בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
תן לבכי לצוף.. לדמעות ללכת 
 
 נראה שכמו בכי התינוקות גם בכי המבוגרים הוא אמצעי תקשורת    צילום: rekha_is_batman, flickr.com    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

בשבוע שעבר עסקנו כאן בבכי התינוקות ובחנו את הבכי בין היתר כאמצעי תקשורת. השבוע נעסוק בבכי שלנו, הבוגרים. אנחנו הרי מדברים ומתקשרים במגוון צורות אז מדוע שורד הבכי גם לתוך חיינו המבוגרים ולא זו בלבד שהוא לא מבטא רק מצוקה או נזקקות אלא גם התרגשות ושמחה? לבכי, כך נראה, הסברים פסיכולוגיים המניחים את הדעת יותר מאלה האנטומיים. וגם האם גברים בוכים בלילה, מדוע גברים בוכים פחות? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השבוע נמשיך לתמוה עם "נוצה" שבשבוע שעבר שאלה על הסיבות לבכי התינוקות והפעם שואלת: מדוע מבוגרים בוכים?

בכי התינוקות, צליל אותו משמיע גור כדי למצוא את אימו, משותף לכל היונקים ונשלט ע"י מסרים מגזע המוח, חלק המוח ה"פרימיטיבי" האחראי על התפקודים הבסיסיים ביותר של הקיום. מנגנון עצבי דומה לזיהוי ותגובה לבכי התינוק קיים גם אצל כל האמהות המיניקות מהעכברה ועד הליוויתנית. אבל רק בני אדם מזילים דמעות כשהם עצובים או נרגשים ורק הם ממשיכים לייבב גם כמבוגרים. יש הרואים בדמעות תוצאת לוואי של סערת רגשות, יש מי שעבורם בכי הוא מנגנון של פורקן (קתרזיס) ויש הרואים בבכי אמצעי תקשורת.
 

האנטומיה מול הפסיכולוגיה – מדוע אנחנו בוכים?

לא רצינו להפחיד אבל זו בלוטת דמעות שם למעלה. מכונת הייצור במפעל העצב והחרדה שלנו
 לא רצינו להפחיד אבל זו בלוטת דמעות שם למעלה. מכונת הייצור במפעל העצב והחרדה שלנו 
 צילום: Melody.loves.you, flickr.com 
 
לפי צ'רלס דארווין התכווצות השרירים שסביב העין גורמת לעלית הלחץ התוך-עייני ובלוטת הדמעות פשוט נסחטת ומשחררת את הנוזלים שבתוכה. מה לעשות, ההסבר של דארוין פשוט לא מסתדר עם האנטומיה. על בלוטות הדמעות לא מופעל לחץ מכני בזמן בכי. בלוטות שדווקא כן עשויות להילחץ בבכי הן בלוטות הרוק אבל משום מה אנחנו מתעקשים לדמוע ולא לירוק כשעצוב לנו. היה מי שהציע כי שאיפות האוויר המהירות של הבכי מייבשות את מערות האף והדמעות מופרשות כדי להחזיר את הלחות, מה שזולג מהעין הם פשוט עודפים. גם ההסבר הזה אינו מתיישב עם העובדות, התנשפות עקב פעילות גופנית מאומצת מייבשת את האף יותר מכל בכי אבל אינה מלווה בדמעות. בנוסף, מה שמתייבש בהתייפחות הם הפה וקנה הנשימה שהדמעות אינן יכולות להרטיב.

כיוון שתיאוריות המבוססות על אינסטלציה פשוטה לא מספקות הסבר אין ברירה אלא לפנות לפסיכולוגיה. שלושה סוגי דמעות יודעת העין שלנו להזיל. יש זרימה קבועה השומרת על לחות, יש דמעות רפלקס הזורמות כתוצאה ממכה או חלקיקים בעין. הדמעות הרגשיות, מתברר, שונות בהרכבן משאר הדמעות. הן מכילות ריכוז גבוה של ההורמון פרולקטין ושל מנגן. היו מי שראו בדמעות אמצעי של הגוף לסלק חומרים מיותרים שנוצרו בעקבות הלחץ הנפשי. תיאוריה זו מתיישבת יפה עם הנטייה לראות בבכי אמצעי להשתחררות והקלה על תחושות שליליות. אבל לגופנו יש אמצעים יעילים וטובים לסלק עודפי הורמונים או חומרים אחרים. אצלנו, כמו אצל כל החיות, משמשות הכליות למטרה זו ובהצלחה גדולה. זרימת הדם לבלוטות הדמעות אפסית בהשוואה לשני הליטרים העוברים בכל דקה בכליות והשפעתן על הרכב הדם זניחה. האינטואיציה והאמונה העממית אמנם מלמדות כי בכי "משחרר" ומקל על מועקה וכפי ששר מאיר אריאל:

"זה באמת עושה לי טוב
לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה
אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה"

אבל מחקרים פסיכולוגים מבוקרים לא מצביעים תמיד על שיפור במצב הרוח בעקבות בכי. המדע מדווח, למרבה ההפתעה, כי מי שבוכה אינו בריא יותר נפשית או גופנית ממי שמגיב באיפוק על אסונות.
 

הבכי כאמצעי תקשורת להבעת מצוקה או הזדהות

 מה שמייחד את העילות לבכי משאר התרגשויות הוא הצורך שלנו לשתף אחרים בכאב או בהתרגשות, לבקש או להציע עזרה 
נראה שכמו בכי התינוקות גם בכי המבוגרים הוא אמצעי תקשורת. כאשר בודקים אילו תחושות גורמות לנו בכי רואים שאנו בוכים גם בעקבות התנסויות שליליות כמוות, פרידה או כישלון וגם בעקבות התרגשות חיובית. דוכן המנצחים באולימפיאדה הוא מסחטת דמעות משובחת. לעומת זאת ישנם רגשות שליליים כדוגמת שיעמום וחיוביים דוגמת הנאה מאוכל או ממין שאינם מלווים בהכרח בבכי. מה שמייחד את העילות לבכי משאר התרגשויות הוא הצורך שלנו לשתף אחרים בכאב או בהתרגשות, לבקש או להציע עזרה. הבכי הוא אמצעי יעיל לעורר סימפטיה משום שהוא מפעיל מנגנונים בסיסיים מאוד הטבועים במוחנו ושמקורם בתפקוד הבסיסי שלו - סיוע לתינוק. מחקרים הראו שאנו נוטים לעזור למי שמפגין את מצוקתו בבכי יותר ממי שעושה זאת במילים. גם בקרב אלו הרואים בבכי כלי תקשורת חלוקות הדעות בקשר לטיב המסר המועבר. יש הרואים בבכי שדר של ילדותיות ויש הרואים בו מחוות מצוקה.

התנהגות ילדותית מצד מי שמבקש עזרה אינה ייחודית לאדם. למשל, דרורים צעירים שכבר מסוגלים לעוף ינפנפו בכנפיהם בתנועת חיקוי להתנהגות גוזלים כדי לקבל מזון מהוריהם. הבכי מורכב מקולות, הבעות פנים והרטבת הפנים בדמעות שכולם יחד יוצרים חיקוי לשדרים שמתקבלים מתינוק: הפנים הרטובות כשל ולד שעדיין לא התייבש ממי השפיר, העור המקומט סביב העיניים וכמובן היבבות המזכירות בכי תינוק. חוקרים אחרים רואים בהבעות הבכי איתות למצוקה. תינוק בשבועות הראשונים לחייו אינו מזיל דמעות כלל ולכן מה שמסמלות הדמעות אינו חזרה לילדות אלא כאב.
 
 

מדוע נבחרו דווקא הדמעות ודווקא אצלנו לסמן מצוקה?

בזמן בכי העין מכווצת, אין מבט ישיר, הפה סגור והלחיים שמוטות. הכל משדר חוסר אונים
 בזמן בכי העין מכווצת, אין מבט ישיר, הפה סגור והלחיים שמוטות. הכל משדר חוסר אונים 
 צילום: urline, flickr.com 
 
כיוון שדמעות הבסיס אינן נראות הרי שסוג הדמעות היחיד אליו היו אבותינו הקדמונים מודעים הם דמעות הרפלקס הזולגות כשגוף זר מגיע לעין. כלומר הן קשורות ממילא לכאב ואי נוחות. בני אדם משתמשים בידיים לטפל בכלים, הגפיים התחתונות עסוקות ביציבה ובתנועה ולכן משימות התקשורת הוטלו על הפנים. מחוות והרגשות כגון חיוך, כעס, סקרנות או הזדהות כמו גם מחוות מצוקה צריכות להסתמן על הפנים. לבלוטת הדמעות יתרון בכך שהיא חבויה, אינה מושפעת משרירי הפנים ולכן חד משמעית אין מחווה או הבעה פרט לבכי שתגרום לנו לדמוע. בזמן בכי העין מכווצת, אין מבט ישיר שעשוי להראות תוקפני, הפה סגור והשינים אינן נראות והלחיים שמוטות. הכול משדר חוסר אונים ופסיביות.
 

ומדוע נשים בוכות יותר מגברים?

לחובבי הטבלאות, נשים מדווחות על 2-5 בכיות בחודש וגברים על 0.5-1 מקרי בכי בחודש. יתכן כי התרבות המצ'ואיסטית, זו המנוסחת בשירה של מרים ילן-שטקליס "דני גיבור" אחראית לדיכוי הבעת הרגש אצל גברים:

"אמא אמרה לי:
'דני.. ילדי הוא גיבור ונבון
ילדי לא יבכה אף פעם
כפתי קטון'"

ההיסטוריה מספקת אמנם דוגמאות לבכיינים גבריים מוצלחים כדוד המלך, צלאח א-דין וביל קלינטון ובכל זאת יש מי שמנסה לתלות את הבדל בהיסטוריה האבולוציונית. הפסיכולוגים מדווחים כי אנשים נוטים להגיש עזרה למי שמצוקתו מופגנת בבכי אבל יש לכך מחיר. ההערכה כלפי הבכיין יורדת והוא מאבד מיוקרתו. מחיר הירידה בסטטוס החברתי חמור יותר עבור הגבר. הבכיינים הקדמונים אולי קבלו סיוע אך מי שתוייג כ"פתי קטון" לא זכה למצוא בת זוג ולהעביר את הבכיינות לדור הבא.
 
 ההערכה כלפי הבכיין יורדת והוא מאבד מיוקרתו. מחיר הירידה בסטטוס החברתי חמור יותר עבור הגבר 
תיאוריה אבולוציונית אחרת רואה בבכי אמצעי נשי מובהק להתמודדות עם מצוקה. כאשר אנו נתקלים במצב מאיים מופעלת מערכת במוחנו המצמצמת את אפשרויות התגובה ל"הילחם או ברח". בצורה זו נחסך זמן יקר והאנרגיה מופנית רק לאפיקי הפעולה שיחלצו אותנו מהסכנה. "הילחם או ברח" היא טקטיקה יעילה לאדם בודד הניצב מול סכנה חיצונית אבל היא אינה מספיקה עבור אישה שתינוק על זרועה או כאשר האיום בא מצד בן הזוג או גבר מתוך הקבוצה. נדרשת אופציית פעולה שלישית שתנטרל את האיום מצד התוקפן או שתגרום לאחרים לחוש לעזרה. הבכי, כאמור, מפעיל מנגנונים המכוונים לטיפול בתינוק ולכן הוא אמצעי יעיל למדי לנטרל אלימות ואכן נראה שבכי הוא אמצעי טוב לעצירת הסלמה של עימות.
 

ומה בדבר דמעות ההתרגשות והשתתפות?

"הילחם או ברח" אינה טקטיקה מספיקה עבור אישה שתינוק על זרועה. נדרשת אופציית פעולה שתנטרל את האיום
 "הילחם או ברח" אינה טקטיקה מספיקה עבור אישה שתינוק על זרועה. נדרשת אופציית פעולה שתנטרל את האיום 
 צילום: abhinavt, flickr.com 
 
לפי J. Murube הבכי הזה צעיר יותר מבחינה אבולוציונית. ככל שהארגון החברתי נעשה מורכב יותר היה צורך בעוד סימנים למילון. בכי ההזדהות מחקה את הזעקה לעזרה אבל אינו מלווה בהתייפחות. התחושה המוכרת של "גוש בגרון" היא עצירת הקול שנועדה להבדיל בין בכי הנזקק לעזרה לבין מי שמשדר הזדהות איתו. הסיבה לבכי של התרגשות ושמחה מסתורית עוד יותר. נראה שהבעות פנים משמשות לעיתים בשינויים קלים לתפקידים מנוגדים. כשם שחשיפת שיניים היא מחוות איום ובשינוי קל בהבעה היא חיוך ידידותי, כך גם הבכי משמש להפגנת קצות ספקטרום הרגשות: העצב והשמחה.

תודה ל J. Murube ול Ad Vingerhoets על עזרתם בכתיבת המדור השבוע.
עורך המדור: יובל בגנו

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" של נענע 10 מחכה לה. ניתן גם לשלוח לתיבת הדוא"ל של כותב המדור, יורם שורק: ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by