בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ראיתי, לא שמעתי, לא הרחתי 

לא ראיתי, לא שמעתי, לא הרחתי

 
 
יורם שורק

חושי הריח, הראיה והשמיעה שלנו נראים לנו כמובנים מאליהם. אבל הם הרבה יותר מכך - מתברר שהם יכולים להיות סקלטיביים ולהעלים ראיות לא נוחות או נחוצות. דברים שיורמים יודעים, בתוספת החידה השבועית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יקירת הטור, אלינוי דוידוב, תורמת תהיה: "איך זה שאם קבוצה שלמה של אנשים אוכלת משהו מסריח (בצל, למשל) או שותה אלכוהול, אז אף אחד לא מרגיש בריח?"
 
לפנות מקום לאותות ריח חדשים (אילוסטרציה: SXC)
 לפנות מקום לאותות ריח חדשים (אילוסטרציה: SXC)   
  
כפי שלימד אותנו מרסל פרוסט, אין כניחוחות וטעמים להעלאת זיכרונות. בצעירותי ביליתי זמן רב במעבדות כימיה אפופות אדים ריחניים. כשאורחים מזדמנים היו שואלים אותי "איך לא מפריע לך הריח?" תשובתי הכנה היתה "איזה ריח?" שאפתי מלא נחירי ולא הרחתי כלום. לתופעה קוראים הקהיה או Desensitization בלע"ז - אנו מאבדים רגישות לריחות שאנו חשופים אליהם זמן ממושך.

כדי להבין מה קורה לך, אלינוי, במפגש עם אדי הבצל, נצטרך להעמיק את החיטוט באף. עמוק בנחירינו מצויים כ-40 מיליון תאי עצב רגישים לריח. לכל אחד מהתאים שלוחות דמויות שיער (Cilia) המתפרשות בשכבת הריר בה נתפסים חומרים נדיפים ששאפנו או אכלנו. על קרום ה"שערות" הללו נמצאים קולטני הריח וממתינים לחומר הריח "שלהם", כדי שיוכלו להיקשר אליו.
 

לדעת להתעלם

  
גופנו יודע לייצר מעל 300 קולטני ריח וכל תא מאותם 40 מיליון מצויד רק באחד מהם. כל קולטן רגיש לכמה חומרי ריח. כל חומר ריח יפעיל חלק מהתאים, כך שמספר הניחוחות האפשריים (צירופי אותות מקולטנים שונים) שניתן להפיק הוא כמעט בלתי מוגבל. כשמבקרי יינות מדווחים על הארומה או ה"בוקה" של היין בתיאורים כגון "ניחוח סיגליות, תבלינים ופרות יער אדומים", הם מתכוונים שהחומרים הנדיפים שביין מפעילים חלק מהתאים שמופעלים גם על-ידי אותם ניחוחות. הקולטן שעל קרום התא קשור לחלבונים מיוחדים בתוך התא, כך ששינוי המבנה המרחבי של הקולטן בעקבות המפגש עם חומר הריח (אדי הבצל, למשל) יגרום לחלבונים הללו לעבור ממצב מנוחה למצב פעיל, שיפיק אות חשמלי שמשוגר למוח.
 
 
 מסתבר שאברהם אבינו לא טעה בברית בין הבתרים, במסגרתה החל מנהג חיתוך הבולבול: מחקרים מוכיחים שנימולים חשופים ב-50% פחות לאיידס. וגם: מה ניתן ללמוד ממשפחה פקיסטנית, שאחד מבניה, ילד בן 10 עושה מופעי רחוב בהם הוא מחדיר סכינים לידיו? השבוע במדע/ אסא וולפסון

לכתבה המלאה 
אבל מה קורה כאשר רירית האף מוצפת בחומר ריח מסוים למשך זמן ארוך? עבור אבותינו, בשבילם היה חוש הריח חיוני להישרדות, היה חשוב לשמור את המוח פנוי לקליטת אותות חדשים שמבשרים על שינויים בסביבה: ריחו של מזון חדש, נקבה מיוחמת או ריחו של טורף הנישא ברוח. כדי להפנות תשומת לב לגירויים חדשים, יש צורך להתעלם מגירויי רקע מונוטוניים שאינם נושאים אינפורמציה מועילה. אין טעם להריח חיה שנמצאת הרבה זמן לידך בלי שאכלת אותה ובלי שהיא אכלה אותך. ואכן, מערכת ביוכימית המשתיקה את הרגישות של תא העצב מופעלת כמעט יחד עם האות המודיע על גירוי ריח חדש.

כדי שהמוח יקבל שוב אות על אותו ניחוח, צריך לעבור די זמן כך שרגישות התא תחזור למצבה ההתחלתי (או שתחול עליה משמעותית בריכוז חומר הריח שתפצה על ירידת הרגישות). חלבון מיוחד העונה לשם הקליט CNGA4 אחראי על הקהיית הרגישות הזו. ואיך אפשר לדבר על ביולוגיה בלי להתעלל קצת במכרסמים? חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס הצליחו לגדל עכברים אומללים בהם החלבון הזה לא מיוצר. העכברים הללו המשיכו להגיב לריח קבוע בלי להתרגל אליו. עכבר כזה יהיה מוטרד מריח הפה שלו או מריחות הכלוב בו הוא חי למשך כל חייו.
 

מתעלמים לא רק מריחות

 
בטבע, הצורך להיות ערני למידע חדש מחייב מנגנוני התעלמות מגירויים לא רלוונטיים הזורמים מכל החושים. אם צליל מונוטוני נשמע זמן רב, אז כנראה שאינו מבשר הפתעות, וכדאי להתעלם ממנו לטובת קולות חדשים המבשרים על איומים או הזדמנויות. צרצר שיקשיב לצרצור של עצמו לא יפיק ממנו מידע, בזמן שקולות חשובים שמשמיעים טורפים עלולים שלא להיקלט. כיוון שכך, האות העצבי המוטורי לשרירים המפעילים את תנועת הניסור משתק בו זמנית את עצבי השמיעה הרגישים לתדרים שמפיקה הפעולה הזו. אם תתקרבו לצרצר הקורע את הלילה בשירתו, הוא יוכל להתחמק משום שהוא חירש לקול שהוא עצמו יוצר.
 
למה לבזבז קולטונים על בצל? (אילוסטרציה: SXC)
 למה לבזבז קולטונים על בצל? (אילוסטרציה: SXC)    
אנחנו, שבורכנו (או קוללנו) במוחות משוכללים משל הצרצר, פיתחנו מנגנוני התעלמות מורכבים יותר. אנו מסוגלים להתעלם גם מגירויים ששודרו על-ידי החושים. הפילוסוף והמתמטיקאי היווני פיתגורס - שמצא את הקשר בין ההרמוניה של צלילים ליחסים שבין אורכי המיתרים - ייחס לתנועתם הקצובה של גרמי השמיים מוסיקה משל עצמה. כדי לתרץ את העובדה שאיננו שומעים את הקונצרט השמיימי (הנקרא בלטינית Musica Universalis ) טען אריסטו, כי הפסקנו לשמוע אותו משום שהצלילים הללו מקיפים אותנו מלידתנו. פיתגורס ואריסטו טעו באסטרונומיה אבל צדקו באשר ליכולת ההתעלמות שלנו מקולות שגרתיים. תקתוקו האחיד של השעון יפעיל את עצב השמיעה, אך המוח שלנו יודע להתעלם ממנו לטובת קולות השיחה או הרדיו. רק אם יפנה מישהו את תשומת לבנו לשעון יחזור התקתוק ויצוף לתודעה.
 

קרוב אל העין רחוק מהלב

מכל החושים, מקדיש המוח לראייה את מירב כושר עיבוד המידע. חשיבות המידע החזותי בהתמצאות ובפעילות במרחב, מחייבת התמקדות באובייקטים מסוימים על חשבון אחרים. ואכן, מוחנו פיתח יכולות סינון מרשימות לנתונים הזורמים מהעין. אנו מסוגלים להתעלם לא רק מאובייקטים סטטיים בשדה הראייה, אלא אפילו מגירויים בולטים שעשויים להפריע לנו בעיבוד מידע שנתפס כמשמעותי. בניסוי מפורסם של הפסיכולוג דניאל סימונס (אם אתם רוצים להשתתף במחקר, עשו הפסקה עכשיו, רגע לפני הספויילר), התבקשו נחקרים לספור מסירות כדור בסרט של משחק כדורסל. ולפתע, למרכז התמונה פורצת במהלך המשחק אישה מחופשת לגורילה. חלק ניכר ממשתתפי הניסוי לא שם לב לגורילה! המוח הממוקד במשימה הצליח להתעלם מגירוי חזותי בולט ויוצא דופן.
 

דווקא האוטיסטים חיים בעולם האמיתי

פגיעה ביכולת המוח להתעלם מגירויים היא מאפיין מרכזי באוטיזם. אוטיסטים מתוארים לעיתים קרובות כמי ש"נמצאים בעולם משלהם". האמת היא שדווקא אנחנו ה"בריאים" מצויים בעולם שיצרו עבורנו מנגנוני ההתעלמות והשתקת הגירויים של המוח. חריגותם של אוטיסטים היא דווקא בכך שהם חיים בעולם כפי שהוא: מקבלים את שפע הגירויים מהחושים כשהם הרבה פחות מסוננים.
 

פתרון החידה מהשבוע שעבר:

בחידה הקודמת התבקשתם לזהות שלושה אנסים המונצחים בארצנו, בן בריו היה הקרוב ביותר לפתרון (וזכה לבונוס על פתרון בחרוזים):
 
 מי שהרג את איש הסוד שאכל במסעדה

נקרא על שמה של מי שעוד לא אבדה 
האנס הראשון הוא שכם, שלפי המסופר בבראשית פרק ל"ד אנס את דינה בת יעקב. האנס השני (שהיה גם פדופיל) הוא הקיסר הרומי טיבריוס, שעל שמו העיר טבריה. ההיסטוריון סויטוניוס מספר כי בנוסף להתעללות בנשים, נהג טיבריוס לאלץ ילדים לבצע בו מין אוראלי: "מגיש היה את ערוותו לתינוקות מגודלים במקצת שלא נגמלו עדיין; מין תענוג שהיה נוטה אליו מטבעו...פעם אחת בשעת הקרבת קרבנות שבה את לבו יופיו של נער שנשא לפניו את המחתה... מיד עם גמר עבודת הקודש, בו במקום, עשה מעשה זימה בו ובאחיו שהיה המחלל בחליל..." (חיי 12 הקיסרים, בתרגום אלכסנדר שור). האנס השלישי הוא אמנון בנו של דוד המלך, שאנס את אחותו למחצה תמר (שמואל ב' פרק י"ג): על שמם נקרא הפרח "אמנון ותמר". החף מפשע שהוחשד באונס הוא יוסף שהושלך לכלא כשהואשם באונס אשת פוטיפר. יוסף קבור דווקא בעיר שכם (יהושוע כ"ד, ל"ב).

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה. ניתן גם לשלוח ל-ysorek@gmail.com.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by