בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים 
אל תבכה ילד אל תבכה 
 
 המצוקה המרכזית עליה מדווחים לנו תינוקות היא בדידות    צילום: [kren], פליקר    
דברים שיורמים יודעים |
 
יורם שורק

המדור השבוע מוקדש להורים הצעירים, במיוחד לטריים ולאלה שבדרך. תינוקות בוכים. זו עובדת חיים, מי יותר מי פחות. הבכי יכול להטריף, לעצבן, להדאיג אבל הוא שם והוא ילווה אתכם. צלילי בכי תינוקות ליוו את הפסקול האנושי משחר קיומנו ויכול להיות שהיום, יותר מאי פעם, אנחנו קשובים לתינוקות שלנו ומנסים לשמוע ולהבין מה הם מבקשים ורוצים מאיתנו עוד הרבה לפני שהם יודעים לבטא את רצונם במילים ולא מסתמכים רק על האינסטינקטים ההוריים שלנו. אז מהם מקורותיו של בכי התינוק? מהם תפקידיו ומטרותיו? האם יש בבכי הזה חוקיות והאם הוא שפה? עולם מרתק של תיאוריות על ים הדמעות הצעיר יפרש לפניכם. בסופו של דבר האינסטינקטים שלכם הם עדיין משהו לסמוך עליו. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"נוצה" שואלת: תינוקות שרק נולדו בוכים כי הם מתרגלים לנשימה, תינוקות גדולים יותר בוכים כי זו הדרך שלהם להביע בעיה אז מדוע אנשים, שיודעים לדבר, בוכים כשהם עצובים או כשכואב להם?
 

שפת הבכי של התינוק ומקורותיו

הרעיפו חום וקירבה פיזית על תינוקכם אבל לא לחנוק
 הרעיפו חום וקירבה פיזית על תינוקכם אבל לא לחנוק 
 צילום: lehuyentranghp@yahoo.com, flickr.com 
 
מוזר אבל בכי הוא צורת התקשורת הקדומה ביותר של האדם. היא משותפת לו ולמרבית היונקים. הבכי אוניברסלי, כולנו בוכים באותם צלילים ואותן הבעות פנים ובכל זאת הוא גם השפה אותה אנו מבינים פחות מכל. אפילו מה שאת רואה כמובן מאליו, תפקידו של בכי התינוקות, נתון במחלוקת קשה. לכאורה אין בעיה להבין למה התינוקות בוכים, זוהי דרכם לספר לנו שהם זקוקים לנו. המצוקה המרכזית עליה מדווחים לנו תינוקות היא בדידות.

עבור קופים וגם עבור אבותינו במהלך האבולוציה ריחוק מאמא ומהלהקה פירושו סכנה מיידית שמחייבת הזעקת עזרה. גורי שימפנזה בוכים בצלילים דומים לשלנו אך הרבה פחות מגורי אדם. כבר בגיל של שבועות אחדים מצליח התינוק השימפנזה להיצמד לפרוות אימו ולהישאר צמוד אליה לאורך תקופת הינקות. בשבטים בהם הילד צמוד לגוף אימו התינוקות בוכים באופן מובהק פחות מאשר בחברה המערבית על עריסותיה הסטריליות והמרוחקות. חסידי "תיאוריית הרצף" רואים בכך הוכחה לכך שאנו מותאמים לצמידות אינטימית תמידית בין הילד לאימו ושהבכי הממושך של התינוק הוא תוצאה של אורח החיים המודרני. ההסבר סביר ונשען על תצפיות רבות של התנהגות תינוקות בתרבויות שונות ובכל זאת משהו חסר.
 
 יתכן שאנו מותאמים לצמידות אינטימית תמידית בין הילד לאימו ושהבכי הממושך של התינוק הוא תוצאה של אורח החיים בחברה המערבית על עריסותיה הסטריליות והמרוחקות 
בחברות המסורתיות משתמשים במנשא עשוי בד כדי לאפשר לאם לתפקד כשהילד עליה. ואכן, חוץ מכלי אבן, מנשאי תינוקות הם מהכלים העתיקים ביותר הידועים לארכיאולוגיה. ובכל זאת, למנשא תינוק נדרש בד והרבה מאוד זמן עבר מאז עברנו לעמידה זקופה ועד המהפכה הטקסטילית. בכל אותה תקופה לא יכלה אמא גם לשאת את התינוק וגם ללקט מזון. אין מנוס מההנחה שבמשך מיליוני שנים היו התינוקות מונחים בקרבת האם אך לא עליה במשך זמן ממושך בכל יום. השערה רווחת היא כי המלמולים לתינוקות (אופן תקשורת אוניברסלי וייחודי לאדם) הוא אמצעי שפיתחו אימותינו הקדומות שנאלצו להניח את התינוק בצד.

הבכי הוא פעולה יקרה מבחינה אנרגטית, תינוק בוכה מקדיש לכך כ- 13% מהקלוריות שהוא שורף וניתן היה לצפות שיווצר יתרון למי שיבכה קצת פחות כשהוא לבד. מעקב מדוקדק אחר יבבות התינוק מניב עוד חידות. התינוק מגביר את תדירות הבכי מהלידה ועד גיל שישה שבועות, שומר אותה קבועה עד גיל שלושה חודשים ואז מתחילה ירידה בבכי. לבכי יש מחזוריות לאורך היממה כאשר את מיטב היבבות מפיקים תינוקות בשעות אחר הצהריים והערב. אלו מאפיינים אוניברסליים. גם תינוקות השבטים בהם מתקיים עקרון הרצף שומרים על חוקיות הבכי הזו אם כי משך הבכי בכל פעם קצר יותר.
 
 

מאפייני הבכי והתינוק החסון

יתכן שהבכי הוא דרכו של התינוק למתג את עצמו כחסון ובריא דווקא
 יתכן שהבכי הוא דרכו של התינוק למתג את עצמו כחסון ובריא דווקא 
 צילום: Sara Heinrichs (awfulsara), flickr.com 
 
אם אמנם כל מטרתו של הבכי לבקש קרבה, מזון או ניקיון אז מה פשר השינויים הללו בתדירות ובמחזוריות שלו שאינם קשורים כלל למצבו האובייקטיבי של התינוק? הביולוג ג'וזף סולטיס (Joseph Soltis) מציע הסבר מהפכני ושנוי מאוד במחלוקת. הבכי לטענתו הוא דרכו של התינוק למתג את עצמו כחסון ובריא דווקא. בקרב בעלי חיים רבים נאלצים הורים לנטוש, להזניח או אף לקטול גורים שסיכוייהם לשרוד נראים קלושים. כך למשל הורגות חסידות שבקעו להן כמה גוזלים את החלשים והאיטיים בגדילתם לטובת אחיהם החסונים. עכברים שאינם מסוגלים לגדל את כל הגורים ממיתים ואף אוכלים חלק מהם. אם גם אצל בני אדם הייתה המתת תינוקות חלשים או נטישתם דרך התמודדות עם משאבים דלים, הרי שנוצר יתרון אבולוציוני לתינוק שיסמן להוריו שהוא חזק, בריא ומשתלם להשקיע בו.

סולטיס ניתח את האקוסטיקה של בכי תינוקות והראה שיש מאפיינים ברורים וקבועים לבכיו של תינוק בריא. הבכי מורכב מהברות שמשכן חצי שנייה עד שנייה וחצי, תדר הצליל העיקרי הוא 600-400 הרץ והלחן יכלול תמיד ירידה בתדר לפני סיום היבבה. תינוקות חולים בוכים בצליל שונה ובלחן שונה. בכיים של תינוקות הסובלים מתסמונת דאון למשל עמוק יותר ו"שטוח" ואצל תינוקות שנחשפו לקוקאין במשך ההריון התדר גבוה יותר ועולה לקראת סיום היבבה.
 
 בכי מעלה את ההשקעה הנדרשת מההורים המעכבת את לידת האח הצעיר שהוא מתחרה מסוכן על תשומת לב 
הרג תינוקות חלשים וחולים היה מקובל בתרבויות שונות עד שהנצרות והאיסלאם הכחידו את התופעה בחלק ניכר מכדור הארץ. כך למשל מעיד פלוטארכוס כי בספרטה היה האב מביא את בנו לבודקים מקרב זקני השבט, "תפקידם היה לבדוק את התינוק בדיקה מדוקדקת ולאחר שקבעו כי הוא חסון ובריא היו מצווים לגדלו... אולם כשהיו קובעים כי הוא חלש ולא-יוצלח ניתנה הפקודה להשליך את הרך הנולד למקום המכונה אפותיטה, מעין תהום למרגלות הר טאיגטוס, באמרם כי אין זה לטובת הנולד עצמו ולא לטובת הציבור שיגדל ילד שאינו בריא." אנתרופולוגים מצאו כי הרג תינוקות הוא תופעה נפוצה בתרבויות שונות בכל חלקי העולם. השיא המפוקפק נרשם בקרב שבט ההיפו (Eipo) בגינאה החדשה שם הומתו 41% מהיילודים (20 מתוך 49) בתקופת מעקב של ארבע שנים. סולטיס ספר בספרות האנתרופולוגית 21 שבטים בהם נכות של התינוק נחשבת בסיבה מקובלת להמתתו ו- 40 חברות בהן לידה מחוץ לנישואין או היעדר אב מצדיקות הרג.

אפילו בחברות המערבית בהן המתת תינוקות אקטיבית היא טאבו עדיין נפוצים מקרים של המתה פסיבית כלומר נטישה של תינוק פגוע. הזנחה עד כדי נטישה היא תופעה נפוצה ועתיקה, קשה להניח שהתיאור המצמרר בספר יחזקאל אינו מבוסס על עדות ראיה: "וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא-כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא-רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ. לֹא-חָסָה עָלַיִךְ עַיִן לַעֲשׂוֹת לָךְ אַחַת מֵאֵלֶּה לְחֻמְלָה עָלָיִךְ וַתֻּשְׁלְכִי אֶל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ". סוג כזה של חיסכון על ידי ויתור על מי ש"אין טעם" להשקיע בו מהווה תמריץ לתינוק להוכיח את חוסנו באמצעי היחיד שלרשותו, הקול. לפי התיאוריה הזו ה"קוליק", התקפי בכי שמיוחסים ל"גזים" אך אין להם סיבה רפואית ידועה, אינם מחלה אלא הקצנה של דפוס ההתנהגות נורמלי: הפגנת חוסן באמצעות בכי תכוף ורם.
 

השערות אלטרנטיביות

בעלי היקר, תשכח מעוד ילד או שתגדל אותו אתה
 בעלי היקר, תשכח מעוד ילד או שתגדל אותו אתה 
 צילום: sean dreilinger, flickr.com 
 
התיאוריה הזו, כצפוי, לא זוכה להסכמה כללית. המתנגדים מציינים כי בכי מרובה נמצא קשור דווקא לרגשות שליליים של האם ועל כך שאין תופעה של הרג גורים חולים בקרב קרובי משפחתינו הקופים. השינויים בתדירות הבכי עם הגיל ובמשך היום יכולים להיות תוצאות לוואי של התפתחות במערכת העצבים עם הגיל ושל הקושי של היילוד להתאים את השעון הביולוגי שלו לאורך היממה. ה"קוליק", מציינים מתנגדי התיאוריה, כמעט ואינו ידוע בחברות מסורתיות בהן התינוק צמוד לאימו ויונק ממנה לעיתים תכופות.

השערות אלטרנטיביות אך נועזות לא פחות טוענות כי הבכי הוא אמצעי סחיטה. בכי רב הוא בזבזני ויכול אפילו להיות ומסוכן כשיש בסביבה טורפים. התינוק הבוכה מאלץ את ההורים לתת לו יותר ממה שהיו אמורים כדי למנוע ממנו פגיעה בעצמו. חיזוק לטענה זו נמצא בהתנהגותם של גורי שימפנזה המטיחים ראשם בקרקע כדי לסחוט מאימותיהן הנקות. תיאוריה אחרת, שהורים מותשים יבינו בקלות, היא שבכי מעלה את ההשקעה הנדרשת מההורים ולכן מעכבת את לידת האח הצעיר שהוא מתחרה מסוכן על תשומת לב ומזון. מעניין לציין כי בלי מודעות לתיאוריות אבולוציוניות מציין ספר הדרכה להורים כי "קוליק" אצל תינוקות הוא אמצעי המניעה היעיל ביותר.

ובכן, נוצה, מסתבר שהמדע טרם פיצח את חידת הקול האנושי הראשוני ביותר, בכי התינוק. בכי המבוגרים מציב תמיהות גדולות עוד יותר עמם יתמודד מדורנו בשבוע הבא.

תמונת שער המדור: tote24688, flickr.com
תודה לג'וזף סולטיס (Joseph Soltis) על תרומתו למדור השבוע.
עורך המדור: יובל בגנו.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by