בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
יונה, יש לך טיק בצוואר... 
 
 ציפורים קצרות צוואר מרשות לעצמן להמשיך בנדנוד הראש גם בריצה    צילום: grendelkhan, פליקר cc-by    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

כל ילד עירוני מצוי המתבונן בחברותינו היונים שבככרות מזהה כבר את מנוד הראש כסימן ההכר המובהק שלהן. מי שיתבקש לחקות יונה יניד את צווארו בלי לדעת שהתנועה משותפת לבעלי כנף רבים בטבע מתרנגולות ועד עגורים ואצל כולם הסיבות לכך דומות ונעוצות בפיזיולוגיה ודרישות תפקודיות. וגם כל איך נושם האפרוח בביצה עד שהוא בוקע ממנה. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

עומר שואל: למה יונים מנידות בראשיהן קדימה ואחורה בזמן ההליכה?

תנודת הראש הזו מרשימה במיוחד אצל ארוכי הצוואר שבין בעלי הכנף
 תנודת הראש הזו מרשימה במיוחד אצל ארוכי הצוואר שבין בעלי הכנף 
 צילום: Kittyseye, פליקר cc-by 
 
ובכן עומר, לנדנוד הראש המשונה של היונים (head-bobbing) שותפים הרבה מיני ציפורים מהלכות כולל ידידתנו התרנגולת. בפרט נפוצה התנועה המגוחכת הזו כשהציפור מחפשת מזון על הקרקע. בתחילת המאה העשרים נוצלה המצאה חדשנית, מצלמת הקולנוע, להוכיח כי הציפור אינה מזיזה אף פעם את ראשה אחורנית. הראש נשאר קבוע במרחב כשהגוף מתחתיו ממשיך להתקדם. כדי לעשות זאת חייב הצוואר להתכופף, ואכן תנודת הראש הזו מרשימה במיוחד אצל ארוכי הצוואר שבין בעלי הכנף: יענים, אנפות ועגורים.

למה להשאיר את הראש מאחור ולאלץ אותו להשלים בכל צעד או שניים את הפער בקפיצה פתאומית ומצחיקה? כבר לפני כ- 30 שנים הראה החוקר פרוסט (B.J. Frost) כי התשובה טמונה בחוש הראיה. יונים שצעדו במקום, על הליכון בחדר הכושר שבנה עבורן פרוסט, לא נדנדו את ראשן. כך קרה גם ליונים שהסביבה הויזואלית שהוקרנה להן נשארה ללא שינוי בעת ההליכה, ואף ציפור אינה מנדנדת ראש כשעיניה מכוסות. בניסוי הפוך הנידו יונים עומדות בראשיהן כמו בעת הליכה כאשר הסביבה "זזה" מולן. באופן משונה ובלתי מתוכנן הודגמה הנטייה לשמור את הראש נייח, כאשר ההליכון עליו עמדה יונה זז לאט מאוד קדימה (לאט מכדי לעורר את היונה ללכת) היונה הושיטה לאיטה את צווארה לפנים עד לאבדן שיווי המשקל.
 
 אבולוציית הראיה אצל הציפורים התפתחה בנתיב שונה. לעופות יכולת מוגבלת מאוד של סיבוב גלגל העין. הסטת ראש פירושה איבוד שדה הראיה הקודם. כפיצוי, צווארם גמיש יותר 
אנחנו, בני אדם ושאר עמיתנו למחלקת היונקים, חיים בסרט שעורך עבורנו המח מהתשדורות המועברות אליו מהעין שזזה עם הגוף. כשאנחנו הולכים או רצים העין נאלצת להסתובב ולשנות את מרחק המוקד בעדשה והמח דואג לשמור על "סרט" יציב למרות טלטולי המצלמה. לשם כך עליו לבצע השלמות ותיקונים שהם מקור לתעתועי תפיסה שונים.

אבולוציית הראיה אצל הציפורים התפתחה בנתיב שונה. לעופות יכולת מוגבלת מאוד של סיבוב גלגל העין. הסטת ראש פירושה איבוד שדה הראיה הקודם, על כל המטעמים שכבר אותרו בו. כפיצוי, מספר חוליות הצוואר אינו מוגבל ל- 7 כמו אצל היונקים וגמישותו היא כזו שהעוף יכול לשמור על מיקום קבוע של הראש גם כששאר חלקי גופו נעים או מסתובבים. כך רואה עוף הולך חלק גדול מהזמן תמונת עולם סטטית שקל לאתר בה מזון על הקרקע. גם לתזוזה המהירה קדימה עשויים להיות יתרונות. היה מי שחישב כי ראשה של יונה הולכת מגיע למהירות של כמה עשרות קמ"ש בעת שהוא מזנק קדימה להשיג את הגוף. כך לטענתו, יכולה היונה המהדסת לאיטה בכיכר לנצל את המנגנון העצבי המעבד את התמונה בעת תעופה והמותאם לטווח כזה של מהירויות.
 
 
בשלושת הימים שלפני הבקיעה האפרוח מתחיל לנשום באמצעות הריאות
 בשלושת הימים שלפני הבקיעה האפרוח מתחיל לנשום באמצעות הריאות 
 צילום: grendelkhan, פליקר cc-by 
 
באמצעות מצלמה מהירה ותוכנות עיבוד תמונה בדק תומס קרונין (Thomas W. Cronin) את נדנודי הראש של העגור האמריקני (Whooping crane) - היא ארוכת הצוואר שבציפורי ארצו. עיניו של העגור האמריקני נמצאות כמטר וחצי מעל הקרקע, כדי ללכוד צפרדע או עכבר עליו להנחית במדויק מגובה זה את מקורו למטה ולכן למיקוד הראיה חשיבות קריטית עבורו. קרונין מצא כי הנדנוד הוא פעולה מתואמת היטב עם ההליכה. בזמן שרגל אחת נטועה בקרקע תנועת הגוף אופקית לחלוטין ואז הראש קבוע במקומו. כאשר נוחתת הרגל על האדמה והרגל הנגדית מתרוממת מתווספת תנועה בציר האנכי (מעלה ומטה) לגוף הציפור. את פרק הזמן הזה בו ממילא קשה יותר להשיג יציבות מנצל הראש לזינוק קדימה. בשלב זה מתרחש מיקוד מחדש של העין לתמונה הסטטית הבאה. ככל שעולה מהירות ההליכה מתקצר משך הזמן שבו יכול הראש להישאר יציב עד שהנדנוד נפסק לחלוטין כשהעגור רץ. זוהי המגבלה שמכתיב צוואר ארוך. הדרך שהראש צריך לעשות כדי ליישר קו עם הגוף ארוכה ואיתה המהירות בה נאלץ הראש להיטלטל קדימה.

ציפורים קצרות צוואר מרשות לעצמן להמשיך בנדנוד הראש גם בריצה. אופן זה של מיקוד ראיה ייחודי לציפורים אבל תנועות דומות נצפו אצל לטאות ארוכות צוואר ונחשים. כיוון שגם ראשם של דינוזאורים היה מופרד מהגוף במספר רב של חוליות ובשל הקרבה האבולוציונית לציפורים, יתכן שגם שוכני פארק היורה נדנדו בראשם ממש כמו היונים של ימינו.
 

ד' שואלת: איך האפרוח נושם בתוך הביצה?

 קליפת הביצה היא פלא ארכיטקטוני, מבנה יציב וחזק מאוד העשוי גיר נקבובי. לא פחות מ- 8,000 נקבוביות מיקרוסקופיות בקליפת הביצה מאפשרות לחמצן לפעפע פנימה 
כדי לקיים את אפרוח התרנגולת ב- 21 הימים מההטלה לבקיעה חייבים לעבור דרך הקליפה כחמישה ליטרים חמצן פנימה וארבעה ליטרים של דו תחמוצת הפחמן החוצה. קליפת הביצה היא פלא ארכיטקטוני, מבנה יציב וחזק מאוד העשוי גיר נקבובי. לא פחות מ- 8,000 נקבוביות מיקרוסקופיות בקליפת הביצה מאפשרות לחמצן לפעפע פנימה ולהיקלט ברשת צפופה של כלי דם בקרומים (chorioallantoic membranes) הקרובים לצידה הפנימי של הקליפה. תפקיד הקרומים הללו דומה לזה של השילייה אצל היונקים.

בשלושת הימים שלפני הבקיעה (מהיום ה- 18 להטלה) האפרוח מתחיל לנשום באמצעות הריאות. לשם כך מצויידת הביצה בכיס אוויר. כדי לראות את הכיס הזה ד', רוקני בזהירות ביצה לא מבושלת. ליד הקצה הכהה תראי בלון יבש קטן בין הקרום לקליפה. כך מקבלת ביצה קשה את צורת הקליפה בקצה החד אבל הקצה הכהה שטוח (זכר לכיס האוויר). במעיכה קלה של הקליפה באזור הכיס הצליח לפי האגדה קולומבוס להעמיד את הביצה על ראשה. התרנגולת מטילה את הביצה כשצידה החד מופנה מטה והאפרוח מרים את ראשו למעלה אל כיס האוויר. אם תונח ביצה כשהקצה הרחב שלה כלפי מטה, האפרוח יהיה בסכנת חנק ממשית משום שהמקור שלו יגיע אל הצד החד שאין בו כיס אויר.

תודה ל- Dr. Thomas W. Cronin ול- Dr. Reinhold Necker על עזרתם במדור השבוע.

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by