בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
המקצב השרירותי של חיינו 
 
 מישיבות העבודה דרך לוחות השידור בטלוויזיה ועד לבית הכנסת - השבוע הוא המטרונום המכתיב את קצב החיים    צילום: SXC    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

שבוע ועוד שבוע. כולנו מקבלים כמובן מאליו את יחידת הזמן השערורייתית הזאת שקובעת כי עלינו לעבוד לפחות חמישה ימים אם לא שישה כדי לזכות בקצת שקט ומנוחה עד הפעם הבאה. סיפור הבריאה? הצחקתם אותנו. השבוע במתכונתו הנוכחית לא היה איתנו מאז ומעולם ושלא כאחיו, היממה, החודש והשנה הוא בר שינוי. אז מדוע חצה השבוע תרבויות? יורמים יודעים. חלק א'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השאלה הבאה עוררה דיון סוער בפורום שלנו: "איך זה יכול להיות שבכל העולם מודדים את הזמן בשבועות ושבכל העולם הימים מקבילים (כלומר אין פער בין יום ראשון בתרבות שלי ליום ראשון בצרפת או באוסטרליה וכן הלאה)?"

לא מדויק. ברוב הלשונות יש לכל יום שם ולא מספר כך ש- Sunday בארצות דוברות אנגלית מופיע בלוחות רבים דווקא כיום האחרון בשבוע. ובכל זאת מוזרה ההסכמה הכללית בדבר יחידת הזמן בת שבע היממות. לפי רבי יהודה הלוי, ההסכמה הזו היא עדות למוצא האנושות כולה מאדם הראשון "השמעת על אומה החולקת בדבר השבוע המוכר לכולנו, המתחיל ביום ראשון ונשלם ביום השבת? וכיצד הודו בזה אנשי סין ואנשי איי המערב? ... סיבת הדבר בהיות כל האנשים בנים לאדם או לנח וקביעת השבוע נמסרה להם בקבלה מאביהם הראשון" (הכוזרי א' נ"ז-נ"ח). יהודה הלוי, בן המאה ה- 12, טעה. בסין, ביפן, ביבשת אמריקה ובאוקייאנוס השקט התקיימו בימיו תרבויות בלי השבוע. ובכל זאת האוניברסליות של השבוע מרשימה. מאירלנד שבמערב ועד תאילנד ובורמה במזרח, בכל רחבי העולם הנוצרי, המוסלמי וההינדי קבעו בני אדם את סדר יומם ביחידות של שבעה ימים בדיוק.
 

פעימת החיים המחזורית

את היום, החודש והשנה קובעת תנועת גרמי השמיים
 את היום, החודש והשנה קובעת תנועת גרמי השמיים 
 צילום: joiseyshowaa+nicephore, פליקר 
 
השבוע הוא יחידת הזמן השימושית ביותר בחיינו. כאשר הצעתי בזמנו לאתר נענע לפרסם את המדור הזה נשאלתי אם הוא יהיה שבועי, דו-שבועי או שיתפרסם פעמיים בשבוע. איכשהו היה ברור ששגרה שאינה מבוססת על מחזור שבעת הימים (למשל: פעם בעשרה ימים) אינה אופציה. מישיבות העבודה דרך לוחות השידור בטלוויזיה ועד לבית הכנסת - השבוע הוא המטרונום המכתיב את קצב החיים שלנו ובכל זאת הוא המסתורי מכל יחידות הזמן. את היום, החודש והשנה קובעת תנועת גרמי השמיים וקציבת הזמן היא התפקיד הראשון המוטל על המאורות במעשה הבריאה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים". השבוע, לעומתם, הוא יצירה תרבותית טהורה והוא מבוסס כולו על הסכמה חברתית.

כאשר מנסה רובינזון קרוזו לשמור על שייכותו לציוויליזציה באי הבודד, אין הוא מתבונן בירח אלא מסמן חריץ בעץ בסכינו בכל יום ושומר על מניין השבועות. כשמצטרף פרא לאי שלו הוא מכניס אותו אל תרבות אירופה בכך שהוא קורא לו בשמו של היום בשבוע בו הגיע: ששת. אחת השאלות הראשונות ששואלים שבויים שהוחזקו בבידוד בעת שחרורם היא "איזה יום היום?", פיסת מידע שפירושה התחברות מחודשת לחברה ולמקצב שלה.
 

הקדמונים מבינים את הצורך

 
נראה שמזמן שבני אדם יצרו קהילות הגדולות מכדי לאפשר הכרות אישית בין כל שני אנשים, נוצר גם הצורך ביחידת זמן הגדולה מיום וקצרה מחודש כדי להתאסף לשם מסחר, פולחן, שידוכים או בידור. ואכן, לוחות שנה קדומים במצרים ובמסופוטמיה סיפקו בדרכים שונות את הצורך הזה. לוח השנה הקדום ביותר, מן האלף השלישי לפני הספירה, התבסס על חלוקת השנה לשבעה פרקים בני 50 ימים והוא נקרא בהתאם Pentacontad Calendar - "לוח חמישים". תקופת חמישים הימים נחלקה לשבע יחידות בנות שבעה ימים ובסופם נחגג יום מיוחד - "עצרת". יתכן שזכר לאותם מחזורי החמישים ניתן למצוא בספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת ... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימות תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" (ויקרא כ"ג). השנה הכילה חמישה מחזורים כאלו, כלומר 350 ימים ועוד 15 ימי פולחן שנקראו, בדמיון מטריד לשבת שלנו, shappatum.

בשנת 1913 פרסם חוקר המורשת הפלסטינית העממית תאופיק כנען מחקר על לוח שנה אצל פלאחים בדרומה של פלסטינה, ארץ ישראל (Der Kalender des palästinischen fellachen). הלוח מחלק את השנה ליחידות בנות 50 ימים המסתיימות בימים בעלי שמות ממקור נוצרי, אולי שריד לגרסה ביזנטית של לוח החמישים הקדום. המספר 50, כבמחזור היובל העברי, היה בעל משמעות מיסטית גם בשל השלמת שבעה מחזורי שבע שהיה מספר חשוב במיתולוגיות של הסהר הפורה (שבעה אלים גוזרי גורלות הנהיגו את הפנתיאון השומרי כבר באלף הרביעי לפנה"ס) וגם בשל היותו סכום ריבועי השלשה הפיתגוראית הקטנה ביותר, כלומר סכום שטחי הריבועים הבנויים על המשולש ישר הזוית שאורך צלעותיו 3, 4 ו- 5 (3X3+4X4+5X5=50). בלוח של שומר היו הימים 7, 14, 21 ו- 28 של כל חודש מקודשים ונאסרו בהם מלאכות שונות.
 
 

המצרים מתקרבים והעברים לוקחים בעלות

 נראה שמזמן שבני אדם יצרו קהילות הגדולות מכדי לאפשר הכרות אישית בין כל שני אנשים, נוצר גם הצורך ביחידת זמן הגדולה מיום וקצרה מחודש כדי להתאסף לשם מסחר, פולחן, שידוכים או בידור 
אבל לוחות אלו, למרות החלוקה ליחידות בנות שבעה ימים עדיין אינם מהווים שיטת שבוע אמיתית משום שהם קשורים למחזורי הזמן הטבעיים, החודש והשנה, וכוללים לכן גם ימים שמחוץ למניין השבועות. המצרים התקרבו מעט יותר לחלוקת זמן שבועית. הגאות השנתית של הנילוס חייבה את הלוח המצרי לעקוב אחר שנת החמה. כל חודש מצרי כלל שלושה "שבועות" בני עשרה ימים ורק חמישה ימים בסוף השנה נותרו ללא שבוע להיכלל בו.

השבוע העברי לוקח את יחידת שבעת הימים הבבלית אך מנתק אותה מכל קשר עם גרמי השמים, אולי כהתרסה כנגד עובדי השמש והירח. השערה אפיקורסית רואה בשבוע תוצאת המגע של הגולים לבבל, לאחר חורבן הבית הראשון, עם תרבות מסופוטמיה. השבת היא אמנם הדיבר הרביעי ומעוגנת בסיפור הבריאה אך באופן מביך בסיפורי בית ראשון, מספר יהושע ועד למלכים, אין כמעט זכר לשבת ולא לשבוע כיחידת זמן. אזכור אגבי של השבת ביחד עם ראש החודש במלכים ב' פרק ד' וכמה פסוקים בישעיהו הם התזכורת היחידה למה שתופס כיום מקום כה מרכזי בהוויה הדתית. חז"ל הבחינו בחוסר הסימטריה הזו וציינו כי הלכות השבת הן "הררים התלויים בשערה" כלומר, "מקרא מועט והלכות מרובות" (מסכת חגיגה). לעומת זאת, תקנותיו של עזרא לאחר שבעים שנים על נהרות בבל (מסכת בבא קמא) ספוגים במקצב השבוע, מהקריאה בתורה בשני וחמישי דרך הכביסה בחמישי ועד לאכילת שום ליום שישי.
 

הרומאים והפרסים מקנים לשבוע את צורתו

מפתה לחשוב שנצחון מחזור השבע מקורו בסיפור הבריאה העברי
 מפתה לחשוב שנצחון מחזור השבע מקורו בסיפור הבריאה העברי 
 צילום: ideacreamanuelaPps, פליקר 
 
השבוע הוא אמנם יצירה עברית או לפחות מזרח תיכונית אך מי שהפך אותו לאוניברסלי היה הקיסר הרומי הנוצרי הראשון, קונסטנטין. לרומאים היה שבוע משלהם ובו דווקא שמונה ימים ועל פיו נקבעו ימי שוק ואסיפות. נצחונו הגדול של השבוע, ואולי התחלת הגלובליזציה שלו, הייתה ב- 3 במרץ שנת 321 כאשר הכריז קונסטנטין על יום ראשון כיום המנוחה של האימפריה ועל השבוע כיחידת הזמן הבסיסית. מפתה לראות בכך נצחון מחזור השבע שמקורו בסיפור הבריאה העברי אבל מתברר שיש עוד תביעת אבהות על השבוע. יום א' בצו קונסטנטין מכונה יום השמש, dies solis, ולא יום תחייתו של ישו.

הקדמונים הכירו שבעה גרמי שמיים החגים סביב הארץ: השמש, הירח, כוכב חמה (מרקורי), נוגה, מאדים, צדק ושבתאי והעניקו יום לכל אחד מהם. יום ראשון יוחס לשמש, יום שני לירח, שלישי למארס וכו'. מקור השבוע האסטרולוגי הזה בחוזי העתידות של פרס, הנקראים "כלדיים" בפי חז"ל, במאה החמישית לפנה"ס ואת צורתו הסופית קיבל באלכסנדריה במאה השנייה לפנה"ס. שבוע הכוכבים הזה נדד מערבה לאירופה ומזרחה אל התרבות ההינדית שהפיצה אותו בתת היבשת ההודית ובמזרחה של אסיה עד לגבול סין. שמות הימים באנגלית משקפים עיבוד של השבוע האסטרולוגי לפנתיאון הקלטי - יומה של וונוס (שישי), למשל, הפך ליומה של אלת האהבה והנישואין "פריגה" והתגלגל ל- Friday ואילו יומו של אל השמש הפרסי מיתראס היה ברומא ליומו של Sol Invictus (אל השמש הבלתי מנוצח) ול- Sunday האנגלי.
 

מוחמד מסייע בהפצה

 נצחונו הגדול של השבוע, ואולי התחלת הגלובליזציה שלו, הייתה ב- 3 במרץ שנת 321 כאשר הכריז קונסטנטין על יום ראשון כיום המנוחה של האימפריה הרומית ועל השבוע כיחידת הזמן הבסיסית 
המעבר לשבוע בן שבעה ימים לא היה חלק. יותר ממאה שנים נדרשו לשבוע להפוך ליחידת הזמן הבסיסית ברומא הנוצרית. לוח שנה משנת 354 (33 שנים לאחר צו קונסטנטין) מציין עבור כל יום, לצד מקומו בשבוע האסטרולוגי – נוצרי, גם את האות מ- A עד H המציינת את השבוע הרומי הישן בן שמונת הימים ובנוסף לכך גם שבוע בן עשרה ימים המחלק את חודשי הירח. מוחמד קיבל את השבוע מעמי הספר, היהודים והנוצרים, תוך שהוא מזיז את יום הפולחן לשישי ובכך השלים את נצחונו של השבוע ברובו של העולם המוכר עד למסעות קולומבוס.

אבל יש מי שמערער על התפיסה המקובלת של השבוע כיצירה תרבותית המנותקת מהטבע ולכך יוקדש המדור הבא שיעלה, שלא במקרה, בדיוק בעוד שבוע.

תמונות השער:
eliazar, רישיון cc-by, flickr.com
TheTruthAboutMortgage.c om, רישיון cc-by, flickr.com

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף: http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by