בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תורת השנ"צ 

תורת השנ"צ

 
 
יורם שורק

מדוע ארוחה טובה שולחת אותנו לסיאסטה מיוחלת, ומדוע הפכו הנוצרים את מנוחת השבת לראשון וינפש? דברים שיורמים יודעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הפעם יוקדש הטור לשאלות רגועות על מנוחה.

כשעפעפיה נצמדים ופיהוק רחב כמעט ונוקע את לסתותיה, תוהה ג"ת מה פשר העייפות הפוקדת אותה לאחר ארוחת הצהרים.
 
הסיאסטה נשמרת באדיקות (אילוסטרציה: yogi, flickr)
 הסיאסטה נשמרת באדיקות (אילוסטרציה: yogi, flickr)   
מי שקובע את הערנות או הנמנום שלנו הוא אזור במוח הנקרא היפותלמוס. כשנדרשת ערנות ודריכות, מפרישים תאים בהיפותלמוס חלבונים קצרים הנקראים אורקסינים (orexins) השומרים על ערנותנו. פגיעה בתאי העצב מפרישי האורקסין מתבטאת בעייפות תמידית והשמנה, וכן לתאים אלו חשיבות גם בלמידה.

האבולוציה לימדה אותנו שאם אכלנו זה עתה לשובע כנראה שאף אחד לא רודף אחרינו וכדאי להפנות את הדם "פנימה" למערכת העיכול על חשבון השרירים ואין דרך טובה מנמנום להשיג זאת. לאחר ארוחה דשנה עולה ריכוז הגלוקוז בדם ובנוזל המח והתאים מפרישי האורקסין מאטים את פעילותם.

אבותינו הבינו את המנגנון טוב מאיתנו והקפידו על מנוחת צהרים לאחר הארוחה. חלקים ניכרים מכדור הארץ אינם מנסים למרוד בפיזיולוגיה גם היום, כך נשמרת הסיאסטה באדיקות באמריקה הלטינית וביפאן נהנים עובדים מחדרי מנוחה לשעת הצהרים. אצלנו הובסה השלאף שטונדה (שעות השקט המקודשות שבין 14:00 ל-16:00) לטובת היעילות התאגידית, וכך אנו חוזרים מארוחה לבהות במסכי המחשב ונלחמים במערכת העצבים שלנו שאומרת לנו לעצום עיניים.
 
 
קורבוס שאל: נכון שנוצרים מקבלים את עשרת הדברות? איך זה שהם לא שומרים את יום השבת?

הנצרות, קורבוס ידידי, אינה יהדות שהדביקו לה עוד כמה ספרים בסוף התנ"ך, אלא דת חדשה שהברית החדשה שלה מחליפה את הברית הישנה ולא סתם נוספת עליה.
 
 
קם לתחיה בראשון במקום בשבת. ישו
 קם לתחיה בראשון במקום בשבת. ישו   
הנוצרים הראשונים היו אכן יהודים לכל דבר: ישו עצמו היה יהודי שומר שבת ומדקדק במצוות אבל מייסדה האמיתית של הנצרות לא היה ישו אלא שאול התרסי (פאולוס), שהפך כת יהודית קטנה לדת אוניברסלית.

אחינו שאול עשה זאת על ידי ניתוקה של הדת החדשה מההלכה היהודית ופתיחתה לבני כל העמים: "הַמִּצְוָה שֶׁנִּתְּנָה בֶּעָבָר מִתְבַּטֶּלֶת בִּגְלַל חֻלְשָׁתָהּ וְאִי יְכָלְתָּהּ לְהוֹעִיל, שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה לֹא הִשְׁלִימָה דָּבָר; לְעֻמַּת זֹאת בָּאָה תִּקְוָה טוֹבָה יוֹתֵר וְעַל יָדֶיהָ אֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים לֵאלֹהִים." (הָאִגֶּרֶת אֶל הָעִבְרִים פֶּרֶק ז).

כדי להסיר ספק ולהקל על קליטתם של מתנצרים מקרב הגויים, מרגיע פאולוס את בני עדתו שהברית הישנה על שלל איסוריה עשויה להפחידם: "אֵינְכֶם תַּחַת יַד הַתּוֹרָה אֶלָּא תַּחַת יַד הַחֶסֶד... אִישׁ אַל יַחֲרֹץ עֲלֵיכֶם מִשְׁפָּט עַל דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ עַל דְּבַר מוֹעֵד, רֹאשׁ חודֶשׁ אוֹ שַׁבָּת" (אֶל הָרוֹמִים פֶּרֶק ו, אֶל הַקּוֹלוֹסִים פֶּרֶק ב)

יום ראשון הנוצרי הושפע מיום השבת, אך מה שהנוצרים המאמינים שומרים אינו שבת סוררת שמאחרת להופיע אלא את "יום האלוהים" או "יום האדון" (Lord'a day ), שאינו מזוהה אצל רובם עם היום השביעי. למעשה גם ל"יום אלוהים" אין התייחסות של ישו עצמו והוא מופיע רק בפסוק מעורפל משהו בספר החותם את הברית החדשה, האפוקליפסה, ואין כל רמז שימקם אותו בין ימי השבוע.

נראה כי כל עוד היו רוב הנוצרים יהודים, היה יום האלוהים מצוין בשבת, במאה השניה לספירה. כאשר המתנצרים מקרב האוכלוסיה האלילית באימפריה הרומית הפכו לרוב, עברו ההתכנסות והתפילה ליום ראשון, הוא היום בו קם ישו מקברו ביום השלישי מצליבתו.
 

שמור את יום האלוהים

האיכרים יכולים לעבוד גם ביום השמש. הקיסר קונסטנטין
 האיכרים יכולים לעבוד גם ביום השמש. הקיסר קונסטנטין   
העדות הראשונה למעבר יום התפילה הנוצרי משבת לראשון היא בכתביו של איגנטיוס מאנטיוכיה (תלמידו של השליח יוחנן) מתחילת המאה השניה ומנומקת, כצפוי, בתחייתו של המשיח ובשאיפה להיבדל מהיהודים שלא קיבלו את בשורתו של ישו: "אם גם כיום נחיה כיהודים נעיד בכך שלא קיבלנו את החסד, מי שהלכו פעם בדרכים הישנות זכו בתקווה חדשה לא עוד שומרים את השבת אלא מתאימים את חייהם ליום אדונינו...מחריד הדבר לדבר על ישו ולשמור על היהדות".

הנוצרים כולם, פרט לקבוצות קטנות השומרות על השבת "שלנו", מסבירים את קדושת יום א' בתחייתו של ישו. אבל, כצפוי, יש הסבר אלטרנטיבי מבוסס לא פחות. יתכן כי שמו של היום המזוהה עם השמש (dies Solis בלטינית או Sunday באנגלית) התאים ל"יום אלוהים" יותר מיום שבת, שמזוהה בתרבות הרומית עם האל סטורן - טיפוס מפוקפק שסירס את אביו אוראנוס וזלל בתיאבון את בניו.

מי שבאמת קובע ימי מנוחה אינם תיאולוגים אלא מחוקקים. בשנת 321 הפך קונסטנטין, הקיסר הנוצרי הראשון, את יום ראשון ליום המנוחה הרשמי. באופן מביך אין בצו כל התייחסות לשבת, לדיבר השלישי או לתחייתו של ישו אלא דווקא ליומה של השמש: "ביום הנכבד של השמש ינוחו כל תושבי הערים ויסגרו כל מקומות העבודה. בכפרים, לעומת זאת, יכולים חקלאים להמשיך בעבודתם כי לעיתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה...".

על אף היותו קדוש נוצרי, קונסטנטין קבע שפולחן "אל השמש הבלתי מנוצח" (Deus Sol Invictus) יהיה חלק מהדת הרשמית ברומא בתקופת שלטונו ואחריה. אלוהות זו היא איחוד כמה אלי שמש (סול, מיתראס) לישות אחת שבמקריות מוזרה חל יום הולדתה דווקא ב-25 בדצמבר, שהוא גם חג המולד המוכר לנו היום. נוצרי או לא, דווקא דמותו של אל השמש ולא של ישו קישטה את מטבעותיו של קונסטנטין. יתכן כי יום ראשון קיבל צידוק נוצרי רק בדיעבד בדומה למנהגים פגאנים רבים אחרים דוגמת לחג המולד והפסחא.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by