם הראיות מוכיחות שהנאשם ביצע את העבירה) לשאלות משפטיות (האם המעשה שעשה הנאשם מתאים להגדרת העברה בכתב האישום והאם הראיות "כשרות"). תפנית זו הפכה את המשפט לעניינם של מומחים, מאגר התקדימים התעשר והסתעף והגדיל עוד יותר את נחיצותם של עורכי הדין. כך, בהמשך הקטע המצוטט למעלה, מתאר גוליבר של סוויפט את המשפט האנגלי המבוסס על תקדימים (common law): "חוק הוא לעורכי דין אלה כי 'מה שהיה הוא שיהיה' ועל כן מקפידים הם לרשום בספרותם כל אשר נחרץ לפנים שלא כדין ובלא שכל ישר. את המשפטים האלה אשר יקראו להם 'תקדימים', מביאים הם בתור 'ראיות' למען הצדיק כל משפט מעוקל...".

עלייתו של עורך הדין לוותה במקביל בהשתקתו של הנאשם ושל נפגע העבירה. אט אט הפך המשפט ממאבק בין צדדים יריבים לעניין המסור למומחים שמי שאינו עורך דין יכול רק להשקיף עליו מן הצד. כך, באבולוציה איטית, הפך הפרקליט לכוכב ההצגה המשפטית והשכלה משפטית שהיתה נחלתם של מעטים הפכה למצרך המוני. ובכן מיצי, יש עורכי דין בעולם משום שזהו המקום היחיד בו הם יכולים להימצא, לא מעט בשל העובדה שהם אלו שעיצבו אותו עבורנו.

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב- RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף: http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by