בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כלב נובח לא נושך. לתשומת לב הפחדנים 

כלב נובח לא נושך. לתשומת לב הפחדנים

 
 
יורם שורק

הגיע הזמן להפריך את המיתוס שלפחד יש ריח. אז מדוע בכל זאת כלבים נובחים על מי שמפגין פחד מהם במחיצתם? מכאן נבין כיצד בכלל מבין ידידו הטוב של האדם את רגשותיו? התשובה היא הרבה יותר "אנושית" ופחות מסובכת משחשבתם אולי. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
י"ס שואל: האמנם כלבים מריחים פחד?

בדרך מסתורית מצליחים כלבים שקטים ומחונכים להתנפל בנביחות ונהמות מאיימות דווקא על האורחים החששנים ביותר. איך הם יודעים על מי להוציא אגרסיות ולמי לכשכש בזנב? המיתוס הוא שכלבים, באפם הרגיש, מריחים חומר כלשהו שפולטים הפחדנים. ההשערה נשמעת הגיונית שכן יש אנשים שכלבים נוטים להגיב בתוקפנות לקרבתם. הבעיה עם המיתוס היא שלפחד אין ריח. אנחנו מזיעים ופולטים תוך כדי היותנו נתונים במצב של פחד שפע חומרי ניחוח אך אין הבדל כימי בין זיעת פחדן לזיעת אמיץ. תמיהה יסודית יותר היא מדוע שפחד יעורר תגובה תוקפנית כזו אצל הכלב?
 
הכלב יודע לזהות קצב וסגנון של הליכה רגילה. מי שמפחד נע בקצב שונה  (צילום: kkonmymind, flickr.com)
 הכלב יודע לזהות קצב וסגנון של הליכה רגילה. מי שמפחד נע בקצב שונה (צילום: kkonmymind, flickr.com)   
הפסיכולוגיה של ידידנו הטוב ביותר נחקרת ביסודיות רבה. כלבים היו בעל החיים הראשון שבוית ועדיין הוא החיה הנמצאת בקרבה האינטימית ביותר אלינו, פיזית ורגשית. לקרבה הזו תוצאות מרחיקות לכת על הדרך בה תופס הכלב את העולם.

כלב הבית הוא, כאמור, זאב מבוית. מעט מאוד השתנה בביולוגיה ואפילו בפסיכולוגיה שלו מאז עבר מהמרחבים למלונות ולבתים. אבל המעט הזה כולל מרכיבים החשובים לתקשורת עמנו. במשך 15 אלפי שנות החברות למדנו להכיר זה את זה ופיתחנו שפה משותפת. כפי שראינו באחד הטורים הקודמים הנביחה היא אמצעי תקשורת ייחודי לכלב המבוית ובני אדם מבינים היטב מה כלבים מספרים בסגנונות הנביחה השונים. מצידו של הכלב התפתחה נטייה שלא קיימת אצל זאבים (אפילו לא כאלו שגודלו מינקות בידי בני אדם) להביט בפניהם של אנשים. הבעות הפנים הם מרכיב חיוני בתקשורת אצל בני אדם. בהתאם, אזור מיוחד במוח האנושי מוקדש בלעדית למשימת זיהוי פרצופים וחלק ניכר מהאינפורמציה שאנו מקבלים מהעולם ומשדרים אליו הוא באמצעות שפע הבעות הפנים. אצל בעלי חיים אחרים כגון זאבים משימת השידור מתחלקת על הרבה אברי גוף: הזנב, קימור הגב, הפרווה וכו'. בני אדם משתמשים בידיים לטפל בכלים, הגפיים התחתונות צריכות לטפל לבדן ביציבה ובתנועה והרבה יותר מטלות תקשורת מועמסות על שרירי הפנים שאכן הסתגלו למשימה ומאפשרים לנו שפע הבעות, מחיוך ועד הבעת כעס, סקרנות או הזדהות. כדי לפטפט עם חבריו יביט זאב במכלול פרטים המפוזרים על כל הגוף ואין לו סיבה לצמצם את שדה הראיה לאזור הראש.

מיקוד המבט בפניו של אדם הוא אולי המטלה המשמעותית אליה אילפנו גנטית את הכלב. ניסוי שהדגים זאת הראה כי כלבים מצליחים בקלות להבין איפה בעליהם הניחו אוכל ומספיק שיביט הבעלים אל הקערה הנכונה. כדי להעביר את האינפורמציה לזאב מבוית יש צורך בשליחת כל היד לכיוון הקערה או ממש לגעת בה. איך למד הכלב את המטלה המוזרה הזו? יש להניח שמבייתי הכלבים העדיפו לשמור כחיות בית (או, בעצם, כחיות מערה) כלבים שהתחבבו עליהם. כפי שיודעים מאלפי חיות הקרקס, מה שמחבב חיה על בני אדם הוא חיקוי של התנהגות אנושית. לחץ אבולוציוני כבד הופעל על גורי הזאב האומללים שהובאו מהשדה אל מדורת השבט להידמות ליצורים המשונים סביבם. מי שהצליח בכך היה זה שמיקד מבט בפניהם של בני אדם ועקב אחר כיוון מבטם.
 
 יורמים מציע התבוננות מעט יותר עמוקה על תופעת קיבוץ הנדבות. מעבר לניתוח הציני והקר על אנשים שנפלטו ממעגל העבודה והחברה המתפקדת והפכו לטפילים על גבה במקרה הטוב או למטרד תברואתי במקרה הפחות טוב. אם נסתכל על החברה האנושית כעל מרקם אחד גדול אנו עוד עשויים לגלות שגם לתופעה הלא רצויה הזאת יכול להיות תפקיד במארג הכולל של חיינו. נותן הנדבה הוא טיפוס אנושי שבעשותו זאת הוא מגלם לעיתים כמה מהתכונות האנושיות הנעלות ביותר, ואם יש בקרבנו מי שמציב בפנינו את האפשרות להתמודד עם שאלות אלו של מוסר ונתינה הרי שיש לו תפקיד.

לכתבה המלאה 
וכאן, בקפיצה חדה, נעבור מסיפור האבולוציה אל הדוור החששן הפותח את שער החצר וניצב מול הכלב. הפחד גורם לו להביט כל הזמן בכלב המאיים ולבחון אם ומתי תבוא הנשיכה. הכלב, מצידו, עושה מה שכלבים למדו לעשות: מביט לכיוון פניו של הדוור וכאן מתרחש הקצר בתקשורת. הכלב "יודע" כי יש משמעות לכיוון אליו מופנה מבטו של אדם והאיש שמולו מסתכל דווקא לכיוונו. בנוסף, הכלב מכיר בני אדם ויודע לזהות קצב וסגנון של הליכה רגילה. מי שמפחד נע בקצב שונה לגמרי ותנועתו מקוטעת (עוצר כדי להעריך את הסכנה). הוא לא נראה כמי שבא לספק מזון או לשחק, ולכן מן הסתם מעריך הכלב כי כוונותיו של אדם כזה כלפיו הן תוקפניות. זה הזמן לצאת למתקפת מנע. החוקרת ג'ודית ואס (Judit Vas) בדקה תגובת כלבים ממינים שונים לאדם זר המתקרב אליהם. אופן התקרבות שנתפס על ידי הכלבים כמאיים וגרר תגובה תוקפנית כלל נעיצת מבט ישירה בכלב, הליכה הססנית בגב כפוף וללא השמעת קול. כך לא יתנהג בד"כ חובב כלבים. אותו חוקר (באותו ריח גוף) זכה לתגובה ידידותית מאותם כלבים כשהתקרב בהליכה נינוחה ובלי לנעוץ בהם מבט.

פינת התשובה הקצרה
עבור מי שהתלונן על אורכן של התשובות, הטור חונך את פינת התשובה הקצרצרה שתוקדש הפעם לשאלותיו של הגולש ש'.

איך זוג לסביות מקיימות יחסי מין?
איך שהן רוצות

האם חרדים מקיימים יחסים דרך חור בסדין?
לא

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by