בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
מרק טווין – מבשר הציונות או תייר מתנשא? 
 
 כעדות היסטורית לעזרת הציונות ספרו של טוויין לא ממש מספק את הסחורה    צילום: רויטרס    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

142 שנים אחרי שהסופר מרק טווין הנציח את רשמיו מארץ ישראל באחד מספריו הידועים שב המדור אל כתביו כדי להבין האם באמת פגש טווין בארץ שממה ומדבר ציה, נחשלות ונבערות? אם כן, אולי אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם יותר משחשבנו. אבל עם כל הכבוד לסופר הדגול, בסופו של דבר הוא היה עוד תייר יאנקי בארץ הלבנט המבעבעת ולא חוקר תרבויות. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זאב געתון שולח מניפסט נרגש הנוגע לזכותו של העם היהודי על הארץ. בפרט עוררה את סקרנותו פסקה אחת המסתמכת על הסופר האמריקני הנודע מרק טוויין: "לסיכום, אפנה אותך לספר חביב ומלא הומור. שמו 'מסע תענוגות בארץ הקודש' והוא נכתב ע"י סופר בשם סמואל לונגהורן (הידוע בכינויו מרק טווין) ב- 1867. הוא סייר בישראל לאורכה ולרוחבה, הוא לא ראה כאן לא פלסטינים, לא בוסתנים מוריקים, לא כפרים ערביים, לא ערים שוקקות. כלום. הוא ראה ומתאר עזובה, ביצות, כולירע, קדחת, חולות. 'ארץ הבכא', כך הוא כינה את ארץ ישראל. את כל מה שיש כאן, גן העדן הזה הנקרא ישראל, בנה הגניוס היהודי". האמנם, תוהה זאב, מעיד מרק טוויין בכבודו ובעצמו שהארץ היתה ריקה עד שגאלנו אותה? מדוע לא משתמשת ההסברה שלנו בעדות כה משכנעת ומהימנה?
 
לא כתב ולא התכוון לכתוב ספר מסעות. מרק טוויין
 לא כתב ולא התכוון לכתוב ספר מסעות. מרק טוויין 
 צילום: sfjalar, פליקר, רישיון cc-by 
 
ובכן זאב, ספרו של מרק טוויין על מסעו למזרח (the innocents abroad) היה לרב מכר עם פרסומו והוא ספר המסעות האמריקני הפופולארי ביותר עד היום. עשר שנים לאחר מסעו של טוויין, ב- 1877, זכתה ארץ ישראל לביקור הנשיאותי הראשון. הנשיא האמריקני גרנט (לאחר תום כהונתו) ביקר בירושלים כשהוא נושא עימו רק שלושה ספרים: מדריך שימושי לתיירים, תנ"ך ואת "מסע תענוגות בארץ הקודש". הספר תורגם בחלקו לעברית והוא מצליח להצחיק ולרתק גם היום, 142 שנים לאחר כתיבתו. ואכן זאב, הספר עשיר מאוד בתיאורי עזובה ושממה. כך למשל מתוארת שעת בוקר בעמק החולה: "השעה שבע בבוקר ומאחר שאנו נמצאים בחיק הטבע צריך היה העשב לנצנץ בטל הפרחים, להפיץ ריחם והציפורים לזמר בעצים. אך למרבה הצער אין כאן לא טל, ולא פרחים, לא ציפורים ולא עצים. ישנה בקעה ואגם ללא צל ומעבר להם, הרים חשופים".
 

לקרוא את מרק טווין בספקנות בריאה

אבל, בכל זאת, כעדות היסטורית לעזרת הציונות ספרו של טוויין לא ממש מספק את הסחורה. ראשית, טוויין לא "סייר בישראל לאורכה ולרוחבה", הוא הצטרף לטיול מאורגן של קבוצת צליינים, נוצרים אדוקים, שהתמקדו במקומות החשובים להם: נצרת, הכינרת וכמובן ירושלים ובית לחם. השרון, השפלה ומישור החוף לא זכו לביקורו של טוויין. שנית, עיקר תיאורי הזוועה של נוף הארץ הם פשוט תיאורי קיץ ים תיכוני אופייני כפי שחווה אותו מי שנוף מולדתו הוא אגן המיסיסיפי הירוק תמיד. "שלהבות השמש קפחו על הארץ כמדקרות אש הנוהרות מתוך מבער. דומה היה שהקרניים ניחתות בשטף רצוף על הראש וניגרות למטה כגשם על הגג... המדבר הבהיק כל כך עד שעיני מלאו דמעות כל העת". מה לעשות, שמש יוקדת וגבעות צהובות הן המרכיב המרכזי של אוגוסט במזרח התיכון, עם "הגניוס היהודי" או בלעדיו.
 
 
 עיקר תיאורי הזוועה של נוף הארץ הם פשוט תיאורי קיץ ים תיכוני אופייני כפי שחווה אותו מי שנוף מולדתו הוא אגן המיסיסיפי הירוק תמיד 
שלישית, באופן מביך, טוויין מספק קצת יותר מידי תיאורי עזובה ושממה. קח למשל את הפסקה הזו (שלא נכללה בתרגום החלקי לעברית) אודות הארץ השוממה: "לא ראינו שדות חרושים, מעט מאוד כפרים, לא עצים, עשב או צמחיה מכל סוג ובקושי כמה בתים מבודדים. הארץ שחורה, קודרת ומדברית בלי חקלאות, מלאכה ומסחר..." לרוע המזל, ההסברה הישראלית מנועה מלהשתמש בעדות הזו של טוויין משום שהארץ המתוארת היא דווקא יוון שגם אותה פקד בדרכו לכאן.

והעיקר, מה שהפך את ספרו של טוויין פופולארי כל כך ומה שהופך אותו מרתק גם היום הוא שהגיאוגרפיה והדמוגרפיה של ארץ ישראל אינם אלא תפאורה לנושא המרכזי של הספר: הצליינים עצמם. מרק טוויין לא כתב ולא התכוון לכתוב ספר מסעות. מדף ספרי ארץ ישראל בארון הספרים האמריקני היה גדוש למדי כשיצא טוויין למסעו והוא לא התיימר להוסיף לו עוד ספר גיאוגרפיה. הוא מרבה לצטט מספרי נוסעים אחרים והוא מלגלג על התיאורים הנמלצים, ספוגי יראת השמים הגודשים אותם. למעשה, חלק נכבד מתיאורי העזובה והשממה הם התקפה מבודחת על תיאור אותם נופים ממש בספרי המסעות בהם מצויידים התיירים האמריקנים, ספרים בהם מתוארת הארץ כ"זבת חלב ודבש".
 

הלם תרבות והתנשאות או תיאור מהימן?

חלק נכבד מתיאורי העזובה והשממה הם התקפה מבודחת על תיאור אותם נופים ממש בספרי המסעות
 חלק נכבד מתיאורי העזובה והשממה הם התקפה מבודחת על תיאור אותם נופים ממש בספרי המסעות 
 צילום: Michigan Hearts NY, פליקר, רישיון cc-by 
 
מרק טוויין מתבונן בראש ובראשונה בחבריו למסע, הפרובינציה הנידחת של האימפריה העות'מנית היא מעין מעבדה בה נחשפת המנטאליות של תושבי "חגורת התנ"ך" האמריקנית. באופן המזכיר משהו תרמילאים ישראלים מגלים חבריו לדרך של טוויין צרות אופקים ומוטיבציה עזה להביא את אמריקה שלהם לחו"ל: "לאחר רדת הערב הגענו אל אוהלינו בקרבת הכפר הערבי המלוכלך ג'ונסבורו. מובן כי השם האמיתי של המקום הוא אל-הא או אל-דא, אולם הבחורים עדיין מסרבים להכיר בשמות הערביים או לבטאם". את מקום המגבות מבתי המלון תופסים אצל תיירי המאה ה- 19 שבבי אבן שהם מסתתים להם מאתרים היסטוריים כמזכרות. הנטייה לחרוט את שם המבקר על הקירות וההתמקחות הקטנונית עם המקומיים לא השתנו כלל בחלוף הדורות.

ומה לגבי הפלסטינים? האמנם בארץ ישראל של טוויין "אין פלסטינים"? ארץ ישראל של טוויין אינה ריקה מתושבים. ממורדות התבור לנצרת למשל מדווח המחבר על פקק תנועה של שיירות חמורים וגמלים ומתזמן כשעתיים. עמק יזרעאל כפי שהוא נשקף מפסגת התבור "משובץ שדות ולמראית עין חלק ומישורי כלוח שחמט, מנוקד בשוליו בכפרים לבנים צפופי בתים ומשורטט קלות בתווי עקלתון של דרכים ושבילים". טוויין מתאר ארץ מיושבת בהחלט אם כי, אם נקבל את עדותו, עיקר פרנסת התושבים היא על "בקשיש" מצליינים אמריקנים. ארץ ישראל של טוויין היא מראה בה משתקפת התרבות האמריקנית והמקומיים הם בבואה מזרחית של האינדיאנים מהמערב.
 
 באופן המזכיר משהו תרמילאים ישראלים מגלים חבריו לדרך של טוויין צרות אופקים ומוטיבציה עזה להביא את אמריקה שלהם לחו"ל 
מנקודת מבטם של הצליינים מיטשטשים ההבדלים בין כל מי שאינו יאנקי עד שאיכרים מהכפר בניאס מתמזגים ממש עם שבטי אדומי העור מהמישורים הגדולים. "הבוקר, בשעת הארוחה, ישב קהל החלכאים המצוי באורך רוח מחוץ למעגל המכושף של המחנה והמתין לפירורי מזון שבכוח החמלה להעניק להם בסבלם... כל הנשים והטף נראו יגעים, מדוכדכים ומזי רעב. הם הזכירו לי את האינדיאנים. לבושם היה מועט, אך כל מה שעטו היה הדור וססגוני... בלי אומר ישבו, ובסבלנות שאינה יודעת לאות התבוננו בכל תנועה מתנועותינו באותה גסות רוח מפגעת ובלתי מתמרמרת שהיא כה אופיינית לאינדיאנים, מטרידה, מעצבנת ומסעירה את האיש הלבן עד כי יבקש לקום ולעשות כלה בשבט. לאנשים אלה שמסביב לנו היו תכונות נוספות שאותן מניתי באדום העור הנאצל: הם היו רוחשי כינים והבוץ הגליד עליהם עד שהפך לקליפה".
 

ארץ ישראל של המאה ה- 19, לא מה שחשבתם

אם מתעקשים לראות במרק טוויין מבשר של הציונות הרי שארץ ישראל העות'ומנית היא "ארץ ללא עם" ממש כמישורי אוקלהומה או קנזס במאה ה- 19, טענה שקצת קשה למכור בעידן התקינות הפוליטית. לעצם העניין, בשנת 1883 הוערכה אוכלוסיית הארץ (מדן ועד באר שבע) ב- 457,000 כלומר צפיפות אוכלוסין של כ- 30 תושבים לקמ"ר, דומה לצפיפות האוכלוסין בארה"ב של היום וכפול מצפיפות האוכלוסין בניו זילנד למשל.
 
כריבת ספרו המקורי של טווין על מסעו בארץ הקודש
 כריבת ספרו המקורי של טווין על מסעו בארץ הקודש 
 צילום: Gutenberg project 
 
בשנת 1891 היה מי שערך בדיוק את אותה החקירה שמרק טוויין מנע מאיתנו - מה מצבה של פלסטינה והאם היא ריקה ומצפה למתיישבים יהודים? אחד העם, מחלוצי הציונות, דווקא מצא לא מעט "בוסתנים ירוקים" בארץ. "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות זרע אשר לא יזרעו... בארץ ישראל, כבכל הארצות, עובד אדמתו ישבע לחם. וגם בשנה זו, אף כי לא מבורכת היא, יראה הנוסע מצדי הדרכים שדות פוריים ועמקים עוטפים בר". תודה זאב על שגרמת לי לרכוש את הספר. שווה לשלם 60 שקלים אם בכוונתך להשתעשע, לצחוק וללמוד משהו על נפשם של תיירים בכל הדורות. אם אתה רוצה ללמוד על ההיסטוריה של ארץ ישראל – מרק טוויין אינו הכתובת.

הציטוטים של מרק טוויין לקוחים מתוך "מסע תענוגות לארץ הקודש" בתרגומו של ארנון בן נחום בהוצאת "אריאל". (פסקה על נופה של יוון – תרגום: יורם שורק)

» לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by