בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
2,000 שנות גלות? באמת? 

2,000 שנות גלות? באמת?

 
 
יורם שורק

מתי בדיוק הוגלו היהודים מארץ ישראל ולאן?, האם שני בתי המקדש נחרבו באותו תאריך - תשעה באב? דברים שיורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוח השנה מביא את רוזיטה לתהות: קראתי בתשובתך לשאלה על מקורם של האשכנזים, שמה שלמדנו בביה"ס על הגליית היהודים על ידי הרומאים לא ממש מדויק. לקראת ט' באב (למרות שההגליה המאסיבית הייתה אחרי מרד בר כוכבא לפי מה שלמדתי), אולי תספר מה כן מדויק. מתי התחילה הגלות? למה? לאן היהודים גלו בהתחלה? מה קרה עם היהודים שכן נשארו בא"י?
 
החורבן לא הוביל לגלות. ציור דמיוני של בית המקדש הראשון
 החורבן לא הוביל לגלות. ציור דמיוני של בית המקדש הראשון   
אם נתייחס לתנ"ך כאל תעודה היסטורית, הרי שה"גלות" התחילה כשחלק משבטי ישראל בחרו להתיישב בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ ישראל. יהודים היגרו מהארץ לחוצלארצים שונים במשך כל ההיסטוריה. פעם אחת, בשנת 586 לפנה"ס, בעקבות כיבוש הארץ על ידי נבוכדנצר, הוגלו יהודים בכוח והורשו לחזור רק כשנכבשה בבל בידי כורש מלך פרס.

אבל, בשאלתך את מתכוונת בוודאי לאותן 2,000 שנות גלות מפורסמות שעליהן סיפרו לנו בבית הספר. בפסקת הפתיחה של מגילת העצמאות מופיע המשפט הבא, המתמצת את סיפור ההיסטוריה היהודית כפי שהיא נלמדת בבתי הספר ומדוקלמת באינספור טקסים.

"לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב למולדתם".

העניין, לכאורה, פשוט: הגויים גרשו אותנו מכאן, 2,000 שנים טעינו בניכר, חלמנו לחזור הביתה, עד שב-ה' באייר תש"ח הצלחנו סוף סוף.

הבעיה היא שפשוט אין מקום על ציר הזמן למקם בו 2,000 שנות גלות שמסתיימות בשנת 1948. בשנת 63 לפני הספירה, 2,015 שנים לפני הקמת המדינה כבש פומפיוס הרומאי את ירושלים. אבל כדי לבלבל את החשבונאות הוא אינו מגלה ולו יהודי אחד. פומפיוס אפילו בא לא כפולש, אלא בהזמנתו של הורקנוס החשמונאי, ומאלץ אותנו לחפש נקודת זמן אחרת בכדי להתחיל ממנה את הספירה.

לכאורה, שנת 70 לספירה, בה נחרב בית המקדש, יכולה להיות נקודת זינוק לא רעה לגלות בת 1,878 שנים. אבל מה לעשות - המרד הזה אינו מלווה בגלות (פרט לכמה מנהיגים המוסעים לרומא להשתתף בתהלוכה המונצחת בשער טיטוס). היישוב היהודי בארץ גדול מספיק כדי לספק לבר-כוכבא צבא גדול 65 שנים לאחר החורבן, ולאבד (לפי עדותו של היסטוריון הרומי דיו קסיוס) מעל לחצי מליון מבניו במלחמה חסרת סיכוי. כך ניתן אולי לסמן את נפילת ביתר, בשנת 135, כתחילת הגלות (מה שמשאיר אותנו עם 1,813 שנות גלות: 90.7% מה-2,000 שאנחנו מחפשים).
 
 נפתח בשאלות רותחות: גולשים בפורום תוהים מה יש בבועות שפורצות ממים רותחים? ועומר שואל: למה חלב גולש כשמרתיחים אותו ומים אינם גולשים?

נתחיל במים: הבועות שפורצות ממים רותחים מכילות, איך לא, אדי מים. מים יכולים להתאדות גם בלי לרתוח, אבל מתחת לנקודת הרתיחה רק מולקולות מים שעל פני השטח יכולות לזנק החוצה ולעבור למצב הצבירה הגזי. מתחת לפני השטח נעות מולקולות המים זו ביחס לזו, וככל שמחממים את המים עולה מהירות התנועה שלהן.

לכתבה המלאה 
הרושם הזה מתחזק אצל רובנו, משום שכאן בערך נפסקת הוראת ההיסטוריה היהודית בבתי הספר (שמתחדשת שוב במאה ה-19 עם תחילת הציונות). אבל שוב מתעתעת ההיסטוריה באופן שבו הורגלנו לשנן אותה: היישוב היהודי בארץ לא הוגלה לשום מקום, יישובי היהודים באזור יהודה אמנם נחרבו, אך הגליל היהודי פרח והיישוב היהודי בארץ ישראל השתקם יפה.

רבי יהודה הנשיא שולט ביד רמה בקהילה יהודית משגשגת שאינה מגלה כל סימני "גלות", וחותם את המשנה בתחילת המאה השלישית. על עומק ה"חורבן" שחשו יהודי ארץ ישראל במאה השלישית (עמוק בתוך 2,000 השנים המיתולוגיות), מלמד ניסיונו של רבי יהודה הנשיא לבטל את צום תשעה באב.

בשלהי המאה הרביעית לספירה נחתם בארץ ישראל התלמוד הירושלמי, וכאילו בכוונה להכעיס את מורי בתי הספר פועלת הסנהדרין בארץ ישראל עד למאה החמישית. הרומאים, מה לעשות, היו אמנם אכזרים כלפי מתמרדים, אך הגליה כפויה לא הייתה חלק משיטות הפעולה שלהם: מי שהוגלה לא היה יכול לשלם מיסים, ומי שיאלץ לקלוט את הגולים גם לא ישמח במיוחד. יהודים אכן הרבו להגר מארץ ישראל לחו"ל, אבל לא בשל "כוח הזרוע" כנטען במגילת העצמאות. יהודים היגרו לבבל, לרומא ולמצרים מאותה סיבה שיהודים עוברים היום לקליפורניה: ארץ ישראל בתקופה הביזנטית הייתה ענייה יחסית לארצות השכנות.

מה לעשות? הציונות מאוהבת בתיאוריית הגלות הכפויה, אבל פרט לתקופה הצלבנית (המאה ה-11) איש לא מנע מהיהודים להגר לארץ ישראל או כפה עליהם לעזוב. קהילות יהודיות חשובות חיו בסוריה, במצרים ובעיראק תחת אותו שלטון ששלט גם בארץ ישראל; המעבר מדמשק לירושלים לא היה אסור או מסובך יותר ממעבר דירה מעפולה לאשדוד בימינו. ובכל זאת, אותם יהודים שאמורים היו להיות ב"גלות" לא גלו במשך דורות רבים. אפשר להבין אותם, הם לא למדו לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך, וכך אף אחד לא סיפר להם על ה"גלות" ועל השאיפה לחזור לארץ ישראל.
 
 

כך בוחרים יום אבל

 
ועוד שאלת תשעה באב מעלה "ירוק": "לפי המסורת, בית המקדש נהרס פעמיים באותו היום, תשעה באב, בהפרש של כמה שנים (לא זוכר כמה). המציאו או שזה נכון גם מבחינה היסטורית?"

קודם כל, הפרש השנים המדוייק הוא 656 (מחורבן בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה עד לחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה), והוא לא נהרס ממש באותו יום. הבית השני נשרף בתשעה באב ואילו לגבי הראשון מופיעות בתנ"ך שתי גרסאות: שבעה באב (לפי מלכים ב' פרק כ"ה) או עשרה באב (אם להאמין לפרק נ"ב בספר ירמיהו). חז"ל הבינו ששני ימי צום בהפרש של יום-יומיים זה קצת יותר מדי, ומצאו דרך לשלב את ימי הבכי.

את הסתירה בתאריכים הם מיישבים בטענה שהחורבן עצמו לא היה מהיר כל כך: "בשבעה נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו". ומה עושים כשצריך לבחור יום אחד לאבל? "מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב". כלומר, אם ממילא מתאבלים בתשעה באב, מגלגלים אליו עוד צרות.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by