בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
למה הרגליים ארוכות כל כך? 

למה הרגליים ארוכות כל כך?

 
 
יורם שורק

לשם מה ואיך גדלו גפינו התחתונות הרבה יותר מהזרועות? שאלה של פרופורציה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גולש אלמוני בפורום תוהה: למה לבני אדם יש רגליים כאלה ארוכות? כאילו, איזה תפקיד האורך שלהן ממלא? זה לא שאנחנו רצים מהר או צריכים להיות נורא גבוהים; הן פשוט שם.

עבור חלק מהגולשים תיראה השאלה מוזרה - מה פירוש "רגלים ארוכות"? לפי אברהם לינקולן, רגליים צריכות להיות ארוכות מספיק כדי להגיע לקרקע, וכולנו, לכאורה, עומדים בקריטריון הזה. "האדם הוא מידת כל הדברים", לימד פרוטגורס, והיחסים המוכרים של גוף האדם כפי שתיאר ושרטט בפירוט ליאונרדו דה וינצ'י, נראים לנו כטבעיים ומושלמים.
 
"כבר קדמוני הקדמונים הוכיחו איך הכל ישנו בכף יד אחת". האדם הוויטרובי
 "כבר קדמוני הקדמונים הוכיחו איך הכל ישנו בכף יד אחת". האדם הוויטרובי   
בספרו "מלקומיה יפהפיה", מתאר ס. יזהר כיצד ניתן לבנות על פי יחסי האורך שבין חלקי הגוף, דמות שלמה מטביעת רגל: "כולם יודעים שאורך פסיעת כף הרגל כאורך פיסת היד, כאורך פרצוף פניו של אדם, מסנטר עד מצמח השיער, ושקומת אדם היא כשבע פעמים אורך כף רגלו ושאם יש לך טביעת עקבה, יש לך כבר אדם בקומתו, ואפשר גם להזכיר כאן את מפרש מוטות ידיו של אדם שהן כגובה קומתו, שהיא כפולת שבע, מטלף כף רגלו ועד גבחת פדחתו, כבר קדמוני הקדמונים ידעו הכול וגם שירטטו ריבועים ומיחגו מעגלים, וחישבו חישובים מופלאים וכבר מזמן הוכיחו איך הכול כבר ישנו בכף האחת, בכף רגל אחת.." (למי שהתבלבל מהמינוחים, "פיסת היד" היא חלק היד שבין המרפק לשורש כף היד, שאורכה כאורך כף הרגל).

אבל השוואת הפרופורציות בין חלקי הגוף שלנו לבין מי שקרוב לנו בממלכת החיות מגלה שהיחסים הללו אינם מובנים מאליהם ושאכן, הגולש האלמוני צודק: רגלינו ארוכות במידה יוצאת דופן. אצל קופי האדם (שימפנזים, גורילות) היחס בין אורך הזרועות לאורך הרגליים הוא בערך 0.9, כך שכאשר הם עומדים מגיעות ידיהם עד למטה מהברכיים - בעוד שאצלנו אורך הידיים הוא רק 0.7-0.6 מאורך הרגל. לפי ציור "האדם הוויטרובי" של לאונרדו דה וינצ'י, המייצג את "פרופורציות גוף המושלמות", היחס הוא שני-שליש, ומדידות שבוצעו על אוכלוסיות גדולות הניבו תוצאות דומות למדי לציורי לאונרדו - 0.68.
 

מקופים לאצנים

השלד המאובן של לוסי. עצם הירך לא ארוכה בהרבה מעצם הזרוע (תמונה: ויקיפדיה)
 השלד המאובן של לוסי. עצם הירך לא ארוכה בהרבה מעצם הזרוע (תמונה: ויקיפדיה)   
מדידת עצמות מאובנים מלמדת שלאורך האבולוציה, לא הידיים התקצרו, אלא הרגליים התארכו. אבל הנחת יסוד אחת בשאלה לעיל בכל זאת מפוקפקת: אנחנו לא רצים מהר? באמת? בני אדם אכן אינם מפתחים מהירויות גבוהות כשל הולכי על ארבע, אך ככל שהרגליים ארוכות, הצעדים ארוכים - וקל יותר לרוץ למרחקים ארוכים. ואמנם, אחת הסיבות לשליטה הקנייתית בריצות האולימפיות הארוכות היא מבנה הגוף האופייני: רגליים ארוכות וגוף דק. כפי שנראה בהמשך, גופנו אכן מותאם לגמרי לא רע לריצת מרתון. למעשה, נראה שריצה למרחקים ארוכים הייתה חשובה מאוד לאבותינו, כשעברו מהיערות לחיים במרחבים פתוחים. רגל ארוכה יותר פירושה פחות צעדים (ופחות אנרגיה) לאותו מרחק תנועה.

קרובינו השימפנזים הגמדיים (בונובו) עומדים והולכים לפעמים על שתי רגליהם האחוריות, אך הם עושים זאת למרחק קצר בלבד: ביערות הגשם חשוב כושר הטיפוס והזריזות, אבל בצמחיה סבוכה אי אפשר לרוץ למרחקים ארוכים ומבנה גופם אכן אינו מותאם לכך.

בשנת 1974 נמצא באפריקה שלדה של "לוסי", שחיה לפני כ-3 מיליון שנה. לוסי שייכת למין "אוסטרלפיקנוס" (לשוחרי הלטינית: Australopithecus Africanus), שהוא אחד מהשלבים בהתפתחות שהובילה לאדם. נפח המוח של לוסי דומה לזה של שימפנזה, אבל ממבנה הברך שלה ברור שהיא הלכה על שתי רגליה. 2 מיליון שנות אבולוציה (מאז נפרדו אבותיה של לוסי מהקופים) אפשרו לה לזקוף את 110 הסנטימטרים של קומתה. ואולם, מבנה הגוף קרוב למדי לאבותיה הקופים - יחס האורך יד/ רגל הוא 0.85. לפני כ-2 מיליון שנים החלה שורה של שינויים במבנה הגוף, שהתארכות הרגליים הייתה אחת מהם. אם פרופורציות גוף "קופיות" כמו של לוסי מספיקות לאפשר עמידה זקופה והליכה על שתיים, מה קרה שחייב התארכות הרגליים?
 
 

לוסי פוגשת את האדם הווינטרובי

 בין שלל השאלות המגיעות למדורנו, בולטות אלו שמתייחדות בביטוי הרוטן והנרגן - "איך זה ש"; ולפני שישאלו אותי הנרגנים והרוטנים - איך זה שאתה מתעלם מהשאלות שלנו, לפניכם לקט זועף במיוחד של שאלות "איך זה ש..." נבחרות.

לכתבה המלאה 
אם נאמין לדניס ברמבל ולדניאל ליברמן, שבדקו התפתחות השלד והשרירים במהלך האבולוציה, הרי שלפני 2 מיליון שנה החלו אבותינו, שעד אז די דמו ל"לוסי", לפתח מאפיינים המקלים על ריצה למרחקים ארוכים. פירוש הדבר הוא, שסיכויי ארוכי הרגל מבין ילדיה של לוסי להעמיד צאצאים היה גבוה משל אחיהם הגוצים. כאמור, התארכות הרגלים לא הייתה שינוי יחיד, ושורה של התאמות אנטומיות הפכו את גופנו מתאים לריצה מכף רגל ועד ראש.

עם התארכות הרגל התפתחו גם הגידים והרצועות המחברים את השרירים לעצמות, כך שיתפקדו כקפיצים המייעלים את ניצול כוח השרירים לתנועה. התפתחה יכולת תנועה עצמאית של הכתפיים מהצוואר, כך שתנועה מתואמת של הידיים והרגליים מסייעת לשמירה על שיווי משקל בריצה (בלי שניאלץ לטלטל גם את הראש לשם כך). מבנה הקרסול וכף הרגל השתנה כדי לספק דחיפה מוגברת בכל צעד (אצל הקופים ואצל אמנו הקדומה לוסי, הקרסול גמיש פחות).

שינויים נוספים מקלים על הגוף לצנן את עצמו במהלך הריצה: פיתחנו את היכולת שאין לקופים להזיע מהמצח והפנים, ורידים העוברים באזורי הפנים שהתקררו מהתאדות הזיעה עוברים בקרבת העורקים המובילים דם לראש, וכך מצננים את אספקת הדם למח. הפנים השטוחות שלנו מזיזות את מרכז הכובד של הראש לאחור ומקלות עלינו להחזיק את הראש יציב גם כשהגוף מתנועע מהר. עבור אבותינו, שהתקיימו כנראה על לקט וציד בערבות של מזרח אפריקה, יכולת ריצה איפשרה להתיש טרף במרדף ארוך, להוסיף תנופה לחפץ הנזרק לעבר החיה, או פשוט לכסות שטח גדול יותר בחיפוש אחר מזון.
 

האופצייה האחרת

שאלה של אורך, שאלה של פרופורציה. אליסה נפרדת מכפות רגליה
 שאלה של אורך, שאלה של פרופורציה. אליסה נפרדת מכפות רגליה   
אבל איך היינו נראים אילולא פיתחו אבותינו חיבה לריצות שדה? יתכן שכמה אנשים בעולם נושאים את התשובה על גופם. מחלה גנטית נדירה הנקראת UNER TAN (על שמו של החוקר שאפיין אותה), מתבטאת בפרופורציות גפיים וביציבה האופייניות לקופים וללוקים בפיגור שכלי עמוק, המתבטא בעיקר ביכולת נמוכה לתקשר. בדיקת מוחם של החולים לא מראה פגיעה שיכולה להסביר את מגוון המוגבלויות מהן הם סובלים.

החוקר שבדק את הלוקים בתסמונת - כולם בני משפחת Ulas בדרום תורכיה - טוען כי מדובר ב"אטוויזם", כלומר, "חזרה לשורשים" האבולוציוניים. יחס האורך בין היד לרגל אצל החולים הוא 0.9 - 0.8, כלומר - הפרופורציות קרובות למדי לאימנו הקדומה לוסי. ואמנם, כמה מהלוקים בתסמונת הולכים על ארבע, כשמשקל גופם נתמך בפרקי אצבעותיהם, בדומה לקופי שימפנזה. הם מסוגלים לקלוט מילים אך אוצר המילים שלהם קטן, והם מסוגלים לנסח ולהבין רק משפטים קצרים - אין הם מסוגלים לתפוש מילות קישור כמו "עם" או את ו"ו החיבור. אם אכן צודק UNER TAN ואנשים אלו הם מזכרת מעברנו הרחוק, כנראה שאין למה להתגעגע.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל- ysorek@gmail.com

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by