בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
תש"ע לבריאה – לא סופי 
 
 מניין השנים הוא יצירה אנושית שעוזרת לנו לספר את ההיסטוריה כפי שאנו בוחרים לפרש אותה    צילום: SXC    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

ממש בעוד כמה שעות ירד המסך על עוד שנה ואחרת תתחיל כשברכות ה"שנה טובה" יהפכו רשמיות. אבל לשנה הזאת יש גם שם, מספר יותר נכון, בגימטריה ועדיין. האם אפשר לסמוך על מנייננו לתש"ע שנים מבריאת העולם, או למניינם של הנוצרים או על מי? מסתבר שיש הרבה יותר משיטה אחת לחשב אחורה את השנים ואין אחת טובה מרעותה. אז מי קבע שעכשיו תש"ע? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אמר הכוזרי: האמנם יש אצלכם מניין ברור מבריאת העולם?
אמר החבר: אכן רק למניין זה אנו מונים ואין מחלוקת בזה בין היהודים למן ארץ הכוזרים ועד לארץ כוש.
אמר הכוזרי: וכמה אתם מונים היום לבריאת העולם?
אמר החבר: ארבעת אלפים וחמש מאות שנה ... מונים אנו שנות הקדמונים לפי מה שנמסר לנו בתורת משה ויודעים אנו מה שהיה ממשה ועד היום הזה.
אמר הכוזרי: פרוט כזה מרחיק מן הלב את הספק הרע פן יש בזה כזב או קנוניה, דבר אשר כזה לא יתכן כי יסכימו עליו אפילו עשרה אנשים בלא שיתבלבלו..."
(ר' יהודה הלוי, הכוזרי)
 

ה"פ תוהה: איך החליטו שהעולם נברא דווקא לפני 5770 שנים?

לכאורה התשובה ברורה: ככה כתוב בתנ"ך. אז זהו שלא. התנ"ך לא מתארך ולו מאורע אחד בשיטה המוכרת לנו מבריאת העולם. אירועים היסטוריים מדווחים על פי שנות המלוכה של מלך ישראל או יהודה - "בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל..." ועם חורבן הבית עובר המקרא לתארוך על פי שנות מלוכתם של שליטים נוכרים "וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל זְכַרְיָה...".
 

התנ"ך מעגל פינות

טעות חישוב: בית המקדש. לקח קצת יותר זמן לבנות כנראה
 טעות חישוב: בית המקדש. לקח קצת יותר זמן לבנות כנראה 
 צילום: hoyasmeg, פליקר cc-by 
 
לכאורה, ניתן לסכום את השנים בטור מהבריאה ועד למאורעות היסטוריים ידועים המוזכרים בתנ"ך (כדוגמת ניצחון הפרסים בהנהגת כורש על האימפריה הבבלית) ולמצוא את מניין השנים מבריאת העולם, אבל שוב נכונה לנו אכזבה - המספרים מסרבים להסתדר. כך למשל מדווח כי מקדש שלמה נחנך 480 שנה לאחר יציאת מצרים": "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה" (מלכים א' פרק ו') אלא ש- 40 שנות הנדודים במדבר בתוספת שנות ההנהגה של יהושע וסיכום תקופותיהם של השופטים ושל מלכות דוד מניבים לפחות 580 שנים (בלי להחשיב את פרק הזמן הבלתי מוגדר שבין מות יהושע להופעתו של כושן רשעתיים הפותחת את ספר שופטים).
 
 
 היהדות מקדישה תשומת לב רבה למחזורי זמן מעגליים אבל אל ציר הזמן הלינארי - הוא הנתיב החד סטרי מהעבר אל העתיד - היא מתייחסת לרוב בשוויון נפש. התורה לא מבקשת ללמד אותנו היסטוריה אלא לחוקק 
קריאה ביקורתית תגלה לא פחות משבעה פרקי זמן עגולים באופן חשוד. שש פעמים מצליח שופט להשקיט את הארץ 40 שנים בדיוק ופעם אחת (תחת השופט גדעון) ל- 80 שנים. קשה לנוכח הטבלה הזו שלא להפוך חסיד נלהב של האקטיביזם השיפוטי וקשה גם שלא לתהות איך לא נתקפו אנשים בהלה בכל פעם שעברו 39 שנות שלווה. סביר שהמשפט "ותשקוט הארץ ארבעים שנה" מציין פשוט תקופת שלום ממושכת. ניסיון לקרוא בספר בראשית כפשוטו מניב אף הוא תוצאות מוזרות: כשהוא מתאחד עם יוסף לאחר 22 שנות היעדרות מצהיר אבינו יעקב בגאווה באזני פרעה על גילו: 130. חישוב לאחור של המאורעות מגלה כי הוא נשא את לאה בגיל 84 וכי שמעון ולוי היו ילדים בני 11 ו- 12 כשלחמו באנשי שכם והחריבו את עירם.
 

תאריכים לפי הזמנה

היהדות מקדישה תשומת לב רבה למחזורי זמן מעגליים: מהשבוע והחודש דרך השנה על חגיה ורגליה, מחזור שבע השנים של השמיטה ועד ליובל בתום שבעה מחזורי שמיטה, אבל אל ציר הזמן הלינארי - הוא הנתיב החד סטרי מהעבר אל העתיד - היא מתייחסת לרוב בשוויון נפש. התורה לא מבקשת ללמד אותנו היסטוריה אלא לחוקק. המאורעות המסופרים אינם אלא דוגמאות או אזהרות ולצורך זה התיארוך המדויק מיותר.
 
טעות חישוב: פילוג ממלכת ישראל לא היה במקביל לעליית רומי - הרבה לפני
 טעות חישוב: פילוג ממלכת ישראל לא היה במקביל לעליית רומי - הרבה לפני 
 צילום: David Paul Ohmer, פליקר cc-by 
 
כך למשל מתארים חז"ל את עלייתה של רומא כשרשרת של מעשי אלוהים בתגובה לחטאי עם ישראל: "אמר רבי לוי: יום שנתחתן שלמה לפרעה נכה מלך מצרים ... נעשה חורש גדול וזה הוא כרך גדול שברומי. יום שהעמיד ירבעם שני עגלי זהב באו רומס ורומילס ובנו שני צריפים ברומי. יום שנסתלק בו אליהו הועמד מלך ברומי.." (תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה). היום בו בנו רומוס ורומולוס "שני צריפים ברומא" הוא תאריך שהיה ידוע היטב למי שחי תחת שלטון האימפריה הזו משום שזה תאריך האפס לשיטת מניין השנים הרומית מייסודה של העיר (Ab Urbe Condita). בניסוח מודרני מתארך רבי לוי את מרד ירבעם לחודש אפריל שנת 753 לפני הספירה. ירבעם פילג את ממלכתו של שלמה כ- 200 שנים לפני כן אלא שרבי לוי וחבריו חיו בעולם בו הדקדוק בפרטים של זמן ומקום היה חשוב הרבה פחות מהלקח המוסרי שבסיפור.

באופן דומה התאריך המקובל במסורת לחורבן הבית הראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל סוטה בלא פחות מ- 165 שנים מהתאריך ההיסטורי וממקם את האירוע בשנת 421 לפנה"ס הרבה אחרי חורבנה הסופי של הממלכה הבבלית ועליית פרס. השנים האבודות הן, כנראה, תוצאת השאיפה להתאים את זמן החורבן של הבית הראשון לפרשנות מקובלת לנבואת דניאל הקוצבת 490 שנים (70 פעמים מחזורי שבע שנים) בין החורבן הראשון לשני.
 

מישהו מחליט לעשות סדר

 'סדר עולם רבה' לוקח כפשוטם את פרקי הזמן המצוינים בתורה ובונה סדר מאורעות חד משמעי לסיפורי המקרא. התוצאה היא ציר זמן שאין בו ספקות, סתירות וקטעים חסרים והמחיר הוא אובדן מוחלט של הגיון פנימי בסיפור 
ובכל זאת איך צץ לו בעולם בעל ציר זמן גמיש תאריך נוקשה כל כך לבריאת העולם? השנה הבאה היא דווקא תש"ע בזכות ספרו של רבי יוסי בן חלפתא, בן המאה השנייה לספירה, "סדר עולם רבה". הספר לוקח כפשוטם את פרקי הזמן המצוינים בתורה ובונה סדר מאורעות חד משמעי לסיפורי המקרא. התוצאה היא ציר זמן שאין בו ספקות, סתירות וקטעים חסרים והמחיר הוא אובדן מוחלט של הגיון פנימי בסיפור. על פי "סדר עולם רבה" נכרתת ברית בין הבתרים בה מקבל אברהם את ההבטחה המפורסמת " לְזַרְעֲךָ נָתַתִי אֶת הָאָרֶץ הַזאת" כשאברהם בן 70 ואילו הציווי "לך לך מארצך וממולדתך..." ניתן לו בגיל 75. רבי יוסי אינו נרתע מבעיות מעין אלו: לאחר שאברהם כורת את הברית בכנען הוא חוזר לחרן כדי שיוכל, חמש שנים מאוחר יותר, לקבל שם את הציווי הידוע "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" ולהגיע לארץ כתושב חוזר ולא כעולה חדש.

מובן ששפע המועדים המתוארים במקרא מאפשרים קביעות שונות של תאריך הבריאה. הנוצרים, בהתבסס על אותם כתובים ממש, ניסו אף הם למצוא את אותו יום ראשון של העולם. על פי האנציקלופדיה הקתולית ניתן למצוא סימוכין בכתובים למגוון תאריכים בין שנת 3483 ועד שנת 6934 לפנה"ס והלוח שלנו הממקם את הבריאה ב- 3760 לפנה"ס הוא אפשרות אחת מרבות.
 

היהודים עם קשה

מניין השנים התקבל לאט כמו כל דבר אצלנו - עד שנטמע
 מניין השנים התקבל לאט כמו כל דבר אצלנו - עד שנטמע 
 צילום: suzannelong, פליקר cc-by 
 
התקבלותו של מניין השנים מבריאת העולם לא הייתה מהירה. יהודה הלוי אמנם מצהיר בגאווה כי "רק למניין זה אנו מונים" אבל במשך מאות שנים המשיכו רוב היהודים לציין תאריכים על פי זמני שלטונם של הקיסרים והמלכים המקומיים. שיטת תיארוך פופולארית הייתה "מניין השטרות" שמתחיל את מניין השנים מהקמת השושלת הסלווקית (זו של אנטיוכוס וחבריו) בשנת 312 לפנה"ס וכך מתוארכת שנת המוות על מצבות יהודיות ועל מסמכים משפטיים עמוק לתוך ימי הביניים. רישום תאריכים בשנים המוכרות לנו מבריאת העולם על מצבות, כתובות, גיטין ושאר מסמכים, לא התקבע סופית אלא במאה ה- 13 ובתימן השתמשו ב"מניין השטרות" עד למאה ה- 20 ממש.

מניין השנים, ממש כמו השבוע, השמיטה או היובל, הוא יצירה אנושית שעוזרת לנו לספר את ההיסטוריה כפי שאנו בוחרים לפרש אותה וכבונוס אנו מקבלים הזדמנות לנסח ברכות חג מתחכמות בראשי תיבות או בגימטרייה.

"יורמים" מאחל לכל קוראיו שנה טובה.

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"
כתיבה ותחקיר: יורם שורק. עריכה: יובל בגנו.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by