בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הרעל המתוק הזה  

הרעל המתוק הזה

 
 
יורם שורק

כל כך הרבה חומרים לא טבעיים צורך האדם המודרני הממוצע במזונו. מה יש דווקא בחומר שבמשקאות ה"דיאט" הקלים והממותקים שמפחיד? האם ישנה סיבה אמיתית לפחד ממנו ומנזקים שהוא עלול לגרום? בואו נרגע קצת. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גברת יהלום מנס ציונה מפנה אלי אי-מייל שקיבלה ובו תאור מקרה מזעזע של אישה שהגיעה ממש לסף מוות ממחלה בלתי ידועה והחלימה כאשר ויתרה על משקאות דיאט הממותקים באספרטם. כותרת התיאור המזעזע: "רעל מתוק" (sweet poison). מודאגת וחרדה היא שואלת: האמנם אספרטם רעיל?
 
כל עוד לא קידשה התרבות את הרזון לא גרמו הממתיקים פחד כזה (צילום: aworldinside, flickr.com)
 כל עוד לא קידשה התרבות את הרזון לא גרמו הממתיקים פחד כזה (צילום: aworldinside, flickr.com)   
איכשהו אנחנו אוכלים בלי חשש שלל כימיקלים המוספים למזון. צבעי מאכל, חומרים משמרים, תוספי טעם וריח, מתפיחים וכיוצא באלו תוצרים של התעשייה הכימית. אבל ממתיקים מלאכותיים מעוררים בנו חשד עמוק. כולנו למדנו שלכל דבר יש מחיר ושאין ארוחות חינם ומי שמציע לנו מתיקות בלי תג מחיר קלורי מן הסתם מסתיר סוד אפל. כך למשל בעוד צבעי מאכל מזיקים וחומרים משמרים בעיתיים משמשים לייצור ממתקים לילדי הגן, הרי שהציקלמט המסכן נרדף ונאסר לשימוש בשל חשש שמקורו בהלעטת חיות מעבדה בכמויות בלתי סבירות בעליל של הממתיק. מעניין לציין כי כל עוד לא קידשה התרבות את הרזון לא גרמו הממתיקים פחד כזה. הממתיק המלאכותי הראשון היה רעיל באמת. הרומאים חיממו לוחות עופרת עד שהתקבלה התחמוצת האדומה הנקראת ליתארג' או "סוכר העופרת". חומר זה שימש כחומר משמר וכממתיק ליינות במשך מאות רבות של שנים ונאסר לשימוש רק במאה ה- 18.

ועכשיו גברת יהלום נחזור לאספרטם (או אספרטיים). מדובר בחומר פשוט להפליא, שתי חומצות אמינו (אבני הבניין של החלבונים) מחוברות זו לזו ולמולקולה אחת של מתנול.
נתחיל במתנול שהוא המרכיב הרעיל שבאספרטם וכוכב ההזהרות בסיפור האימה שבמקור השאלה. המתנול הוא קרוב משפחה של האתנול הידוע לרובנו בשמו העממי אלכוהול. דווקא הקירבה הזו היא הגורמת לו להיות מזיק. החומר הזה יחלוף בגופן של רוב החיות ויצא בשתן בלי לגרום נזק. אצלנו ואצל קרובי משפחתנו הפרימטים (הקופים) התפתח מנגנון ביוכימי שנועד להתמודד עם אלכוהול – הסתגלות אבולוציונית לתזונה המבוססת על פירות. כאשר המנגנון הזה פוגש את המתנול נוצר הרעל. המתנול הופך לפורמלין (פורמלדהיד), הוא החומר המשמש לשימור גופות, והפורמלין הופך לחומצה פורמית המוכרת לנו כחומר הצורב בנשיכות נמלים. החומצה הפורמית פוגעת קשות במערכת העצבים ובפרט בעצב הראיה וברשתית העין עד כדי עיוורון.

אז איך מרשים לרעל כזה להימכר בכל פחית קולה?
 
 הקשר בין גודלו של הראש ל"גודלה" של האינטליגנציה העסיק את המדע, לא תאמינו, עשרות שנים. גם בקרב גולשינו עדיין מתעוררת סקרנות לגבי השאלה. אבל מה זה בדיוק "ראש" ואיך מודדים אותו? מה היא אינטליגנציה וכיצד מודדים אותה? ונניח שמצאנו דרך משביעה רצון, האם ניתן בכלל לערוך איזה שהוא ניבוי, ניסוי או השוואה בין הנתונים? נניח שכן ושקיים קשר. זה בוודאי אומר שלגאון יהיה ראש גדול במיוחד לא? אז זהו שלא.

לכתבה המלאה 
באופן מביך למדי מתברר כי דווקא משקאות בריאים למהדרין כמיץ תפוזים, תפוחים או עגבניות מספקים כמות גבוהה בהרבה של מתנול לכל לגימה. כאמור, קיימות מגבלות על ביצוע מחקרים על מתנול בחיות מעבדה ולכן מתנדבים אנושיים נתבקשו לזלול בבת אחת כמות אספרטם המספיקה להמתקת 25 ליטרים של משקה (כ- 80 פחיות). גם בתנאים קיצוניים אלו לא נצפתה עליה חריגה בריכוז החומצה הפורמית בדמם. נראה שנאלץ לחפש סיבה אחרת לתלות בה את פחדינו.

המועמדת השנייה לתפקיד גורם הנזק באספרטם היא חומצת האמינו פנילאלנין. ריכוז גבוה של פנילאלנין במוח עלול לשבש את פעולת המעבירים העצביים וכך לגרום לשלל תופעות מכאבי ראש ועד לפרכוסים. אבל ממש כמו בסיפור המתנול, ריכוז הפנילאלנין בדם לאחר שתית פחית משקה דיאט הוא בערך חמישית מהריכוז בעקבות שתיית כוס חלב ועשירית ממה שנקבל משניצל במשקל 100 גרם. המספרים הללו אינם מרגיעים את כל החששות. אכילת "אוכל אמיתי" גורמת אמנם לעליה בריכוז הפנילאלנין אבל יחד איתו יוצף הדם גם בחומצות אמינו נוספות שיתחרו איתו על כרטיס הכניסה מזרם הדם אל המוח.

עשרים חומצות אמינו בונות את החלבונים שבמזון, יש בהן קטנות וגדולות. כאלו הטעונות במטען חשמלי חיובי, כאלו הטעונות במטען שלילי ונייטרליות. הפנילאלנין שייך לקבוצת חומצות האמינו הגדולות והניטרליות, משפחה אליה שייכות גם חומצות אמינו כטירוזין וטריפטופן המשמשות חומרי גלם לייצור מעבירים עצביים, והוא מתחרה איתן על אותו שער כניסה אל המוח.
האספרטם לפי החשש יוריד כך את ריכוזם של חומרים חיוניים במוח ומכאן סכנתו. ובכן, ריכוז פנילאלנין בדמו של אדם בריא הוא 0.1 מריכוז כלל חומצות האמינו במשפחתו(חומצות אמינו גדולות-נייטרליות). אצל חולי פנילקטנוריה, מחלה קשה הנגרמת מהצטברות פנילאלנין בשל חוסר אנזים שאמור לעבד אותו, היחס הוא 4 (פי ארבע פנילאלנין בדם משאר החברים בקבוצה) ויחס גבוה זה אכן גורם לפגיעה אנושה במוח. מי שיקרא בעיון את התוית שעל אריזות מוצרי הדיאט אכן ימצא שם הזהרה לחולי פנילקטנוריה להימנע משתיה כדי שלא יעלה היחס הזה עוד יותר.
 
 
המתנול הוא המרכיב הרעיל (צילום: sarahcvv, flickr.com)
 המתנול הוא המרכיב הרעיל (צילום: sarahcvv, flickr.com)    
אבל מה יקרא לאיזון הזה אצלך גב' יהלום אם תתעלמי מהמייל ותשתי את הפחית? ובכן כאשר צורכים כמות גדולה של אספרטם זז יחס הפנילאלנין מ- 0.1 ל- 0.14, שינוי שניתן למדוד אך קצת קשה להתרשם ממנו כשמתברר שיש בני אדם בריאים אצלם היחס הוא תמיד 0.8. ואם זה לא מרגיע מספיק מתברר שגם צריכת סוכר רגיל ומשמין גורמת לעליה דומה בריכוז היחסי של פנילאלנין והפעם כתופעת לוואי של פעולת האינסולין.

אז מדוע בכל זאת יש אנשים שמתעקשים שמשקה דיאט גורם להם לכאבי ראש?

אז זהו שלא יודעים. בכמה מחקרים לא נמצא הבדל בין אספרטם לחומר נייטרלי (פלסבו) אצל אנשים שדיווחו על כאבי ראש בעקבות שתיית משקאות דיאט. מי שמשוכנע שאספרטם גרם לו כאב ראש דיווח על אותם כאבים גם כשאכל גלולת ג'לטין ללא ממתיקים. חוקרים אחרים סבורים שיש אכן בני אדם שאספרטם גורם להם כאב ראש במנגנון שאינו ברור. חיטוט במאגרי מידע מעלה כי הקשר הדמיוני או הממשי בין אספרטם לכאבי ראש מפרנס בכבוד חוקרים כבר יותר משני עשורים. בתוך מבול המאמרים בולט מחקר שפורסם בכתב העת "פסיכיאטריה ביולוגית" (Biological psychiatry) הנחתם במסקנה המופלאה והביזארית כי אספרטם אכן גורם כאבי ראש אבל רק אצל אנשים הסובלים מהפרעות במצבי רוח (mood disorder). אם הפחדות ברשת לא גורמות לך הפרעות במצב הרוח כנראה שדיאט קולה לא יגרום לך כאבי ראש. אבל כאב ראש שמקורו פסיכולוגי מייסר לא פחות מכאב ראש מכל סיבה אחרת. אם אספרטם גורם לך כאבים אל תשתי דיאט. אם לא כואב לך הראש אל תאמיני למיילים מפחידים.
 
 
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by