בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הנספח שצורתו כתולעת 

הנספח שצורתו כתולעת

 
 
יורם שורק

מי מאיתנו שלא חווה את ההתנסות הלא נעימה של דלקת התוספתן בוודאי שמע עליה. כיף גדול זה לא בלשון המעטה וכולנו למדנו שבגלל היותו של התוספתן מיותר, דלקת כזאת תסתיים בניתוח בו הוא יוסר. אבל אין הרי "סתם" אברים בגוף האדם. אם אפשר בלעדיו מדוע הוא קיים? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שאלה של נטושקה: למה צריך את התוספתן אם מוציאים אותו ואפשר לחיות בלעדיו?
 
בצד הימני התחתון של הבטן שם מתחבר המעי הדק (לבן) אל המעי הגס (אפור). צילום: humantestpattern, flickr
 בצד הימני התחתון של הבטן שם מתחבר המעי הדק (לבן) אל המעי הגס (אפור). צילום: humantestpattern, flickr   
מרמ"ח האיברים שבגוף אין ספק שהתוספתן הוא המושמץ ביותר. אפילו שמו האנטומי מבטא בוז: Vermiform Appendix ובתרגום מילולי: הנספח שצורתו כתולעת. משהו מוזר קורה בצידה הימני התחתון של הבטן שם מתחבר המעי הדק שתפקידו לפרק את המזון למרכיביו ולספוג אותם לדם אל המעי הגס שתפקידו לסחוט את המים מהשאריות ולהעביר אותן לאסלה. במקום החיבור מוצאים קיפול של המעי הגס שדווקא יורד "למטה" ויוצר כיס שזכה לשם הלא מחמיא המעי העיוור (Caecum). מהכיס הזה יוצאת גם שלוחה שאורכה 5-10 סנטימטרים ועובייה פחות מסנטימטר אחד – תולעת מפותלת שאינה מתחברת לשום מקום: התוספתן. התוספתן מוכר לרופאים רק כמקור לצרות. דלקת שמתפתחת בו מחייבת את ניתוח הכריתה המפורסם. אם אפשר להוציא אותו וכלום לא קורה למה מזדחלת התולעת הזו אצלנו?

קודם כל נטושקה, לא לכל דבר בגוף יש תפקיד. גופנו הוא מוזיאון ארכיאולוגי לשרידים שונים של איברים שהיו חיוניים לאבותינו והיום היינו מסתדרים יופי בלעדיהם. שיני הבינה הן הדוגמה המכאיבה ביותר לסוג כזה של שאריות. פרט לנו ולעוד כמה קופים נמצא התוספתן אצל ארנבות ואצל שתי חיות כיס: האופוסום והוומבט (הנה, כבונוס התשובה לאחת השאלות הותיקות המחכות בתור: איזו חיה לכתוב באות ו"ו במשחק ארץ עיר). אצל הארנבת וחברותיה ה- Lagomorpha, למעי העיוור ולתוספתן תפקיד חשוב. שם חיים החיידקים המפרקים עבורה את התאית (צלולוזה) שבעשב לסוכרים הניתנים לעיכול. בהתאם, חלקי מעי אלו גדולים ומאחסנים כמות נכבדה של מזון. עד לא מזמן נחשב המעי העיוור ועוד יותר מכך התוספתן שלנו שריד לתקופות קדומות של תזונה המבוססת על עשבי השדה. זוהי דעה מקובלת גם כיום ובכל זאת יש המערערים על הקונצנזוס הזה.
 
תוספתן מודלק. כואב יותר ממה שזה נראה. (צילום: euthman, flickr.com)
 תוספתן מודלק. כואב יותר ממה שזה נראה. (צילום: euthman, flickr.com)   
כיוון שקופים אינם ניזונים מעשב, לא סביר לצפות להתפתחות של תוספתן בתוך הסדרה הזואולוגית הזו. הקופים או בשמם המדעי הפרימטים כוללים פרט לבני אדם גם את קופי האדם (שימפנזים, גורילות ואורנגאוטן), קופים "רגילים" ואת הטרום-קופים או הקיפופים (שהידועים בהם הם הלמורים המתקשטים בזנבות ססגוניים). אבל האנטומיה מסרבת להישמע להגיון הזה. במעבר האבולוציוני שבין הקופים ה"פרימיטיביים" לקופי האדם חלה דווקא הגדלה והתפתחות של התוספתן. באופן די מביך מתברר שצורת המעי העיוור והתוספתן אצל קופים שונים לא הייתה ידועה עד לעשורים האחרונים. לביולוגים יש תירוצים לכך, כיוון שקופים לא נזקקים הרבה לניתוחי בטן הרי שאת האנטומיה של מערכת העיכול שלהם למדו מניתוחים שלאחר המוות. צנרת העיכול נוטה להתעוות לאחר המוות, מיצי העיכול מפרקים את הרקמות והשרירים נעשים רפויים. המזון שנשאר במערכת יוצר גז המנפח את המעי כך שלא פשוט ללמוד מהגווייה על צורת המעיים אצל הקוף לפני שעבר לג'ונגל שכולו טוב. רק בשנת 1980 פורסמה עבודה שהתבססה על ניתוחים קרובים מספיק לזמן המוות כדי שתתאפשר השוואה בין חלקים אלו של המעי.
 
 
 נניח לרגע שיש הגיון הישרדותי בהתפתחות הפיזיולוגית של המין האנושי. ככל שחלפו הדורות אמור היה, לפי הגיון זה, להתפתח יצור שהמבנה שלו מותאם באופן מקסימלי לתנאי החיים בסביבה העויינת. רוב הגברים והנשים היו אמורים להיות דומים זה לזה. איך זה, אם כך, שהמציאות שסביבנו רחוקה מלשקף הגיון זה? יש בינינו שמנים מדי ורזים מדי, גבוהים מדי ונמוכים מדי. אנחנו לא מדברים על מחלות, נכויות ומוגבלויות, פגמים גנטיים ובריאותיים שיש בכל צורת חיים. גם אם נצטמצם לאנשים הבריאים והמתפקדים ביותר נראה טיפוסי גוף שמתקשים יותר מאחרים להתנהל בתנאי אקלים וסביבה מסויימים ומתקשים יותר או פחות להתאים את עצמם לקצב היום-יום. מדוע לא נפטרה האבולוציה מהגנים המיותרים האלה? טוב נו.. קל להאשים את האבולוציה אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם שגם אורח החיים העירוני-מערבי המפונק משפיע עליה.

לכתבה המלאה 
עבודה שקדנית וביזארית זו של איסוף גוויות טריות של קופים וחיטוט בבטנים הניבה הפתעה: המעי העיוור והתוספתן האנושי דומים לאלו של הגורילה אבל גדולים ומובחנים הרבה יותר משל הקופים הפרימיטיביים. אצל חלק מהקופים כדוגמת המקוק אין תוספתן כלל ואצל אחרים יש הסתעפויות קטנות שצריך הרבה דמיון כדי לראות בהן משהו מקביל לתולעת הארוכה שלנו. בהתאם, דלקת התוספתן ידועה רק אצלנו ואצל הקרובים מדרגה ראשונה דוגמת השימפנזים ולא מציקה לקופים אחרים. אם גידלנו את התוספתן כל כך הרבה זמן אחרי שהפסקנו לאכול עשב קצת קשה לראות בו שריד מנוון וצריך להכיר בו כחבר שווה זכויות ברמ"ח האיברים.

ובכן, אם התוספתן אינו שריד מנוון אמור להיות לו תפקיד חשוב דיו כדי להצדיק את הצרות שהוא גורם. אין עדיין תשובה חד משמעית לשאלתך, נטושקה, התוספתן מכיל רקמות הקשורות למערכת החיסון אבל אין כשל חיסוני אצל כל אלה מאיתנו שמתהדרים בצלקת המעידה על חסרונו. לאחרונה פורסמה תיאוריה המבקשת להסביר את חידת התוספתן. חשיבותם של חיידקים "טובים" ידועה מזמן אבל בשנים האחרונות מתברר כי חיידקים אלו לא משייטים סתם כך בבטן אלא יוצרים שכבות קבועות ועמידות הנצמדות היטב לריפוד המעי. שכבות כאלו של חיידקים (Biofilm) החיים על ריר המופרש ע"י המארח נפוצות מאוד בטבע, יש צמחים המפרישים לא פחות מ- 20% מכל החומר האורגני שהם מייצרים כריר דביק המאפשר צמיחת שכבות חיידקים מועילים מסביב לשורשים. באופן דומה דואג גם האלמוג להדביק היטב על עצמו רובד של חיידקים החביבים עליו. תאים מפרישי ליחה מפוזרים לא רק באף ובקנה הנשימה, למעשה את רוב הנזלת אנחנו מייצרים בבטן. מתברר שיש חיידקים הנקשרים היטב לנזלת הזו ונעזרים גם בנוגדנים מיוחדים המופרשים מדופן המעי כדי לייצור שכבה המצפה יפה את הצנרת. החיידקים הללו חשובים לנו הן כמסייעים בעיכול והן משום שחיידקים מזיקים מתקשים להתחרות ברובד החיידקים הוותיק וחיידק שלא נצמד לדפנות המעי יופרש בלי לגרום נזקים.
 
עכשיו כשהכאבים נעלמו תמיד אפשר לספר על הצלקת מהקרב (צילום:   Le Surrealiste, flickr.com)
 עכשיו כשהכאבים נעלמו תמיד אפשר לספר על הצלקת מהקרב (צילום: Le Surrealiste, flickr.com)   
אבל המעי הוא מקום סוער. כאשר מתפתח זיהום התגובה היא שלשול שסוחף החוצה גם את החיידקים הטובים. כאן נכנס התוספתן לתמונה, טוב שיש מפרץ רגוע משם יתפשט שוב רובד החיידקים המועיל כשתחלוף הסערה. תפקיד תאי החיסון בתוספתן, אומרים החוקרים, אינו להילחם בחיידקים רעים אלא דווקא לסייע להדביק את החיידקים הטובים ולעזור להם ליצור את שכבת המגן הנחוצה. ואם כל כך נחוץ התוספתן איך מסתדרים 6% מאיתנו בלעדיו? התשובה היא שתנאי החיים הסטריליים שלנו בעולם המודרני הופכים את מנגנון ההגנה הזה למיותר. התוספתן היה נחוץ לאבותינו שנחשפו הרבה יותר למחלות זיהומיות של המעי. כך עונים החוקרים גם לשאלת "כדאיות" התוספתן שללא ניתוח יגרום מוות לכל כך הרבה אנשים. דלקת התוספתן עצמה, לפי התיאוריה, היא תוצאה של "ניקיון יתר" היוצר אבטלה סמויה במערכת החיסון וגורם לתאים שהיו אמורים להילחם בחיידקים לייצר לעצמם עבודה בצורה של מחלות אוטו-אימוניות, אלרגיות וכמובן, דלקות תוספתן.

פינת התשובה הקצרה.
שי שואל: מהו משחק הרשת הכי טוב שיש?
התשובה: טניס

(תמונת שער המדור: hiphopbitches מתוך: flickr.com)

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by