בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מצ'עמם לי... הצילו! 

מצ'עמם לי... הצילו!

 
 
יורם שורק

האם השיעמום הוא נחלת האדם הבלעדית? האם הוא טמוע באבולוציה שלנו או שמא הוא רגש שצמח בעקבות תהליכים חברתיים לאורך ההיסטוריה? בואו להכיר את השיעמום לסוגיו וגם כמה עצות טובות כיצד להימנע ממנו. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאן שואל: מהו הטעם האבולוציוני שבשעמום? למה לעזאזל יצרה האבולוציה דחף שהיה גורם לאדם הקדמון לתקוף נמר רק בשביל הכיף והריגוש? מדוע אנחנו לא יכולים להיות כמו העכבישים או התנינים למשל, שיכולים לארוב לטרף במשך שעות מבלי שום דחף לצאת ולעשות משהו?
 
אי יכולת למצוא עניין בפעילות שאנו נאלצים לעסוק בה או בסביבה בה אנו מצויים (צילום: mesh2, flickr.com)
 אי יכולת למצוא עניין בפעילות שאנו נאלצים לעסוק בה או בסביבה בה אנו מצויים (צילום: mesh2, flickr.com)   
קודם כל אנחנו לא באמת כל כך שונים מהתנינים. לך לשפת הים ותוכל לראות דייגים המבלים שעות במארב לטרף בלי שום דחף לצאת ולעשות משהו. לא האדם הקדמון ולא צאצאיו המודרניים חשים שעמום כשהם קרובים לנמר. שעמום ופחד לא הולכים ביחד.
ובכל זאת השעמום מוכר לכולנו מילדות ואנו חשים שהוא גורם לחלק ניכר מפעולותינו. הפילוסוף הדני קירקגור מתאר כך את מהלך ההיסטוריה האנושית: "האלים השתעממו ולכן בראו את האדם, אדם השתעמם ולכן נבראה חוה ומרגע זה נכנס השעמום לעולם וגדל ביחס ישר לגידול האוכלוסייה. האדם השתעמם לבדו, אדם וחוה השתעממו ביחד ואחר כך השתעממו אדם וחוה וקין והבל שעמום משפחתי. לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן. כדי לשעשע את עצמן הן הוכו ברעיון לבנות מגדל 'וראשו בשמיים'. רעיון זה משעמם כמו גובהו של המגדל.. ואז הם התפזרו בכל העולם, בדיוק כמו בני אדם בימינו המטיילים בחוץ לארץ ונשארים משועממים".

השעמום שלא תמיד היה שם

מפתיע אם כך לגלות שהשעמום הוא רגש צעיר מאוד. דוברי האנגלית, למשל, הסתדרו בלי מילה לציון שעמום כמעט עד לתחילת המאה ה- 19. גם מקורותינו מתעלמים מהשעמום. אבותינו שמחים, חוגגים או בוכים, אוהבים ורבים אך לא משתעממים. השעמום מופיע כבדרך אגב במשנה כשהוא מחייב גם אישה עשירה שיש לה משרתות לבצע חלק ממטלות הבית בעצמה בנימוק ש"הבטלה מביאה לידי שיעמום" (מסכת כתובות). אך התרופה המוצעת שם, "טוחנת ואופה ומכבסת מבשלת ומניקה את בנה..." לא נשמעת מרתקת במיוחד.
 
 יורם מציע הפעם מבט ביקורתי ונוקב על מגילת העצמאות לרגל חגיגות השישים לישראל. האם אכן המסמך ההיסטורי-סימבולי הזה שתלוי בכל בית ספר ממלכתי ומוסד ממשלתי והמסמל את רגע שיבת העם היהודי לריבונות בארצו הוא לא יותר מאשר שירבוט חובבני של ההיסטוריה? קיבלנו תגובות רבות למדור. הוא עורר זעם אצל רבים מכם שטענו כי לא זו בלבד שיורם שחט כאן פרה קדושה אלא גם טעה והטעה. אחרים שיבחו את המדור ואת האומץ של כותבו להתמודד עם ההיסטוריה שלא משתקפת במגילת העצמאות ואומרת בפשטות "חבר'ה.. בואו לא נהיה תמימים, יהודי העולם אולי השתוקקו לארץ ישראל בתפילות אבל במהלך רוב אלפיים שנות הגלות גם כשהיו הזדמנויות ליהודים לעזוב את ארצות הגולה ולהגיע לכאן רובם לא עשו זאת". קהילות היהודים בגולה שגשגו והתנועה הציונית היא גלגול חדש יחסית של שאיפה לאומית אמיתית למדינה משלנו. חברים, גם אם תאמצו את אסכולת יורם על מגילת העצמאות זה הרי לא מפחית דבר מזכותנו הטבעית וההיסטורית.

לכתבה המלאה 
בעלי חיים בטבע לא משתעממים. מלחמת הקיום היא עבודה קשה וכשלא חייבים למצוא מזון, בן זוג, לדאוג לצאצאים או להתחמק מטורפים, פשוט ישנים. אריות שאינם צריכים לעבוד קשה למחייתם ואינם מאויימים מבלים, אכן, את רוב זמנם בשינה עמוקה. המקום היחיד בו בעלי חיים סובלים משעמום ומתופעות לוואי שלו הוא גן החיות בו מזונן ניתן להם בלי מאמץ, אין להן טורפים והן עוסקות במלאכה הזרה להן של תצוגה.

התפתחות השעמום לסוגיו

שעמום הוא תחושת סבל בשל אי יכולת למצוא עניין בפעילות שאנו נאלצים לעסוק בה או בסביבה בה אנו מצויים. ניתוק רגשי ממה שאנחנו עושים נדיר אצל מי שפועל לסיפוק צרכיו המיידיים ואצל מי שמזדהה רגשית עם עיסוקו. השעמום כתופעה מתועדת, מופיע על בימת ההיסטוריה בצרפת של ימי המלוכה האבסולוטית. אצילי צרפת שנשארו בלי סמכויות ממשיות אך עם שפע כסף וזמן פנוי הצטופפו בחצר ורסאי שם עבר זמנם בטקסים אינסופיים. כך בא לעולם השעמום האריסטוקרטי שעליו הרבו להתלונן אנשי חצרו של "מלך השמש" לואי ה- 14. שם, בורסאי, התעורר לראשונה הצורך למצוא מילה שתתאר את הרגש החדש והצרפתית הייתה הראשונה בשפות אירופה שנטבעה בה מילה לשעמום: Ennui. להב הגיליוטינה של המהפכה הצרפתית התיז הרבה מאוד ראשים משועממים אך באופן מוזר השעמום, במקום להיעלם, הפך ממוצר יוקרה אריסטוקרטי למצרך עממי.

המהפכה התעשייתית יצרה מעמד גדול של עובדים שעסקו במלאכה מונוטונית, מנוכרת ומשעממת. אל השעמום התעשייתי הוסיפה הבירוקרטיה הצומחת את השעמום המשרדי. שני אלה הדביקו חלק גדל והולך בכוח העבודה. חוקי חינוך החובה שנולדו באותה תקופה וצמיחת בתי הספר לכלל האוכלוסייה הפכו את השעמום החינוכי לחלק מרכזי מחוויות הילדות המעצבות המשותפות עד היום לכולנו. עכשיו נאלצו המילונים של כל שפות אירופה למצוא מקבילה משלהם ל- Ennui הצרפתי ובמאה ה- 19 נוספת סוף סוף המילה Boredom לאוצר המילים האנגלי.
המאה העשרים הביאה את השעמום אל הנשים. מי שהגשימה את החלום האמריקני מצאה עצמה בבית עטוף מדשאה, מוקפת מכשירים חשמליים ומבלה את זמנה בשעמום מסוג חדש. השעמום הפרברי הזה היה מניע חשוב של המהפכה הפמיניסטית של שנות השישים ממש כשם שהשעמום התאגידי (המוכר היטב לכל מי שנאלץ לחזות ביותר ממצגת powerpoint אחת ביום) הוליד שפע חברות סטארט-אפ שיצרו עבורנו את האינטרנט.

השעמום הופך לכרוני
 
 
רצוי לתת לילדים להשתעמם ולמצוא לבד מה מעניין אותם (צילום: operation_clash, flickr.com)
 רצוי לתת לילדים להשתעמם ולמצוא לבד מה מעניין אותם (צילום: operation_clash, flickr.com)   
את כל סוגי השעמום החדישים הללו לא יכלה האבולוציה לחזות ממש כשם שלא יכלה לחזות את המכונית או את זיהום האוויר ולכן גם לא ציידה אותנו בכלים להתמודד איתם.
ובכל זאת השעמום לא חולק באופן שוויוני. יש כאלה המשתעממים מהר יותר ואחרים מצליחים למצוא עניין במה שמתרחש סביבם. נטייה לשעמום היא בעיה חמורה. מחקרים הראו קשר מובהק בין השתעממות תכופה (Boredom proneness) לשפע תופעות שליליות אחרות. המשועממים מועדים לכישלון בלימודים ועבודה, לכעס, תוקפנות, בדידות, דיכאון ואפילו פרנויה. ישנם מאפייני אישיות המייחדים את אנשי השעמום הכרוני. מי שמנותק מרגשותיו או מדחיק אותם, מתקשה לזהות רגשות ולהתחבר אליהם, תלוי יותר בסביבה החיצונית שתספק תוכן למחשבה ולכן משתעמם בקלות. באורח פרדוקסאלי דווקא התגובה הספונטאנית לשעמום, הפצצה של גירויים חיצוניים, תחמיר את הבעיה לטווח הארוך. גירויים חריפים יותר ידרשו להתגבר על התקף השעמום הבא. במקום להילחם בשעמום, ניתן להשתמש בו כדי לגלות תחומי עניין אוטנטיים שיספקו משמעות לחיינו.

האדם מחפש משמעות

תחושה נמוכה של משמעות ויעד בחיים היא גורם לשעמום כרוני, אנשים מאמינים (לאו דווקא דתיים) הם הקבוצה הפחות משועממת באוכלוסיה. כאמור, מה שיש לו משמעות עבורנו לעולם לא ישעמם ועולמו של המאמין ספוג משמעות. כך ההסתכלות מהצד בתפילה או במדיטציה משעממת מאין כמוה אך התפילה או המדיטציה עצמה לא משעממות את מי שעוסק בה מתוך אמונה.
הורים החשים צורך לשמור על ילדיהם מפני השעמום כשהם ממלאים את זמנם בחוגים ובפעילויות למעשה מונעים מהם את הזמן למצוא מה מעניין אותם ומה משמעותי להם. רצוי לתת לילד להשתעמם לפעמים, לחטט באף, לחלום בהקיץ וללמוד איך למצוא עניין גם בלי הרעשה מבחוץ.

ובכן יאן, לא האבולוציה נתנה לך שעמום ולא היא שתציל אותך ממנו. התרחק ממשועממים (השעמום מדבק) ומצא לך תחומי עיסוק ועניין הקרובים לליבך. ואם כל זה לא עוזר נסה לבלות זמן במציאת עוד שאלות ל"דברים שיורמים יודעים".

(תמונת שער המדור: kristiansolli.com מתוך flickr.com)

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by