בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
השבוע מתחיל 
 
 לא המצאנו את השבוע אלא גילינו אותו כיחידת זמן שאנחנו מותאמים אליה משחר האבולוציה    צילום: (אימג`בנק/GettyImages)    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

לא הרגשתם אף פעם שהשבוע ארוך מדי? שעד שמגיע סוף השבוע המיץ יוצא? שדכאון יום ראשון מכביד מדי? אילו היה השבוע "חמשוע" והיינו פעילים רק ארבעה ימים בין שבתון אחד לשני לא היה עדיף? ובכן, מיליונים חיו לפי מקצבים אחרים ולא ממש אהבו את זה. מה גם שמתברר שהשבוע מוטמע לא רק בתודעה שלנו אלא גם בגופנו! אפילו קצת בטבע. יורמים יודעים. חלק ב'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשבוע שעבר עסק המדור בסיפור הגלובליזציה המופלאה של רעיון החיים במחזורים של שבעה ימים. להיסטוריונים יש כזכור הסברים, התמזל מזלו של השבוע והאימפריה הרומית, רגע לפני שהתפצלה, אימצה אותו אל חיקה. האיסלאם נשא את השבוע ששיאו ב"יום אל ג'ומעה" למרחבי אסיה ואפריקה והאסטרולוגיה הפיצה אותו אל המזרח הרחוק. ובכל זאת, קשה שלא להשתומם נוכח הצלחתו הנמשכת של השבוע.

כאשר אומץ השבוע בצו הקיסר קונסטנטין נמדד האורך ב"זרתות" ומרחקים גדולים ב"סטדיות", המשקל ב"אונקיות" והשעה הוגדרה כחלק ה- 12 של אורך היום (ארוכה ביוני וקצרה בדצמבר). כל המידות הללו נעלמו ורק השבוע לא רק ששרד אלא אף נשמר כשזעזע האפיפיור גרגוריוס ה- 13 את לוח השנה והביא למחרת ה- 4 באוקטובר 1582 את ה- 15 באוקטובר. יום ה- 15 באוקטובר היה יום שישי משום שאתמולו (ה- 4 באוקטובר) היה יום חמישי.
 

"שבוע" בן עשרה ימים?? תשאלו את הצרפתים

המהפיכה הצרפתית בלוח השנה - נכשלה
 המהפיכה הצרפתית בלוח השנה - נכשלה 
 צילום: jnkypt, פליקר cc-by 
 
מה ששימר את השבוע הן הדתות שביקשו לשמור על רצף ימים קדושים. מכל שבת מפריד מספר שלם המתחלק ללא שארית ב- 7 מאותה שבת ראשונה בה "שבת אלוהים מכל מלאכתו אשר עשה" ומכל יום ראשון ניתן לספור מספר שלם של שבועות ליום תקומתו של כריסטוס מקברו לאחר הצליבה. ובכל זאת לפחות שני ניסיונות רציניים להחליף את השבוע ביחידות זמן "הגיוניות" יותר נעשו ונכשלו.

בשנת 1793 החליפה הרפובליקה הצרפתית את לוח השנה הגרגוריאני בלוח "אזרחי" נקי מכל שייכות דתית או מיתולוגית. כל אחד מחודשי השנה היה בן 30 ימים בדיוק והוא נושא שם הקשור לעונת השנה. המהדורה הזאת של "יורמים" למשל, מתפרסמת ב- 15 בחודש הקציר הוא מסידור (Messidor), שנת CCXVII, כלומר השנה ה- 217 לייסוד הרפובליקה. חמשת (או ששת) הימים הנוספים היו ימי חג שלא נכללו במניין החודשים. כל חודש חולק ל- 3 "דקדות" בנות עשרה ימים (היום הוא חמישי בדקדה השנייה של מסידור). היום חולק ל- 10 שעות, השעה ל- 100 דקות והדקה ל- 100 שניות.
 

הלוח המהפכני לא שורד – ה"עשירוע" נופל

 
לוח השנה הזה על חודשיו האחידים ו"שבוע" עשרת הימים דומה למדי ללוח המצרי העתיק. אם נקרא את תיאור המבול כפשוטו: הגשם מתחיל בשבעה עשר בחודש השני (בראשית ז' פסוק י"א), נמשך 150 ימים (פסוק כ"ד) ומסתיים בשבעה עשר בחודש השביעי (פרק ח' פסוק ד'), ניווכח שלפני הכותב עמד לוח שנה בו חמישה חודשים נמשכים 150 ימים - מצב בלתי אפשרי בלוח העברי ובכל לוח ירחי אחר - מה שמרמז על הכרות עם הלוח המצרי ולכן, אולי, גם על שיטת השבועות שלו. אבותינו העדיפו, כידוע, את שבוע שבעת הימים על פניו.

גורלו של הלוח המהפכני בצרפת לא היה שונה, הוא בוטל בשנת 1805 אך שבוע עשרת הימים בוטל כבר בשנת 1802. לסיבה הברורה של ברית מחודשת עם הכנסייה הקתולית הצטרפו גם סיבות ארציות יותר. הדקדה אמנם "הגיונית" אבל מקטינה את מספר ימי המנוחה משביעית לעשירית מהימים. גם ימי שוק וירידים עדיף שיערכו בתדירות גבוהה מפעם בעשרה ימים. כך, הרציונליסטים הצרפתים שנתנו לנו את המטר למדידת מרחק ואת הקילוגרם למדידת המסה נכשלו בנסיון להביא את שיטתם אל מימד הזמן ונאלצו להשאיר אותנו עם החלוקה הבבלית ל- 60 דקות ועם השבוע העברי.
 
 

ה"חמשוע" של סטלין – הרבה יותר ימי מנוחה!!

בסך הכל רצה שיהיה לנו טוב - לא הקשבנו. סטאלין
 בסך הכל רצה שיהיה לנו טוב - לא הקשבנו. סטאלין 
 צילום: bobster855, פליקר cc-by 
 
אם את נצחונו של השבוע על הקמים עליו בצרפת ניתן ליחס לכנסייה, הרי שאת כשלון הנסיון השני לביטול השבוע, זה של השלטון הסובייטי, צריך לחפש במקומות אחרים. בשנת 1929 הוחלף השבוע במולדת הסוציאליזם ב"חמשוע" בן חמישה ימים ואח"כ ביחידות בנות שישה ימים שהבטיחו לעמלים כ- 61 ימי מנוחה בשנה!! בהשוואה ל- 52 השבתות בשיטת השבוע הבורגנית. אבל להפתעת הקומיסרים התברר שהשבוע חביב על בני האדם יותר מעוד שמונה או תשעה ימי מנוחה בשנה. וכך נאלץ סטלין, שלא חזר בו אפילו מקטסטרופות דוגמת הקולקטיביזציה החקלאית, לסגת מהרעיון וב- 1940 הוחזר לברית המועצות השבוע הישן.

מעניין, אגב, להבחין במכנה המשותף למי שקבעו ימי מנוחה ועבודה. ממשה רבנו שהמחיש את דיני השבת בסקילת "מקושש העצים", דרך קונסטנטין שדיכא מרידות ביד חזקה והוציא להורג את בנו ואת אשתו, מנהיגי המהפיכה הצרפתית שנודעו בחיבתם לגיליוטינות ועד לסטלין - שינוי לוחות הזמנים אינו מלאכה לצמחונים...
 

ממצאים מרתקים – מה הופך אותנו ליצורים שבועיים?

 אנו סובלים הרבה פחות ממיגרנות בימי שבת וברוב ארצות תבל עולה שיעור ההתאבדויות בימי שני (יום החזרה לעבודה) וכמוהו גם שיעור המיתות ממחלות לב. היום הבטוח ביותר מבחינת התקפי לב הוא דווקא יום חמישי 
שרידותו של השבוע מעוררת עניין בקרב מי שבודקים את הדרך בה מוטבע בנו המקצב הזה. מתברר כי אנחנו "יצורים שבועיים" הרבה מעבר למה שהחברה כופה עלינו. כך למשל אנו סובלים הרבה פחות ממיגרנות בימי שבת וברוב ארצות תבל עולה שיעור ההתאבדויות בימי שני (יום החזרה לעבודה) וכמוהו גם שיעור המיתות ממחלות לב. היום הבטוח ביותר מבחינת התקפי לב הוא דווקא יום חמישי. השבוע אינו מרפה גם כשאנו עוצמים עיניים. החוקר תור נילסן (Tore Nielsen) בדק את עיתוי הופעתם של אירועים אמיתיים בחלומות הלילה. אירוע יופיע לרוב בלילה הראשון וסביר פחות שיופיע בלילה השני אבל אחר כך מסתמן שיא נוסף, בערך לאחר שבעה ימים מהאירוע. יתכן כי החיים בקצב השבוע משפיעים על הדרך בה אנו מעבדים מידע ואולי מזמן לנו היום השביעי תזכורות למה שאירע שבוע קודם לכן. נילסן משער כי בין שלל השעונים הביולוגיים הקוצבים את זמננו ישנו גם אחד המתקתק בקצב שבועי.
 
השבוע אינו מרפה גם כשאנו עוצמים עיניים
 השבוע אינו מרפה גם כשאנו עוצמים עיניים 
 צילום: gregoryjameswalsh, פליקר cc-by 
 
המאמין האדוק ביותר בהתאמה הביולוגית שלנו לשבוע בן 168 השעות הוא פרנץ הלברג (Franz Halberg) שבסדרה ארוכה מאוד של מחקרים חיפש ומצא מקצבי שבעה ימים בטבע. כך, למשל, קצב הגדילה של האצה החד-תאית אצטבולריה (Acetabularia) מגיע לשיא בכל יום שביעי וכאשר מוציאים מהאצה הקטנה את גרעין התא שלה הופך קצב הגדילה לחצי שבועי (שיא בכל שלושה ימים וחצי בערך). באופן דומה מצא הלברג מחזוריות של שבעה ימים בתמותת עכברים שהודבקו במלריה, בייצור ההורמון מלטונין (ההורמון המווסת את מחזור השינה והערות) אצל לטאות, מכרסמים ותרנגולות ובמחזורי חלוקת התא במגוון חד תאיים.

אצל בני אדם מצא הלברג מחזוריות בת שבעה ימים בדחייה של איברים מושתלים, בתגובה חיסונית לזיהום, בביוכימיה של הדם והשתן וכמובן בלחץ הדם. מעניין במיוחד הוא שמחזוריות בת שבעה ימים בלחץ הדם ובקצב הלב נמצאה לא רק אצל מבוגרים, שהחיים על לחציהם ומשבריהם מתנהלים אצלם לקצב השבוע, אלא גם אצל יילודים בחודשי חייהם הראשונים! אם נאמין לחוקר החרוץ (לא פחות מ- 3,000 פרסומים באמתחתו) הרי שלא המצאנו את השבוע אלא גילינו אותו כיחידת זמן שאנחנו מותאמים אליה משחר האבולוציה.
 

האם הטבע "משדר" אלינו מחזוריות של שבע יממות?

 מה ששימר את השבוע הן הדתות שביקשו לשמור על רצף ימים קדושים. מכל שבת מפריד מספר שלם המתחלק ללא שארית ב- 7 מאותה שבת ראשונה בה 'שבת אלוהים מכל מלאכתו אשר עשה' 
התיאוריה אמנם שובת לב ובכל זאת "משהו" חסר. אם אמנם יש לנו שעון פנימי הסופר שבועות, היכן המטוטלת שלו? חילופי היום והלילה, העונות ומחזורי הגאות והשפל המכוונים מחזורי יום, חודש ושנה בשעונים ביולוגיים. מהו אם כן האות ששולח לנו העולם על השבוע? תשובתו של הלברג נעוצה במחזורי הפעילות במעטפת השמש האחראים לשינויים בשדה המגנטי שיוצר המאור הגדול כאן בכדור הארץ. במדידת הפולסים המגנטים שמקורם בשמש שבוצעה באנטארקטיקה - רחוק ככל שניתן מהציוויליזציה האנושית ומקצביה – נמצאה מחזוריות בת 6.75 ימים, קרוב למדי לשבוע. "סערות שמש" ידועות כבעייתיות לציוד אלקטרוני ולוויינים והיה מי שמצא מתאם סטטיסטי (קטן אך מובהק) בין פעילות השמש לבין התפרצות דיכאון ותחלואת לב באוכלוסייה. הממצאים הללו מספקים להלברג את המטוטלת החסרה - מחזוריות טבעית בת כשבוע אליה אנו מסונכרנים.
 

השבוע ארוך מדי? זה אנחנו שבחרנו בו

יש מתאם בין פעילות השמש לבין התפרצות דיכאון ותחלואת לב
 יש מתאם בין פעילות השמש לבין התפרצות דיכאון ותחלואת לב 
 צילום: tanjila, פליקר cc-by 
 
הלברג אמנם מספק דוגמאות ל"שבוע טבעי" כמעט מכל פינה בעולם החי ובכל זאת הקשר שבין פעילות השמש לבני האדם רחוק מהקונצנזוס המדעי. גם מי שמוצא מתאמים כאלו מעיר כי הקשר הזה נמצא בעיקר ליד הקטבים ואילו השבוע פותח ואומץ באזורנו הלא-ארקטי בעליל. איכשהו נראה שאילו אימצה האנושות את שבוע שמונת הימים האטרוסקי-רומי או את ה"דקדה" הצרפתית, היינו מוצאים סביבנו מחזורי שמונה ועשרה ימים טבעיים לא פחות. השבוע הוא ניצחון קטן של היצירה האנושית על מחזוריות הטבע הכופה עלינו את היממה, החודש והשנה ואפילו על לוח הכפל המושך אותנו לחלוקת יחידות הזמן ל- 24 או 60. שבע הוא מספר ראשוני, לא טבעי ולא תואם לשיטה העשרונית. הוא שם כי בכך רצו בני אדם, לא גרמי שמיים ולא מתמטיקאים.

תודה ל- Franz Halberg ול- Steven Palmer על עזרתם.
תמונת השער: (אימג'בנק/GettyImages)

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"
עורך: יובל בגנו

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח לכותב המדור, יורם שורק בכתובת הדוא"ל ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף: http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by