בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
משחק המלכים 

משחק המלכים

 
 
יורם שורק

האם כמות אלופי השח היהודים מלמדת על עליונותו האינטלקטואלית של העם הנבחר, והאם גברים הם שחמטאים טובים יותר מנשים? דברים שיורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זכייתו של בוריס גלפנד במקום השני באליפות העולם בשחמט, היא הזדמנות נאה לעיון בשלל שאלות בנושא משחק המלכים, ובראשן שאלות הגאווה: האם נוכחות יהודים רבים בצמרת השחמט היא הוכחה לגניוס היהודי המפורסם, והאם השליטה הגברית היא ההוכחה לעליונותנו האינטלקטואלית על בנות זוגנו?

ובכן, הטבלה לא משקרת. אנחנו היהודים מככבים בצמרת השחמט: מזמנו של אלוף העולם הראשון, וילהלם שטייניץ ומחליפו עמנואל לסקר, דרך מיכאל בוטביניק ומיכאל טל ועד יהודים למחצה כבובי פישר וגארי קספרוב, היו בני עמנו מיוצגים בנדיבות בקרב רבי האמנים. כבר מראשיתו של השחמט התחרותי הופיעו תיאוריות המקשרות את האופי היהודי, הגניוס היהודי ואפילו את הדת היהודית להצלחה שחמטית.
 
סבלנות ואופי נוח. שטייניץ
 סבלנות ואופי נוח. שטייניץ   
וילהלם שטייניץ עצמו טען כי סיבת ההצלחה היהודית בשחמט היא סבלנות ואופי נוח, המאפיינות מיעוט נרדף. שטייניץ הלך לעולמו בשנת 1900, וכך לא זכה לראות את בני עמו עתירי הסבלנות ונוחי האופי מנסים לעמוד בתור או להתווכח במולדתם. מקור המיתוס על "גניוס השחמט" היהודי טמון בפריחת השחמטאים היהודים מרוסיה, שכבשו את טורנירי השחמט העולמיים ועוררו התפעלות גם בקרב עמיתיהם הגויים בראשית המאה העשרים.

בשנת 1918 חיבר השחמטאי הצרפתי אלפונס גוץ ספר בשם "ההתקדמות המקבילה של השחמט והציביליזציה", ובו התפעלות מופגנת משיעורם הגבוה של יהודים בקרב השחמטאים ומהתרומה היהודית למשחק. ההתקדמות התיאורטית בשחמט שהושגה לא מעט בזכותו של שטייניץ, שקידם את השחמט ממשחק המבוסס על תחבולות טקטיות למדע הבנוי על ניתוח עמדתי, מוצגת יחד עם ההצלחה היהודית במדעים ובעסקים.

אפילו הצלחת התנועה הציונית המתבטאת בהצהרת בלפור מתוארת כמעין מהלך מבריק בדרך לעוד מט יהודי: "מאז התחילה תקופת הזוהר הנוכחית של השחמט, היהודים הפגינו שליטה הרבה מעל משקלם היחסי באוכלוסיה... התפתחות השחמט התקדמה במקביל לתנועה המשיחית המופלאה שהחלה להתבטא לפני כמה עשורים בעם היהודי, ושכעת היא מוכתרת בתקווה להחיות את ממלכת ישראל בארץ שהייתה בעבר זבת חלב ודבש. אני יכול לחזות, ולא בעתיד הרחוק, את טורניר אליפות העולם הגדול מתקיים בירושלים".

אם השליטה היהודית בשחמט מפתיעה, הרי שההצלחה הגברית בתחום שאינו דורש שרירים מדהימה, לכאורה, עוד יותר. צמרת השחמט העולמית נשלטה מאז ומעולם על ידי גברים, ואפילו בארצות כגרוזיה, בהן המשחק פופולארי מאוד בקרב שני המינים, נשמרת עליונות גברית בקרב רבי האמנים. לנוכח הנתונים הלו אין, לכאורה, ספק שהשחמט מוכיח את עליונות מוחנו, הגברים היהודים, לעומת הגויים הכסילים והנשים הפתיות.
 
 נטלי אפריאט שואלת: האם אפשר לעשות כסף ללא השכלה?

למה בעצם לומדים? מי לא שמע נאומי מוטיבציה מהורים ומורים על הפגעים הצפויים לנו ללא השכלה הנרכשת, איך לא, דרך בחינות בגרות, עבודות סמינריוניות ותעודות מודפסות על נייר דמוי קלף. אבל מה אם כולם טועים? מי לא שמע על עשירים מופלגים שמעולם לא טרחו ללמוד את משפט הסינוסים או לנתח את שירת דבורה?

לכתבה המלאה 
אבל, מה לעשות, בדיקה מעמיקה מעט יותר מערערת את הביטחון הזה. שאלת המפתח היא האם שחמט מבטא אינטליגנציה? האומנם ביסוד הצלחתו של אמן השח עומד מוח זריז המסוגל לחשב יותר מהלכים ממוחם של בני תמותה רגילים? מסופר על אלוף שחמט שנשאל כמה צעדים הוא צופה קדימה במשחק וענה "רק אחד – את הצעד הנכון". ואכן, מחקרים הראו שאמני שחמט אינם מחשבים יותר מצבים אפשריים בפרק זמן נתון, ויתרונם על שחקנים בינוניים הוא ביכולתם לזהות, לעיתים בזכות ידע תיאורטי ולעיתים קרובות על סמך אינטואיציה, עמדות עדיפות וכך להתמקד בבדיקת מספר קטן של מסעים שיש בהם פוטנציאל אמיתי. גם הצלחתן של תוכנות מחשב כ"פריץ" ו"כחול עמוק" מקורה בהבנת המתכננים שאי אפשר לנצח רק על ידי בדיקת מספר אסטרונומי של מצבים והתמקדות בהקניית "אינטואיציית שח" לתוכנה.

הבעיה עם אינטואיציה שחמטית כזו היא בספציפיות שלה. קשה לנצל אינטואיציה הממוקדת בשרשרות רגלים או שליטה בערוגות המרכז לבעיות בעולם האמיתי. האינטליגנציה האנושית רבת פנים היא, ולצורך הצלחה שחמטית, מלמד המחקר הפסיכולוגי, דרוש מרכיב ספציפי שלה: תפיסה מרחבית מפותחת. למעשה, נזקק השחמטאי לסוג דומה של אינטליגנציה הנדרשת מקשר בקבוצת כדורגל, הנדרש לקרוא את תמונת המשחק ולפתח, בהתאם, התקפה מהמרכז או מאחד האגפים. מרכיבים אחרים של אינטליגנציה: דמיון, יכולת מילולית ויצירתיות אינם חיוניים להצלחה בשחמט.

שחקני שחמט הם שפני מעבדה מועדפים על פסיכולוגים, משום שקל לקשר תכונות הנבדקות במחקר לרמה השחמטית הנמדדת ב"מד הכושר" (מספר המבטא את הצלחת השחמטאי בטורנירים) של השחקן. כבר ב-1925 בדק הפסיכולוג הרוסי דז'קוב אמני שחמט ונדהם לגלות כי יכולותיהם האינטלקטואליות אינן חורגות בהרבה מהממוצע באוכלוסיה. ב-80 השנים שחלפו, אישרו תצפיות רבות נוספות את ממצאיו. בנוסף, מבדקים פסיכולוגים על שחמטאים ברמות שונות הראו כי השחמטאים הטובים נוטים לאגרסיביות וחשדנות והם, באופן מובהק, חברותיים פחות מלא-שחמטאים או משחמטאים בינוניים.

תפיסה מרחבית, אגרסיביות וחשדנות הן תכונות שהורמון המין טסטוסטרון מקדם אצלנו, הגברים. אותו הורמון שמשכלל את התפיסה המרחבית כדי שנוכל לצאת מחניה צפופה בלי נזקי פחחות, כדי להתרסק אחר כך בנהיגה אגרסיבית בכביש המהיר, עוזר לנו גם לזהות הזדמנויות וסכנות על הלוח ונותן לנו גם את המוטיבציה להכות ביריב.
 
 
פריט חובה בבית הכנסת (צילום: soupboy, flicer)
 פריט חובה בבית הכנסת (צילום: soupboy, flicer)   
אשר ליכולת השחמט של העם הנבחר, הרי שדי לראות את ההבדל הגדול בין אלופי השחמט שהעמידו אבותינו במזרח אירופה ליכולת צאצאיהם הצברים, כדי להבין את חשיבות התרבות בהצמחת אלופי שחמט. בקרב הקהילות היהודיות של מזרח אירופה, תפס השחמט מקום דומה לזה שתופס הכדורסל אצל השחורים בארה"ב. עיתון היידיש של העיר לודז' התהדר בטור שחמט שנכתב על ידי עקיבא רובינשטיין, מגדולי השחקנים של ראשית המאה ה-20 . הלוח המשובץ היה חלק בלתי נפרד מכל מועדון או התכנסות, תיירים ועיתונאים שתארו את הווי היום יום בעיירות יהודיות ושכונות יהודיות מדווחים על משחקי שחמט כמעט בכל קרן רחוב ובית קפה. באווירה שכזו נמצאו המוכשרים שהקדישו את זמן התרגול האינסופי הנדרש לשחקן השחמט לפחות כמו הכישרון.

ובכל זאת, מחקרים מראים כי למרות שהצלחה בשחמט אינה מעידה דווקא על אינטליגנציה גבוהה, הרי שמשחק השחמט מפתח את האינטליגנציה של השחקן, גם אם אין הדבר מתבטא בהצלחה בשחמט תחרותי. מחקרים שבדקו הישגי תלמידים הראו שעיסוק בשחמט כתחביב מפתח את התפיסה המרחבית, היכולת המתמטית והלוגית ואת ההישגים בבית הספר. יתכן שלא הגאונות היהודית גרמה להצלחתנו בשחמט אלא דווקא משחקי השחמט הידידותיים כתחביב סייעו לפתח את הגניוס היהודי.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by