בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
יוריקה! מצאתי... 
 
 אין כל מדד אוביקטיבי או מוסכם שיאפשר למנות את ההמצאות המשמעותיות או לסדר אותן בסולם חשיבות    צילום: (אימג`בנק/GettyImages)    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

התקבעה המחשבה בדורנו שהאנושות נמצאת בשיא כושר ההמצאה שלה במאתיים השנים האחרונות ושקודם לכן עברו על העולם מאות שנות נחשלות ובערות. אבל אסור לשכוח שכמה מהמהפיכות הטכנולוגיות הגדולות בעולם התרחשו לפני אלפי ועשרות אלפי שנים והניחו את התשתית לפריחה המדעית שידע העולם בעת החדשה. לפני כן היינו עסוקים בהישרדות. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמוליק תוהה: "איך זה שהאנושות קיימת עשרות אלפי שנים אבל כל המדע, הרפואה והטכנולוגיה התפתחו באמת רק במאתיים השנים האחרונות? האם לפני כן האנשים היו טיפשים יותר?"

לא שמוליק, הם לא היו טיפשים יותר. קצת קשה להאמין שהדור המעניק רייטינג גבוה כל כך לתוכניות הריאליטי חכם יותר מקודמיו. ובכל זאת, הרעיון שהתקדמות הטכנולוגיה כיום מהירה יותר מאי פעם הוא כמעט אקסיומה. משרד הפטנטים האמריקני מאשר כ- 180,000 פטנטים בשנה כהמצאות הראויות להגנה. זהו מספר אדיר המגמד את מספר הפטנטים שאושרו בשנות השיא של המצאות תומס אדיסון. חוק מור החוזה הכפלה של צפיפות הטרנזיסטורים על השבבים שבמחשב מדי שנתיים, ממשיך לדייק ומכשירים סלולרים עתירי גאדג'טים נמכרים לנו עוד לפני שהבנו מה עושים בשלל האפשרויות בטלפון הנייד הקודם. ובכל זאת יש מי שמערער על האקסיומה המייחסת לנו כושר המצאה גדול משל אבותינו.
 

גם לפני אינפלציית הפטנטים היתה חדשנות

לפני כ- 8,000 שנים פותחה החקלאות וסוף סוף נוצרו עודפי מזון שאיפשרו לחדול מנדודים
 לפני כ- 8,000 שנים פותחה החקלאות וסוף סוף נוצרו עודפי מזון שאיפשרו לחדול מנדודים 
 צילום: (אימג'בנק/GettyImages) 
 
מספר הפטנטים הוא מדד מפוקפק למדי למידת החדשנות והיצירתיות. הפטנט הוא מסמך משפטי ואינפלציית הפטנטים קשורה לא מעט למדיניות עסקית של תאגידים ולחוקי זכויות היוצרים שהפכו ידידותיים מאוד לממציא ומאפשרים לרשום פטנט על רצפי DNA, על זני בעלי חיים וצמחים ואפילו על טקטיקות עסקיות. הזיכרון שלנו די קצר. המצאות של דורות קודמים נראות לנו כמעט כחלק מהטבע ולכן האנושות שלפני 100 או 200 שנים נראית לנו כקפואה מבחינה טכנולוגית. סקירה של היסטוריית ההמצאות והחידושים קצת מערערת את הדימוי הזה.

הפרה-היסטוריה נדמית כתקופה איטית מאוד בהמצאות ואלפי שנים עוברות עד שמזהים ארכיאולוגים שיפורים בכלי האבן, אבל אם נזכור שאוכלוסיית האדם מהם צמחו הממציאים הקדומים היתה קטנה מאוד הרי שקצב ההמצאות נראה הרבה פחות איטי. אוכלוסיית העולם לפני כ- 10,000 שנים מוערכת בכ- 5 מיליון נפשות - אלפית מאוכלוסיית העולם כיום. אם הסיכוי של אדם להיות ממציא מוכשר נשאר קבוע, הרי ניתן היה לצפות אם כן לקצב המצאות נמוך פי אלף מבימינו. מנקודת השוואה כזו הרי ש"מהפכת הטקסטיל" שהלבישה את אבותינו לפני כ- 20,000 שנים, ביות הכלב לפני כ- 15 אלף שנים וציורי המערות שגילם כ- 12,000 שנים מייצגים התפתחות טכנולוגית מהירה למדי. לפני כ- 8,000 שנים פותחה בסהר הפורה שלנו החקלאות וסוף סוף נוצרו עודפי מזון שאיפשרו לחדול מנדודים ולחלק מהאוכלוסייה להתפנות מהמרוץ אחר ארוחת הצהריים הקרובה ולהמציא.
 

ביחס לכלים שהיו לאבותינו הם עוקפים אותנו

 יחס ההמצאות לאוכלוסיה במסופוטמיה של האלף הרביעי והשלישי לפני הספירה מעמיד בצל את עמק הסיליקון. כאשר מחשבים את מספר ההמצאות לפי ההשקעה הכספית בחינוך ובמחקר, הירידה בהמצאתיות של דורנו לעומת קודמיו בולטת יותר 
יחס ההמצאות לאוכלוסיה במסופוטמיה של האלף הרביעי והשלישי לפני הספירה מעמיד בצל את עמק הסיליקון. ההתפעלות מפיתוח לבני הבניין ואיתן חידושים הנדסיים כעמודים וקשתות מתועדת אפילו בספר בראשית: "וַיּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְראשׁוֹ בַשָּׁמַיִם". בנוסף פותחו טכנולוגיות של השטת מטען (ואיתן המסחר). הנחושת, הברזל והקרמיקה החליפו את האבן וכסף החליף את סחר החליפין. המצאות אלו ובראשן כמובן הכתב, הופכות את אבות אבותיהם של העירקים לקבוצת הממציאים המשמעותית ביותר בהיסטוריה האנושית. ובכל זאת, גם אם הודחנו מראשות הטבלה, איך אנחנו עומדים בהשוואה לדורות שעברו מבחינת מספר ההמצאות שנוריש לדורות הבאים? האמנם יזכירו אותנו ספרי ההיסטוריה של העתיד כדור של ממציאים פוריים?

לפי ג'ונתן הובנר (Jonathan Huebner) יש סיכוי רב יותר שימינו ייחשבו דווקא לתקופת שקיעה. הובנר ערך חישובים סטטיסטיים על 8,583 החידושים המדעיים והטכנולוגים החשובים מאז תום ימי הביניים, כלומר מאז הדפיס גוטנברג את התנ"ך ב 1454. עבור כל עשור מאז אותה המצאה חושבו מספר ההמצאות והחידושים ביחס לאוכלוסיה, כלומר כמה חידושים משמעותיים הפיקו מיליארד בני אדם במשך עשור. הובנר אינו מבדיל לצורך הניתוח בין המצאות, תגליות, פיתוחים מתמטיים וחידושים אחרים: החשבון האינטגרלי, חוקי ניוטון וחוקי התרמודינמיקה, העיתון היומי, הטלסקופ, חיטוי המים, הצילום, רשת האינטרנט, השיטה המטרית והאופניים כולם "חידושים משמעותיים" שנספרים ביחס לאוכלוסייה בזמן ההמצאה. התוצאה היא מעין "עקומת פעמון" שמטפסת מתקופת הרנסנס ועד למחצית השנייה של המאה ה- 19. שם, בתקופת הזוהר של תומס אדיסון וחבריו, מגיעה יכולת ההמצאה האנושית לשיאה. בסופה של אותה חצי מאה שנתנה לנו בין היתר את מנוע הבעירה הפנימי, הטלגרף, המצלמה, הרדיו, את הטבלה המחזורית, זיקוק הנפט, הפלדה והבטון המזויין, הטלפון וקרני הרנטגן, מתחילה הירידה במספר ההמצאות שמפיק בממוצע כל אחד מאיתנו.
 
 

האם כושר ההמצאה ממצה את עצמו?

התפתחות הטלקומוניקציה אפשרה את התייעלות ומהירות זרימת המידע
 התפתחות הטלקומוניקציה אפשרה את התייעלות ומהירות זרימת המידע 
 צילום: (אימג'בנק/GettyImages) 
 
כיוון שאוכלוסיית העולם גדלה מאוד במאה העשרים (לא מעט בזכות הטכנולוגיה והידע שהורישה לה המאה ה- 19) הרי שמספר ההמצאות הכולל המשיך לעלות והגיע לשיא בשנות השישים: עשור שרשם לזכותו את המצאת הלייזר, פיצוח הקוד הגנטי ואת האינטרנט (הרשת חיברה בשלהי 1969 ארבעה מחשבים אוניברסיטאיים). אם נאמין לגרף שמצייר הובנר הרי שבעוד כעשרים שנים יהיה מספר ההמצאות לכל מיליארד בני אדם דומה לזה שממנו התחלנו את המסע בסופם של ימי הביניים: כשני חידושים למיליארד בני אדם בשנה. הובנר, פיזיקאי בהשכלתו, לא תולה את ההאטה בקצב ההמצאה במכשול פיזיקלי אלא כלכלי: הפיזיקה של ניוטון וממשיכיו היא שאיפשרה את פריצות הדרך הטכנולוגיות של המאה ה- 19 אבל ככל שמתקדמת הטכנולוגיה נדרש יותר מאמץ אנושי בעבודה ובהון להפקת שכלולים נוספים.

כאשר מחשבים את מספר ההמצאות לא לפי גודל האוכלוסייה אלא לפי ההשקעה הכספית בחינוך ובמחקר, טוען הובנר, הרי הירידה בהמצאתיות של דורנו לעומת קודמיו בולטת הרבה יותר. לא רק שהצוות בהנהגתו של תומאס אדיסון במנלו-פארק היה קטן בהרבה ממחלקות המחקר ופיתוח של התאגידים כיום, אלא שההשקעה לצורך הפקת 400 הפטנטים שנוצרו שם בתקופה של שש שנים בלבד הייתה זעירה במושגי ימינו.

ובכל זאת , שמוליק, כדאי להירגע. הרעיון שימי ביניים חדשים עומדים בפתח אינו זוכה להסכמה רבה. אין כל מדד אוביקטיבי או מוסכם שיאפשר למנות את ההמצאות המשמעותיות או לסדר אותן בסולם חשיבות. מדידת המצאתיות ע"י חלוקת מספר חידושים באוכלוסייה הכוללת אינו מביא בחשבון שלפיתוח המדעי שותפים בעיקר תושבי העולם השבע, כך שעליית רמת החיים וההשכלה במדינות העולם השלישי צפוייה להעלות את שעור החידושים. עוד מציינים מתנגדיו של הובנר כי תחומי דעת חדשים כחקר המח והננו-טכנולוגיה נמצאים בחיתוליהם ולתומס אדיסונים שלהם תהיה קרקע די בתולית לחרוש בה כדי לדחות את "ימי הביניים החדשים" בעוד כמה עשורים.

תודה ל Dr. Jonathan Huebner על עזרתו.

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"
כותב: יורם שורק, עורך: יובל בגנו
תמונת השער: (אימג'בנק/GettyImages)

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח אל כתובת הדוא"ל של יורם שורק ב- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by