בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
סימנים גבוה ברקיע 
 
 כמעט כל אחד יודע את שם המזל שלו אבל מעטים יכולים לזהות את הכוכבים היוצרים אותו. ככר סן מרקו, ונציה    צילום: SXC    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

במנותק משאלת מהימנותה של האסטרולוגיה והויכוח הניטש עליה בין חובביה למזלזלים בה, אי אפשר להתעלם מהיות תורת המזלות הקדומה גלגולה הקדום של האסטרונומיה המודרנית. כמוה, גם חוקרי הכוכבים של ימינו רואים בשמים שכונות של כוכבים בהם מתקבצים להם גרמי השמים. האם יש ממש בצורות צבירי הכוכבים או שהן פרי דמיונו הקודח של האדם? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

נ"מ שואלת: "איך זה שאוסף של כוכבים יוצר צורה, כמו של חיות למשל?"

נפתח בציטוט: "אברק ואלדברן המורים כלפי הפלדיאות, הלא הן בנות כימה שאינן יודעות מנוח, היו בחצי הדרך במעלה הרקיע הדרומי וביניהם היה תלוי אוריון, הוא כסיל, שאין לה לקבוצתו הנהדרת יקוד בהיר יותר מבשעה הזאת בזמן שהיא מתרוממת ועולה מעל למתווה הנוף. התאומים בזוהרם השקט היו כמעט על המרידיאן. הריבוע הצחיח והקודר של פגסוס היה מקיף וזוחל כלפי צפון המערב. הרחק בעד המטע היה וגה מתנצנץ לו כפנס התלוי בין העצים העומדים בשלכת וכסאה של קסיופיאה נח לו באיזון קליל על הענפים הגבוהים. 'אחת אחר חצות' אמר גבריאל." (תומאס הרדי, "הרחק מהמון מתהולל" תרגום: אמציה פורת).
 

ככוכבי השמיים לרוב

מראה נדיר בימינו של שמים בהירים. הבוהק ביותר הוא צדק (יופיטר)
 מראה נדיר בימינו של שמים בהירים. הבוהק ביותר הוא צדק (יופיטר) 
 צילום: JP Puerta, פליקר cc-by 
 
כמעט כל אחד מאיתנו יודע את שם המזל האסטרולוגי (סימן השמש) שלו ורבים גם ידעו לספר שהם "דגים" או "אריות" אופייניים, אבל מעטים יכולים לזהות בשמיים את הכוכבים היוצרים את צורת המזלות. איפה שהוא במירוץ אל הקידמה איבדנו את גרמי השמיים. הסיבה הראשונה לכך היא שאין לרובנו מצרך שהיה בשפע לאבותינו: חושך. כדי לראות שמיים זרועי כוכבים צריך חושך, ועלטה היא מצרך נדיר במקומותינו. גם בשעות הקטנות של הלילה לא תמצאו בין חדרה לגדרה מספיק חושך כדי לראות את שביל החלב ואת מרבית כוכבי השבת. בנוסף, שפע החלקיקים שאנו מזהמים בהם את האטמוספרה מפזרים את אור הכוכבים והופכים את שמי הלילה לדלים עוד יותר. קשה לתושב מרכז הארץ להבין דימויים תנ"כיים כמו "ככוכבי השמיים לרוב".

כשאני מרים את עיני מהמחשב ומתבונן מחלון דירתי שבגוש דן דרומה, זורח לו צדק כמעט לבדו בשמיים אפרוריים. הקדמונים, לעומתנו, צפו בלילות חשוכים דרך אטמוספירה צלולה בשפע גדול של כוכבים. כ- 3,000 גרמי שמיים התגלו לעיניהם בלילות בהירים וחסרי ירח. בנוסף, איבדנו גם את המוטיבציה להסתכלות מעלה. עבור אבותינו שימשו הכוכבים כמכשיר הכרחי לניווט וכשעון. אפילו לאחר שהומצא שעון המטוטלת היו שעוני כיס מצרך מותרות לעשירים. הבקיאות האסטרונומית שמגלה האיכר גבריאל בקטע הרומן שלמעלה נבעה מצרכים יום-יומיים עבור דורות רבים של אבותינו.
 

גן חיות של מעלה

המשותף לכוכבים ב"מזל" כלשהו הוא פשוט הכיוון ממנו מסתכלים עליהם מכדור הארץ
 המשותף לכוכבים ב"מזל" כלשהו הוא פשוט הכיוון ממנו מסתכלים עליהם מכדור הארץ 
 צילום: swanksalot, פליקר cc-by 
 
מי שטרח למצוא את גן החיות השמיימי (המילה Zodiac שפירושה "גלגל המזלות" מתחילה באותו ZO שבזואולוגיה או ב- ZOO, גן חיות) היו מי שהסתכלו די הרבה ברקיע, הבבלים. מסלולה המדומה של השמש על כיפת השמיים משתנה לאורך עונות השנה. ביוני למשל, בקרבת היום הארוך ביותר, היא מגיעה (בחצי הכדור הצפוני) לנקודה הגבוהה ביותר ואילו בחורף היא סמוכה יותר לאופק. קבוצת הכוכבים התופסת בלילה את מקומה של השמש בצהרים (כלומר זו שנראה מופיעה במקומה ברקיע אם יתרחש ליקוי חמה) היא ה"מזל" של אותו חודש. כך זכו 12 קבוצות כוכבים (קונסטלציות) מיוחסות ששמן יהיה מוכר לכל קורא של מדורי האסטרולוגיה בעיתון. צבירי הכוכבים הללו אינם מייצגים קרבה ממשית של הכוכבים בחלל. המשותף לכוכבים ב"מזל" כלשהו הוא פשוט הכיוון ממנו מסתכלים עליהם מכדור הארץ.

תרבויות אחרות חילקו אחרת את השמיים ובהתאם קיבצו את הכוכבים לתמונות אחרות. הסינים למשל, חילקו את השמיים ל- 28 פלחים, בהתאם למיקומו של הירח במהלך החודש, ובנו את מפות הכוכבים בהתאם. חלק מקבוצות הכוכבים הסיניות קיימות גם בגלגל המזלות המוכר כדוגמת הפלדיאות, קבוצה בולטת במזל שור המוזכרת בשם "כימה" בספר איוב ומקשטת את סמלה של חברת "סובארו" אך הדימויים הקשורים בהם שונים מאלה המוכרים לנו. הכוכבים הסובבים את כוכב הצפון למשל לא מייצגים דובה או עגלה אלא את ארמון הקיסר ואת המשפחה המלכותית.
 
 

המוח מחפש התבניות

 ניתן כמובן לנווט ולחשב זמנים ומועדים גם במפה נטולת דימויים, אך מוחנו פשוט אינו מסוגל לתפוס פיזור אקראי של נקודות. האבולוציה לימדה אותנו לחפש סביבנו תבניות 
מפות הכוכבים שצוירו שוב ושוב למען אסטרולוגים ונווטים לאורך ההיסטוריה מרהיבות עין - שפע חיות ויצורים מיתולוגיים מפוזרים כשנקודות הכוכבים נוצצות בהם. 88 קבוצות הכוכבים המוכרות כיום נושאות שמות ציוריים מהזואולוגיה והמיתולוגיה (אנדרומדה, קסיופאה) שמות הקונסטלציות בשמי חצי הכדור הדרומי שמופו רק החל במאה ה- 18 משקפים עולם אסוציאציות מודרני יותר וכוללות קבוצות כ-"מיקרוסקופ", "שעון מטוטלת" ו-"טלסקופ".

הבעיה היא שנדמה כי ניתן היה לייצר כמעט כל דמות מכל קבוצת כוכבים. ניתן כמובן לנווט ולחשב זמנים ומועדים גם במפה נטולת דימויים, אך מוחנו פשוט אינו מסוגל לתפוס פיזור אקראי של נקודות. האבולוציה לימדה אותנו לחפש סביבנו תבניות. מי שהבחין בצורה עמומה של פרי בין העלים אכל לשובע ומי שאיתר רמזים דקים המעידים על טורף קרוב נשאר בחיים. כשהתחלנו, לפני כמה אלפי שנים, לשאת מבט למעלה מצאנו שם משהו שעל פני האדמה נדיר למדי - נקודות שמפוזרות ללא כל שיטה או תבנית. משלא מצאנו סדר נאלצנו להמציא אותו. הנטייה לחפש תבניות וסדר אפילו במקומות שאנו אמורים לדעת שהם אינם קיימים מוכרת לכל מי שצפה בממלאי טפסי הלוטו. לא תמצא כמעט מהמר ש"סתם" יסמן מספרים. גם יודעי הסטטיסטיקה ישקיעו זמן ומחשבה בסידור המספרים על פני הטופס.
 

חוקיות חיבור הנקודות

ההכרה תקבץ נקודות הנמצאות בסמיכות או יוצרות צירוף סימטרי. מפת שמים
 ההכרה תקבץ נקודות הנמצאות בסמיכות או יוצרות צירוף סימטרי. מפת שמים 
 צילום: SXC 
 
אבל מתברר שלא הכל שרירותי. פיזור הכוכבים אמנם אקראי אבל למנגנון עיבוד המידע יש חוקיות משלו. תורת הגשטלט בפסיכולוגיה גיבשה כמה עקרונות לפיהם אנו יוצרים תבניות באינפורמציה שמזרימים החושים. ההכרה תקבץ נקודות הנמצאות בסמיכות זו לזו, יוצרות צירוף סימטרי או שקל לחבר ביניהן על קו המשכי. ככלל, מערכת העצבים מנסה לארגן את המידע באופן החסכוני ביותר באינפורמציה, כלומר כפונקציה גיאומטרית פשוטה ככל האפשר.

הענף המתמטי העוסק בדרכים לחיבור נקודות זו לזו נקרא "תורת הגרפים" ומסתבר כי האופן בו אנו מעדיפים למצוא קשרים בין נקודות במרחב ניתן לחיזוי באמצעות הכלים החישוביים שתורה זו מספקת. מאינספור החיבורים האפשריים בין נקודות ליצירת מצולעים נעדיף "למצוא" את הסידור הבנוי ממשולשים הקרובים ביותר להיות שווי צלעות. אנליזה מתמטית של חלוקת צבא השמיים של הקדמונים למזלות שונים העלתה כי הם העדיפו סידורים העונים לקריטריון של "עץ פורש מינימלי" (Minimum spanning tree), כלומר חיבור כל הכוכבים בחלקת שמיים נתונה בקווים כך שסכום אורכי הקטעים המחברים יהיה מזערי. על פי חוקיות זו נהגו גם נחקרים שהתבקשו לחבר נקודות המפוזרות אקראית או במתכונת כוכבי השמים על מסך המחשב. מובן שלאחר שחוברו הנקודות מתקבלת צורה גיאומטרית שהדמיון ואוצר האסוציאציות שלנו מוצא לה דימוי מתאים.

ובכן נ"מ... הדגים, הסרטן או העקרב שבמרום אינם יצירה של הכוכבים וגם לא סתם דמיון אסטרולוגי. הם תוצאה של התנגשות בין בלגן צרוף למנגנון עיבוד האינפורמציה שלנו שפשוט אינו מסוגל לעכל אקראיות.

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף: http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by