בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
איייייייחס! 
 
 אנו נולדים עם היכולת לחוש אותו ונזהה אותו בקלות על פניהם של אנשים מכל תרבות. גועל    צילום: (אימג`בנק/GettyImages)    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

מה מקור הרגשת הגועל? מה מגעיל אותנו ומדוע? האם מדובר בתחושה סובייקטיבית או אוניברסאלית? ביולוגית או פסיכולוגית? מדוע נשים נגעלות יותר, ממה התחושה מגנה עלינו ומתי אנחנו מבטלים אותה? מדור סולידי במיוחד, מבטיחים, על אחת הסוגיות היותר דוחות בחיי היום-יום. יורמים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אורן שואל: "איך אנחנו יודעים ממה להיגעל? האם זה גנטי או שהכול עניין של תרבות?"

הגועל, יחד עם הפחד, הכעס, השמחה, העצב וההפתעה שייך לקבוצה קטנה מאד של "רגשות יסודיים" כלומר כאלו שאנו נולדים עם היכולת לחוש אותם ושאנחנו נזהה אותם בקלות על פניהם של אנשים זרים מכל תרבות שהיא. כדי שגירוי יגעיל אותנו הוא צריך לעמוד בשלושה תנאים: להיות משהו שניתן כעקרון לאכול, להיות משהו חי או שמקורו ביצור חי ולהיות "מידבק" כלומר לגרום למה שבא איתו במגע להגעיל. גם הג'וק, גם הסוכר שהוא עמד עליו וגם כוס קפה שהומתק באותו סוכר יגעילו אותנו.
 

איך אנחנו נגעלים וממה?

כבר צ'ארלס דארווין הבחין כי הבעת הבחילה היא אוניברסאלית
 כבר צ'ארלס דארווין הבחין כי הבעת הבחילה היא אוניברסאלית 
 צילום: permanently scatterbrained, פליקר, רישיון cc-by 
 
כבר צ'ארלס דארווין הבחין כי הבעת הבחילה היא אוניברסאלית. הגבות מתקרבות זו לזו, מופיעות תנועות ידיים וגוף המבקשות להרחיק או להתגונן מהגירוי, הפה נפתח ולעיתים קרובות האדם יורק או נושף בחזקה כאילו לסלק מפיו כל מה שעשוי היה להיות בו. הבעת הפנים דומה לזו שלפני הקאה, השפה התחתונה נמתחת, האף מתקמט והשפה העליונה מתרוממת. בניגוד לפחד, הגועל מלווה בירידת קצב פעימות הלב.

לפי ואלרי קרטיס (Valerie Curtis) בחילה היא תגובה אוטומטית שעיצבה עבורנו האבולוציה כדי לשמור על היגיינה. ההיסטוריה של ההיגיינה, טוענת קרטיס, מתחילה כמעט עם תחילת החיים על פני כדור הארץ. משהופיעו צמחים ויצורים הניזונים מהם, התפתחו גם בעלי חיים שבחרו כמזון בעלי חיים אחרים. בעל חיים הניזון מבעלי חיים קטנים ממנו נקרא טורף ואילו בעל חיים הניזון מחיה גדולה ממנו נקרא טפיל. לבעלי החיים סיפק הטבע מיליארדי שנים למצוא דרכים להתחמק מאויביהם הטורפים והטפילים. הביטוי הרגשי של ההתגוננות מטורפים הוא הפחד ואילו הגועל הוא תוצר האבולוציה של ההתגוננות מפני טפילים.

הגועל הוא מניע חזק להימנע ממגע עם לכלוך ו"לכלוך" מוגדר כדבר שיש סיכוי להדבק ממנו בטפילים שונים, מוירוסים וחיידקים ועד תולעים וכינים. ההיגיינה מתברר, אינה ייחודית לבני אדם ואפילו בעלי חיים פרימיטיביים כתולעים (שמערכת העצבים שלהם כוללת כ- 300 תאים בלבד) מסוגלים לזהות ולהימנע ממגע עם חיידקים. קרטיס מרחיקה לכת עד לערעור על המוסכמה השוללת מבני אדם אינסטינקטים. היא רואה ברתיעה שלנו מהפרשות הגוף, מגוויות וממזון רקוב התנהגות הטבועה בנו ומופעלת אוטומטית ע"י גירוי סביבתי כלומר אינסטינקט לכל דבר.
 

שאלון הגועל הגדול

 אנשים נגעלו יותר מתמונות המייצגות פוטנציאל של זיהום. נשים דיווחו על תחושות גועל חזקות יותר (כמצופה ממי שהאבולוציה עיצבה להגן גם על עצמה וגם על ילדיה ממחלות), צעירים נגעלו יותר ממבוגרים... 
כדי לבחון השערה מרחיקת לכת זו נבנה שאלון המבוסס על זוגות של תמונות. אחת התמונות מראה אובייקט שיש לו פוטנציאל להדבקה במחלה זיהומית והשני דומה לו אך אינו מייצג סכנת הדבקה. כך למשל מופיעה בשאלון תמונת צלחת ובה נוזל צמיג שצבעו כחול ותמונה דומה לה אך בה הנוזל צהבהב ומוכתם באדום ועל הנבחן לציין עד כמה מגעיל יהיה לגעת בכל אחד. באופן דומה כולל השאלון תמונת צרעה ותמונת כינה, תמונת זחלי פרפר ותמונת תולעים, קרון רכבת ריק ואותו קרון הומה אדם וכו'. השאלון הוצג באתר האינטרנט של ה- BBC כדי לדגום בני אדם מתרבויות שונות. בהתאם להשערת "האינסטינקט ההיגייני" אנשים נגעלו יותר מתמונות המייצגות פוטנציאל של זיהום. נשים דיווחו על תחושות גועל חזקות יותר (כמצופה ממי שהאבולוציה עיצבה להגן גם על עצמה וגם על ילדיה ממחלות), צעירים נגעלו יותר ממבוגרים והגועל ברוב המקרים היה אוניברסאלי ולא הבדיל בין תרבויות שונות.

שאלה נוספת שהוצגה לנחקרים הייתה: "עם מי היית נרתע במיוחד לחלוק מברשת שיניים?" מתוך רשימת אפשרויות המייצגת דרגות קרבה שונות. כ- 60% מהנחקרים ענו כי לא יסכימו לצחצח באותה מברשת עם הדוור, רבע ייגעלו ביותר מהבוס בעבודה אך רק 3% ענו כי מברשת השיניים של אחיהם תהיה הדוחה ביותר ורק 2% בחרו בבן הזוג כשותף הגרוע ביותר למברשת השיניים. החוקרים רואים בתוצאה זו חיזוק לתזה שהציעו משום שככל שגדל הריחוק גדל גם הסיכוי למצוא על מברשת השיניים חיידקים חדשים.
 
 

הפסיכולוגיה שבגועל – ביולוגיה או תרבות?

רק 2% בחרו בבן הזוג כשותף הגרוע ביותר למברשת השיניים
 רק 2% בחרו בבן הזוג כשותף הגרוע ביותר למברשת השיניים 
 צילום: Winstonavich, פליקר, רישיון cc-by 
 
האבולוציה סיפקה לנו גם אפשרות "לכבות" את הבחילה כשצריך. כשמתעורר היצר המיני, למשל, נעלמת הבחילה מנוזלי הגוף. בניסוי ביזארי במיוחד אסף החוקר טרבור קייס (Trevor I. Case) אמהות ותינוקות וביקש מהן לרחרח חיתולים מלוכלכים. האמהות דרגו את ריח הצואה של בניהן כדוחה פחות מריח התוצרת של תינוקות אחרים גם כאשר הן לא ידעו של מי החיתול ואפילו כאשר הוטעו בכוונה לחשוב שהחיתול שייך לילד אחר.

כצפוי, פסיכולוגים וסוציולוגים מציעים הסברים שונים לגועל. פרויד ראה בגועל אמצעי של המבוגרים לשלוט ולרסן את המיניות אצל ילדים קטנים. פסיכולוגים אחריו שללו את ההנחה הזו משום שהגועל מופנה קודם כל למזון ומובל בעיקר על ידי החושים הכימיים: הריח והטעם. פסיכולוגים רואים בגועל קודם כל תגובה נלמדת. אם אמנם הרתיעה מלכלוך טבועה בגנים שלנו, שואלים סוציולוגים ופסיכולוגים, למה יש ללמד ילדים לשמור על הנקיון? ומדוע צואה אינה מעוררת דחייה אצל רוב היונקים כולל קרובינו הקופים? כמו שיודע כל מי שביקר במזרח הרחוק למשל, התרבות היא שקובעת מה אכיל ומה מגעיל. ה"לכלוך" מוגדר, על פי גישה זו, לא כמקור פוטנציאלי למחלות אלא כתוצר של מערכת מיון והערכה חברתית. החברה יוצרת מערכת של כללים ולכלוך הוא משהו שנמצא "לא במקום" על פי המוסכמות החברתיות. גישה זו המזוהה עם האנתרופולוגית מארי דוגלס (Mary Douglas) רואה בגועל אמצעי להנחלת מערכת המוסכמות החברתיות. כך למשל משומרת מערכת הקאסטות בהודו באמצעות תחושת הגועל של בני הקאסטות הגבוהות מפני ה"טמאים".
 
 הבחילה היא גם רגש "פלסטי" מאוד שקל לעצב לפי מוסכמות חברתיות. יש הגיון אבולוציוני בגמישות הזו - אם כולם סביבך אוכלים משהו כנראה שהוא בטוח ועדיף שלא לצרוך מזון שבעלי הניסיון מתרחקים ממנו 
הפסיכולוג פול רוזין (Paul Rozin) רואה בגועל תגובה לאיום על "ההגדרה העצמית" שלנו כבני אדם. הגועל שומר על הגבולות בכך שהוא מרחיק אותנו מחיות וממתים. הגועל מתעורר לכן לעיתים קרובות מבעלי חיים ונוזל הגוף היחידי שאינו מעורר גועל הוא גם היחיד שחיות לא מפרישות: דמעות. באופן דומה מרחיק אותנו הגועל מהתנהגויות "לא אנושיות" כגלוי עריות או קניבליזם.

רוב החוקרים מנסים לשלב בין הגישה הביולוגית לתרבותית. מוסכם כי בני אדם נולדים עם יכולת לחוש בחילה ולזהות בחילה אצל אחרים. יש טעמים הדוחים תינוקות והם מגיבים במחוות גועל ברורות אליהם. אבל הבחילה היא גם רגש "פלסטי" מאוד שקל לעצב לפי מוסכמות חברתיות. יש הגיון אבולוציוני בגמישות הזו - אם כולם סביבך אוכלים משהו כנראה שהוא בטוח ועדיף שלא לצרוך מזון שבעלי הניסיון מתרחקים ממנו.

כל תרבות אנושית מנצלת את יכולתנו לזהות גועל וללמוד להיגעל כדי לחזק מוסכמות חברתיות. הבחילה מתאימה יותר מהפחד להרחיק אותנו מהתנהגות לא מקובלת משום שקל יותר להתגבר על פחד מלהתגבר על סלידה. איננו מפחדים מחיות טרף מפוחלצות אבל הגועל מג'וק נשמר גם כשהוא מבושל וסטרילי. כך למשל תחושת גועל נלמדת מדם הווסת משמרת חוקי נידה נוקשים בחברות רבות וסלידה נלמדת משיער גוף מפרנסת תעשייה משגשגת של מריטה. חפיפה בין אזורי מח המופעלים מהצגת גירוי "מגעיל" לאלו המופעלים בהצגת התנהגות מינית לא מוסרית מחזקת את הרעיון שמקורו האבולוציוני של המוסר האנושי הוא בגועל.

תודה ל: Dr. Valerie Curtis, Dr. Trevor Case, Dr. Kent A. Kiehl על תרומתם למדור השבוע
עורך המדור: יובל בגנו

>>> לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח לכותב המדור, יורם שורק, אל - ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by