בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
יורמים יודעים 
הדברים שמאחורי הפיהוק 
 
 תינוקות מפהקים בתדירות גבוהה יותר    צילום: flickr melisdramatic    
יורמים יודעים |
 
יורם שורק

מדוע כשרואים אדם אחר מפהק, מייד אנו מרגישים כי הפה מתחיל להתרחב והנה מגיע הפיהוק - למרות שאיננו עייפים כלל? על פי מחקרים "הפיהוק המדבק" הוא בעצם "כניסה לנעליו" של מישהו אחר כדרך של אמצעי תקשורת חברתי בין בני האדם. בנוסף, תשמחו לדעת כי גם בעלי החיים נידבקים מאיתנו בפיהוק. בכל מקרה, הפיהוק עצמו - הוא עדיין תעלומה רפואית אחת גדולה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השבוע, כמו בשבוע שעבר, נעסוק בשאלותיה של לימור רון והפעם "למה פיהוק מדבק?"

לפי המסורת המוסלמית שבעל פה (החדית') הפיהוק הוא יצירת השטן: פתח דרכו הוא מבקש להיכנס אלינו. ככל שישמע הדבר מוזר עד היום אין למדע תשובה טובה יותר. הפיהוק הוא תופעה אוניברסאלית, לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים.
 
את תעלומת הפיהוק עוד לא הצליחו לפענח
 את תעלומת הפיהוק עוד לא הצליחו לפענח 
 צילום: flickr sassyautomobile 
 
סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד, אבל ככל שהדבר משונה, נראה שסודות המפץ הגדול יפוענחו לפני תעלומת הפיהוק. ההשערה הותיקה ביותר והפשוטה ביותר היא שהפיהוק הוא סוג של נשימה עמוקה שנועדה להזרים עוד חמצן וכך לשמור על ערנות. העובדות, מצידן, מתעקשות לקלקל את התמונה הפשוטה והמובנת.

במחקר בו שונה הרכב האוויר מחמצן טהור (לעומת 21% חמצן באוויר רגיל) ועד לתערובות המכילות דו תחמוצת הפחמן בריכוזים של פי 100 מהריכוז האטמוספרי שמרו הנבדקים על תדירות פיהוקים רגילה לחלוטין.

תיאוריה אחרת טוענת כי הפיהוק הוא אמצעי קירור של המוח: לפי התיאוריה הזו, במצבי עייפות נחלשים מנגנוני הבקרה השומרים על טמפרטורה קבועה של המוח וכדי לקרר את התאים האפורים אנו מפעילים את שרירי הפנים וכך מגבירים את זרימת הדם לראש ואת פיזור החום.

התיאוריה הזו מקבלת אישוש מכך שנשימה דרך האף מונעת פיהוקים (הנה טיפ מדעי למנוע פיהוק מביך בישיבות משעממות) כמו גם קירור של המצח ע"י הצמדת רטייה ספוגה במים קרים. מצבים בהם נפגעת יכולת איזון הטמפרטורה של המח מלווים גם בפיהוק רב, כך בחולי טרשת נפוצה, אפילפסיה, מיגרנה ומחלות אחרות.
 
הפיהוק מופיע במעבר בין עירנות לנמנום
 הפיהוק מופיע במעבר בין עירנות לנמנום 
 צילום: flickr giles breton 
 
ובכל זאת, כנראה שגם תיאוריה זו אינה מספקת תשובה שלמה: למה מתמתחים תוך כדי פיהוק ולמה מפהקים גם בעלי חיים בעלי דם קר (שאינם מטרידים עצמם בשמירה על טמפרטורת גוף קבועה)?

לפי אוליבר וולוסינסקי (Olivier Walusinski), שהקדיש לתעלומת הפיהוק שורה ארוכה של מחקרים, הנשימה העמוקה היא רק חלק אחד של התופעה. הפיהוק הוא התמתחות בו זמנית של קבוצת שרירים גדולה, החל משרירי הפנים והלסתות, שרירי הצוואר וכמובן שרירי מערכת הנשימה.

הפיהוק מופיע, גם אצל בני אדם וגם אצל בעלי החיים, בזמני המעבר בין עירנות לנמנום ובמעבר ההפוך: היקיצה. הפיהוק, לפי תפיסה זו הוא אמצעי של מערכת העצבים לקבל מידע על מצבה של המערכת ולעבור ממצב של קיפאון, כלומר מתח נמוך בשרירים, למצב של שליטה מלאה ועירנות.

אם להשתמש בדימוי צבאי, הרי הפיהוק הוא מעין מסדר שעורכת מערכת העצבים האוטונומית לחיילים שאמורים לבצע את המטלות שהיא מנחיתה עליהם. ה"מסדר" הזה מחזיר את השרירים למוכנות גבוהה, מחדש את מתח השרירים שהתרפו בעת הגלישה לנמנום ומעדכן את האינפורמציה של המוח על מצבם ומיקומם של חלקי המערכת החיוניים.

ממש כמו מסדרים בצבא, כל הפיהוקים אצל בעלי חיים מתרחשים במעברים שבין מצבי מנוחה לעירנות גבוהה, כלומר הם מעין פעולת איפוס של מערכת העצבים, המאפשרת לה להתחיל לתפקד במצב החדש.

כך, מסבירה התיאוריה, משותף הפיהוק לכל בעלי החיים שיש להם מחזורי שנת REM (שנת החלום) בה המוח מתפקד במרץ אך השרירים מתרפים ומשתתקים כך שמחשבות החלום לא מתורגמות לפעולה.

נראה כי שנת ה - REM היא העתיקה ביותר מבחינה אבולוציונית ולכן המנגנון המאפשר יציאה טובה ממנה משותף לכל הישנים. היוצאים מן הכלל שאינם מפהקים כוללים את הג'ירפה ששנת ה - REM שלה קצרצרה והיא יכולה לעבור ימים רבים בלי שינה בכלל, וכן את הדולפין והלוויתן ששולחים כל חצי מוח (המיספרה) לישון בנפרד.

עוברים מפהקים ברחם כבר בתחילת החודש הרביעי כאשר מתחילים מחזורי השינה והערות. עוברים ותינוקות חווים הרבה יותר מחזורי REM ממבוגרים ובהתאם גם מפהקים הרבה יותר.
 
 
 
ולמה אנחנו נדבקים בפיהוק למראה אדם מפהק או אפילו תוך קריאה או מחשבה על פיהוקים? אנחנו יצורים חברתיים ובהתאם מוחנו עסוק בפיענוח מצבם הרגשי של הסובבים אותנו. תאי עצב הקרויים "תאי מראה" משחזרים עבורינו תחושות שאנו "קוראים" מהשדרים ששולחים אלינו אנשים אחרים.

השיחזור הזה כולל לעיתים גם את המחוות הגופניות הנלוות. דוגמה מובהקת היא הורה המאכיל את ילדו ופוער את פיו כשהוא מגיש את הכפית. ככל שהאדם משמעותי יותר עבורנו עולה הסיכוי ש"ניכנס לנעליו" ונפהק יחד איתו, כפי שהודגם בניסוי בו נבדקה השפעת פיהוקי זרים לעומת פיהוק של בן זוג.

גם אצל קרובינו השימפנזה והאורנגאוטן ניתן לעורר פיהוק ע"י הקרנת סרטים המציגים קופים מפהקים. היכולת הזו מזכירה, ולא במקרה, נקודת דמיון אחרת ביננו לבין הקופים הללו: יכולת הזיהוי העצמי במראה.

ההידבקות בפיהוק היא ביטוי של אמפתיה, כלומר שיקוף שעושה המוח למסר שנקלט מהזולת. לצורך אמפתיה יש צורך ביכולת שלרוב בעלי החיים אין והיא לתפוש את עצמנו "מבחוץ" (כמו הדמות הנשקפת במראה) וליצור דימוי פנימי של עצמנו כפי שאנו נראים לאחרים.
 
באופן מפתיע דווקא כלבים נדבקים בפיהוק יותר משימפנזים
 באופן מפתיע דווקא כלבים נדבקים בפיהוק יותר משימפנזים 
 צילום: flickr breton 
 
באופן מפתיע התפרסם לפני כחודש ניסוי בו הצליחו חוקרים לגרום לכלבים לפהק כשצפו בהשתקפות אדם מפהק בראי. לא פחות מ72% מהכלבים נדבקו בפיהוק: יותר מבני אדם (45-60% ) או שימפנזים (33%).

אם הפיהוק הזה מעיד על אמפתיה של ממש מצד הכלב אל האדם, יתכן שמדובר בהתאמה אבולוציונית המאפשרת לכלב להגביר עירנות יחד עם בעליו. בניסוי בו נבדקו הבדלי אישיות בין אנשים שנדבקו בפיהוקים שהוקרנו להם, לבין אלו שנותרו אדישים, נמצא כי מי שנדבק בפיהוק הצליח לזהות תמונה של עצמו מתוך כמה אפשרויות במהירות רבה יותר מאלו ששמרו על פה סגור.

בעלי מאפייני אישיות סכיזוטיפלית (Schizotypal personality) – הפרעות המתבטאות בין היתר בקושי ביצירת קשרים חברתיים ובעיות חשיבה נדבקו פחות בפיהוקים. באופן דומה גם הסובלים מהפרעות על הרצף האוטיסטי אינם נוטים להצטרף לפיהוק המוצג להם.

יש אפילו מי שמציע כי הפיהוק שימש בעברנו הרחוק כאמצעי תקשורת: תזמון משותף של "שעת כיבוי האורות" וההשכמה אצל אבותינו הקדמונים, סוג כזה של "פיהוק חברתי" נצפה אצל קופי מקוק.

אם נאמין לפרסומים הפסיכולוגים הרי שכ - 45% מקוראי הטור הזה פיהקו בזמן הקריאה וככל שהאחוז הזה גבוה יותר נראה שמצבם הנפשי משופר. כיוון שהמחקרים על פיהוק מדבק כוללים רק כמה עשרות נחקרים כל אחד ומספר קוראי הטור (אני מקווה) גבוה קצת יותר הרי שניתן להשתמש במערכת הטוקבקים של nana10 לקידום המדע: אנא ספרו לנו אם פיהקתם.

________________________________________________

תודה ל:

Dr. Martin Schuermann, Dr. Marina Davila-Ross, Dr. Andrew C. Gallup, Dr. Olivier Walusinski, Dr. Steven M. Platek, Dr. Atsushi Senju

על עזרתם.

(תמונת שער: melisdramatic, flickr.com)

>>> לכל מדורי "דברים שיורמים יודעים"

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח לתיבת הדוא"ל של כותב המדור, יורם שורק ב- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by