בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
נדבה היא נתינה ללא תמורה. האמנם? 

נדבה היא נתינה ללא תמורה. האמנם?

 
 
יורם שורק

מה אומר החוק על קיבוץ נדבות? האם מספקים הקבצנים צורך כלשהו לנותני הנדבה ולא רק להיפך או שמא הקבצן הוא טפיל חברתי? ומה לגבי דיווח למס הכנסה על הנדבות? קבצנות היא יותר ממה שחשבתם. יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קורבוס מנדב שתי שאלות על קבצנים והראשונה: האם בארץ זה חוקי לשבת ברחוב ולקבץ נדבות? או שאולי יש חוק המונע לעשות את זה באופן חופשי?
 
נדבה לקבצן היא צורה קיצונית של אלטרואיזם (צילום:  DavidGB, Flickr.com)
 נדבה לקבצן היא צורה קיצונית של אלטרואיזם (צילום: DavidGB, Flickr.com)    
סעיף 216 לחוק העונשין העוסק בהתנהגות פסולה במקום ציבורי מסדיר את חוקי המשחק של ענף הקבצנות. הנה החוק כלשונו: "העושה אחת מאלה, דינו מאסר ששה חודשים:
1. מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי.
2. גורם לקטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור.
3. מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא, והכל באמתלת כזב או מרמה."
סעיף אחר בחוק העונשין קובע כי "הפושט יד או מקבץ נדבות במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או בהטרדה, דינו מאסר חודש ימים."
החוק, לכאורה מוזר, הוא מתיר קבצנות כעקרון אך מעניק את הזכות לפשוט יד כמתנת יום הולדת לבני 16 ומעלה ואינו מרשה לחשוף מומים לשם קידום מכירות. הקבצן "הנכון" בעיני החוק הוא מבוגר, בריא וישר שאינו משתמש ב"כזב" לצורך עיסוקו.

כדי להבין את ההגיון שבחוק הזה נאלץ להתעמק קצת במהות השירות אותו מעניקים לנו הקבצנים. אפתח בוידוי אישי: מדי שבוע אני עורך קניות בשוק ובהזדמנות זו אני רוכש שירותי קבצנות מיזמים מקומיים, בנוסף אני רוכש לעיתים שירותים אלו ממי שמספקים אותם לנוחות הנהגים ברמזורים. לאורך השנים ניכרת עליה ברמת השירות ללקוח: הקבצנים נותנים עודף, מספקים את השירות בזריזות ופעם אפילו רכשתי מנוי בצומת שהייתי עוצר בו לעיתים קרובות (נתתי עשרה שקלים, אמרתי שזה לחודש הקרוב ואכן הסכם השירות כובד). סוג כזה של מגע עם קבצנים אילץ אותי לראות את העברת המטבעות כעיסקה לכל דבר ולתהות על מהות השירות שאני קונה.
נדבה לקבצן היא צורה קיצונית של אלטרואיזם (אהבת הזולת). אדם נפרד מכסף לטובת זר שלעולם לא יוכל להחזיר לו. ובכל זאת הקבצנות היא מהמקצועות העתיקים ביותר והנפוצים כמעט בכל חברה. אלטרואיזם בכלל נחשב לחידה עבור ביולוגים. מדוע שמשתתף ב"מלחמת הקיום" יעשה פתאום טובות למתחריו? נתינה ללא תמורה אמורה היתה להיות מוכחדת בידי הברירה הטבעית.
 
 כיצד נמלה שנלכדה בתנור המיקרוגל במטבח שרדה ללא פגע כמה דקות של הקרנה בעוד המזון שבצלחת היה לוהט? באמצעות התשובה לשאלה זו נחשפת אחת ולתמיד שיטת הפעולה של תנור הקסם שהפך חלק בלתי נפרד מחיינו כבר מזמן. ועוד ביורמים תשובה ניצחת לשאלת השאלות על חג החורף האולטימטיבי ט"ו בשבט: מדוע צריכים האילנות ראש שנה משלהם?

לכתבה המלאה 
היו שראו באלטרואיזם סוג של "מותר האדם על הבהמה" אבל המחקרים מתעקשים לספק עוד ועוד עדויות לנדיבות גם אצל בעלי החיים. נמצא כי שימפנזים מוכנים להתאמץ כדי לעזור לזר להגיע למקל שהוא מנסה להשיג ללא הצלחה או לפתוח דלת כדי ששימפנזה זר יעבור דרכו להשגת אוכל. בניסוי מעניין העדיפו קופי שימפנזה את קרבתם של בני אדם שהוצגו לפניהם כנדיבים כלפי "קבצן" לעומת כאלו שהוצגו להם כ"קמצנים", גם בסיטואציה בה לא יכלו לצפות לשום תועלת חומרית מה"נדיב". הטבע מספק גם דוגמאות מרשימות עוד יותר של שיתוף באוכל או בעבודה ללא תמורה נראית לעין.
ביולוג ישראלי, אמוץ זהבי, קידם את ההבנה של תופעה משונה זו כשניסח את "תיאורית ההכבדה". כדי לזכות בסטטוס גבוה שמקדם את הסיכוי לזכות בחסדי הנקבות, צריך הזכר להפגין את חוסנו ויכולותיו. דרך בטוחה לעשות זאת היא לסגל מבנה או התנהגות המכבידים על הפרט כדוגמת זנבו הבולט והכבד של הטווס. מי שמסוגל לסחוב משקולת כזו ועדיין להתחמק מטורפים לא יכול להיות חלש. באופן דומה, מי שמסוגל לתת משאבים ללא תמורה מעיד על עושרו ויכולתו. אמוץ זהבי הקדיש עשרות שנים למעקב אחר זנבנים, ציפורים מדבריות החיות בלהקות בהן מתקיימת היררכיה ברורה בין הפרטים. מסתבר כי התנהגויות אלטרואיסטיות כגון התנדבות לשמור בזמן שיתר הציפורים אוכלות, או הענקת נדבות, מקנות לציפור מעמד מכובד ולכן גם סיכוי גבוה למילוי מצוות פרו ורבו.

תיאוריה זו מאפשרת לפרש תצפיות אנתרופולוגיות המראות כי קבצנים מצליחים יותר ככל שהם מפגינים התנהגות כנועה (כלומר את עליונותו של הנותן) ושהם מצליחים הרבה יותר בהשגת נדבות מעוברים ושבים בודדים מאשר מזוגות או משפחות (מי שכבר השיג בן או בת זוג אינו צריך להשקיע עוד בפרסום מעמדו). בנוסף נראה כי סיכוייה של קבוצה שחבריה אלטרואיסטים לשרוד טובים משל קבוצה המורכבת מאגואיסטים. כיוון שלהקות המורכבות מקרובי משפחה היו צורת הארגון החברתי הנפוץ ביותר במשך האבולוציה האנושית, הרי שמלחמת הקיום עשויה לקדם דווקא תכונות המכוונות לנדיבות.
 
 
קבצנים הם נותני שירות המספקים צורך ממשי של בני אדם בנתינה (צילום:  mcaliens , Flickr.com)
 קבצנים הם נותני שירות המספקים צורך ממשי של בני אדם בנתינה (צילום: mcaliens , Flickr.com)   
ואכן מחקרים מדיסציפלינות שונות כביולוגיה, פסיכולוגיה וכלכלה מרמזים כי אנחנו מתוכנתים מלידתנו ליהנות ממעשי נדיבות. באופן מפתיע מראים מחקרים פסיכולוגים בעקביות כי האושר המופק מצבירת ממון הוא קטן מאושר שאנו מפיקים מנתינה. במחקרים שבדקו השפעת משתנים שונים על האושר מתברר כי בארצות מפותחות רק 4% מההבדלים באושר נובעים מהפרשי הכנסות. לעומת זאת נתינה לזולת, הן כתרומת כסף והן כהשקעת זמן ומאמץ, תורמות באופן ניכר לתחושת האושר ואפילו לבריאות הפיזית. כך למשל, קבוצת תלמידי תיכון שהוטלו עליה משימות של עזרה לזולת הראתה שיפור ניכר בהערכה העצמית ובהתנהגות לעומת קבוצת ביקורת מאותה סביבה חברתית, שיפור שנשמר במשך חודשים לאחר תום המחקר. מחקרים הראו שפעילות למען אחרים משפרת שורה של מדדים נפשיים וגופניים כולל הפחתה בסיכון לדיכאון גם אצל מבוגרים. יתכן כי הצורך של האדם בנתינה הוא העומד מאחורי הפסיקה המשונה לכאורה של ה"שולחן ערוך" לפיה "כל אדם חייב לתת צדקה כפי השגת ידו. ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה.. חייב לתת צדקה ממה שיתנו לו. ואפילו אינו יכול לתן אלא דבר מעט, אל ימנע עצמו, כי המעט משלו חשוב כמו הרבה מן העשיר" (שו"ע, יורה-דעה קס"ט).

קבצנים לפיכך אינם "בטלנים" ואינם טפילים. הם נותני שירות המספקים צורך ממשי של בני אדם בנתינה. כך ניתן להסביר את היציבות שמגלה הקבצנות לאורך ההיסטוריה ובין תרבויות. משה רבנו מתנבא כי "לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ" (דברים פרק ט"ו). ואמנם, החל מה"גר היתום והאלמנה" התנ"כיים, דרך המצורעים בעת העתיקה, המשוגעים שתפסו את מקומם כשנסוגה הצרעת ועד הנרקומנים כיום, מעולם לא ננטשה עמדת הקבצן במארג החברתי. סעיף 216 לחוק העונשין ישן מאוד ואת מחוקקיו כבר אי אפשר לשאול לכוונתם אבל ניתן לפרש את ההגבלות שהוא מטיל כמכוונות לשמור על רמת השירות החיוני שמספק הקבצן ע"י הפקדת המקצוע בידי מבוגרים אחראים.

השאלה השנייה של הגולש קורבוס היא כמה מרוויח קבצן ליום ולאן כל זה נעלם?

מה לעשות, קבצנים אינם מדווחים לרשויות על התקבולים (אם כי מבחינה פורמאלית הכנסות קבצן חייבות במס ככל הכנסה אחרת). מידי פעם מתפרסם סיפור על קבצן עשיר אך קבצנים אינם נוטים לצבור ממון. כסף מזומן בידיו של חסר בית ישדד בדרך כלל. רוב הקבצנים עובדים עד שיש להם די כסף למזון בסיסי, סמים או אלכוהול לו הם נזקקים. מחקר בטורונטו שבקנדה אשר בדק הכנסות קבצנים, מצא שההכנסה החציונית של קבצן היא כ- 640 דולר קנדי, פחות מ- 2,500 ₪ בחודש. סביר שהמטבעות שאתה רואה בכוס שבידי הקבצן הם באמת חלק משמעותי מרכושו.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by