בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מלכי האמבטיה 

מלכי האמבטיה

 
 
יורם שורק

למה בכלל צריך להתקלח? מה קורה למי שלא מתקלח? ומה עשו אבותינו טרם הומצא הסבון? יורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"קרח כמו ירח" תורם צרור שאלות על אמבטיות ומקלחות: למה מתקלחים? מה המטרה בזה? מה עשו פעם אנשים שלא היה להם סבון? מה קורה לבן אדם שלא מתקלח?
 
שום אסון לא יקרה אם תפסיק לרחוץ את הגב (אילוסטרציה: ordinary guy, flickr
 שום אסון לא יקרה אם תפסיק לרחוץ את הגב (אילוסטרציה: ordinary guy, flickr   
קרח יקר: למי שלא מתקלח כנראה שלא יקרה כלום. את הידיים חשוב לרחוץ לפני האוכל לימדה הגננת וצדקה - חיידקים על הידיים עשויים לגרום מחלות אם יגיעו לפה - אבל שום אסון לא יקרה אם תפסיק לרחוץ את הגב, הצוואר או הרגל. שכבת העור העליונה, האפידרמיס, מתקלפת, נושרת ומתחלפת באופן רציף: אף לכלוך לא יישאר עליך לנצח אם לא תתקלח. יתרה מזו - יתכן כי ניקיון מוגזם אינו בריא כמו שחשבו אימותנו וגננותינו. מחקרים מראים כי מחלות כאסטמה ודלקות עור פוגעות יותר דווקא בילדים המתרחצים לעיתים קרובות. נראה שחשיפה מסוימת לחיידקים נחוצה לתפקוד תקין של מערכת החיסון, וסטריליות מוגזמת מזיקה לא פחות מקצת לכלוך.

אז למה בכל זאת מתרחצים? פשוט כי רוב האנשים אוהבים להירטב. הרבה לפני שלואי פסטר גילה את הקשר בין חיידקים ומחלות, נהנו הרומאים מבלוי יומיומי במרחצאות. בית המרחץ הרומי שימש כמועדון חברתי, מכון כושר, מסעדה ופאב בנוסף לאמבטיה ציבורית. הקיסרות הרומית המערבית על תרבות הרחצה המפוארת שלה שקעה, אך בתי המרחץ הוסיפו להיות פופולאריים בחלקה המזרחי של הקיסרות, בביזנטיון. המוסלמים שהפילו את האימפריה הזו שימרו את המוסד הזה עד ימינו אנו, בדמותו של החמאם התורכי.

גם בקרב עמים אחרים שימשה הרחצה בעיקר צרכים תרבותיים וחברתיים. המקווה הוא מקום מפגש ושיחה חשוב בחברה החרדית עד היום. עד שהובסו בידי אורח החיים האמריקני, היו המרחצאות הציבוריים חלק חשוב מאורח החיים והתרבות היפאנית, והרחצה המשותפת הייתה מרכיב בלכידות החברתית המאפיינת את יפן עד היום. הרחצה איבדה את אופייה החברתי ונסוגה לחדר האמבטיה הפרטי המבודד רק במאה השנים האחרונות, עם הופעת צנרת המים הביתית והאפשרות לחמם מים שלא על ידי הצבת סירים על אש הכיריים.
 
 י"ס כותב: הייתי רוצה לשאול על שתי אימרות נפוצות - "כלב נובח לא נושך" ו"כלבים יכולים להריח פחד". האם המשפטים האלה נכונים?

כאשר מתפרסמים בתקשורת דיווחים על מקרי נשיכה קשים, מדווחים העדים בדרך כלל שהכלב התקיף "פתאום" בלי אזהרה. העדויות אינן מדויקות - בעלי חיים תוקפים כאשר הם מרגישים מאוימים, וזה לא קורה "פתאום" - יש סימנים מקדימים לתוקפנות כלבית, אך נביחה אינה אחת מהם.

לכתבה המלאה 
אבל כאמור, המקלחת אינה חיונית, והרבה מאוד אנשים לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה חיו בלי מקלחות ואמבטיות. באירופה גרמה מגפת הדבר הגדולה בשלהי ימי הביניים לחשש מפני ההצטופפות בבתי המרחץ. האמונה המקובלת בנוגע למחלות מדבקות גרסה שהן נגרמות בשל חדירת "מיאזמה" – אויר נגוע לגוף - ושפתיחת נקבוביות העור באדי המרחץ הופכת את המתרחץ פגיע יותר. כך נעלמה המקלחת דווקא מאותם שיקולי בריאות שהביאו לפריחתה המחודשת מאות שנים אחר כך.

במזרח התיכון הצחיח הייתה הרחצה נדירה יותר. קצת קשה לפתח חיבה לאמבטיה כאשר צריך לשאוב מים בדליים מבאר עמוקה. כך,למשל, מפרט הקוראן דרישות היגייניות מהמאמינים, אך אלו מותאמות לתנאי חצי האי ערב בו רחצה במים רבים אינה תענוג אלא הצקה.

"המאמינים, בקומכם להתפלל ורחצתם פניכם וידיכם עד המרפק ושפשפתם את ראשיכם ורגליכם עד הקרסוליים. אך כי תהיו חולים או בדרך, או כי יבוא איש מכם מעשות צרכיו או בבואכם אל הנשים ולא תמצאו מים, ולקחתם לכם חול דק ושפשפתם בו את פניכם וידיכם. לא יחפוץ אלוהים להציק לכם ואולם יחפוץ לטהרכם.." (פרשת השולחן, תרגום יואל ריבלין).

אבותינו גיבורי התנ"ך מיעטו אף הם להתרחץ. במקרא מתרחצות רק נשים - החל מבת פרעה היורדת לצורך זה ליאור דרך בת שבע אשת אוריה החיתי, הרוחצת לעיני דוד על הגג, וכלה בזונות אלמוניות שטובלות באותה בריכה בה נשטף דמו של המלך אחאב (מלכים א' כ"ב ל"ח). יתכן שרחצה נשית זו אינה גרסה קדומה של המקלחת אלא של מקווה הטהרה.
 
 
קל מאוד להכנה (צילום: gpwarlow, flickr)
 קל מאוד להכנה (צילום: gpwarlow, flickr)   
מה שכן שטפו אבותינו בקפידה היו הרגליים שהתלכלכו מהליכה מרובה, כך מסתפק אליעזר עבד אברהם בסוף מסעו הארוך מכנען לארם למצוא כלה ליצחק ברחצת הרגליים בלבד: "וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא, לַגְּמַלִּים, וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו, וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ." (בראשית כ"ד ל"ב). אפילו כשמנסה דוד לשדל את אוריה החיתי, שמגיע לביתו ממלחמה ארוכה, ללכת לביתו, הוא מפתה אותו לכך ברחצת רגליים.

הרומאים שפיתחו את טכנולוגית הובלת המים בצנרת למרחקים הם שהביאו את בשורת המרחצאות לאזורנו, וזכו על כך לשבחים אפילו מחז"ל: "פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו (רומא) תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות" (מסכת שבת). האופנה החדשה מצאה חן כל כך בעיני אבותינו, שנמצאה אפילו דרך להתיר את תענוג הרחצה בבית מרחץ המעוטר בפסלי אלילים: "שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו... מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי? אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי... זו (פסל אפרודיטי) עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה" (מסכת עבודה זרה). כך, לפי חז"ל, ניתן גם ליהנות מתענוגות בית המרחץ הרומי וגם להפגין גאווה יהודית בהשתנה ליד פסל האלילה.

ומה בדבר הסבון? הסבון היה ידוע לקדמונים והוא קל מאוד להכנה. שומן מגיב עם בסיס שמקורו, למשל, באפר משריפת עצים, ונותן סבון בתהליך שאינו דורש טכנולוגיה מתקדמת. למעשה, בכל פעם שטיפת שומן נוטפת מהבשר ופוגעת באפר שעל גחלי המנגל, נוצר סבון. הפניקים ייצרו סבון כבר לפני כ-2,300 שנים משומן עיזים, והוא שימש כתכשיר רפואי במקומות רבים. מפתיע, לכן, שגם העמים שהרבו ברחצה מיעטו להשתמש בסבון. הבעיה בסבון היא שהוא דורש הפיכת המרכיב העשיר ביותר בקלוריות שבמזון – השומן - לתכשיר קוסמטי. בתנאים של חוסר מזון, זהו בזבוז שאינו מתקבל על הדעת. ואכן גם אלופי המקלחות ברומא העדיפו לנקות את העור בקרצוף ולא בסבון, ויש להניח שהתוצאה הייתה נקייה לא פחות.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by