בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים: תור זהב? איזה תור זהב? 

דברים שיורמים יודעים: תור זהב? איזה תור זהב?

 
 
יורם שורק

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שאבותינו חיו באורח הרבה יותר בריא מאיתנו. הנה עוד פרה קדושה, שזקוקה להסבה דחופה להמבורגר דל-שומן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביה שואלת: למה בעבר תוחלת החים היתה נמוכה, למרות שלא היו זהום אויר, קרינה, זיהום מים וכימיקלים?
 
 
אכן מוזר, אבותינו חיו בעולם ללא קרינה מסרטנת, נשמו אויר צח, אכלו מזון נטול תוספים וחיו בעולם נקי מכימיקלים, איך זה שלא האריכו ימים?

הנוסטלגיה, מסתבר, מטעה: אנו אוהבים לראות בעבר גן עדן טבעי אך האמת ההסטורית קצת יותר מורכבת. אבותינו ספגו קרינה רדיואקטיבית רבה, נשמו אויר מזוהם והיו חשופים לכימיקלים גרועים בהרבה מאלו שאנו מוזהרים עליהם חדשות לבקרים.

הבה נסייר מעט בעולם הפרה-טכנולוגי הטבעי והנקי ונבחן את המיתוס מקרוב.
 

קרינה: היו דברים יותר גרועים מאנטנות סלולריות

למרות שאנו מודעים לקרינה רק בעשורים האחרונים, והקרינה שמדאיגה אותנו היא בעיקרה מעשה ידי אדם, הרי המקור העיקרי לקרינה מסרטנת היא עדיין אמא טבע.
 
 
יופי קטלני: כלי זכוכית (אמצע המאה ה-19) שתכולת האורניום בו הגיעה לכדי 25% (ויקיפדיה)
 יופי קטלני: כלי זכוכית (אמצע המאה ה-19) שתכולת האורניום בו הגיעה לכדי 25% (ויקיפדיה)   
קרום כדור הארץ מכיל די הרבה יסודות רדיואקטיבים, כאורניום ותוריום, שמתפרקים לאיטם תוך שחרור הגז המסוכן ראדון. אבותינו שחיו במערות או במרתפים היו חשופים לפעמים לרמות קרינה גבוהות בהרבה מאלה שאליהם נחשפים עובדי כורים גרעיניים או טכנאי רנטגן בימינו.

בימי הביניים נודעו עובדי מכרות באזורים מסוימים בתוחלת חייהם הקצרה, שנבעה ממחלה שנקראה אז "מחלת הכורים". כיום נקראת אותה מחלה פשוט סרטן ריאות והגורם לה היה חשיפה לראדון.

גם השימוש באורניום קדם בהרבה לתעשיית הגרעין: תחמוצת אורניום טבעית (pitchblende) שימשה לייצור זכוכית צבעונית ולזיגוג כלי חרס. זכוכית המכילה אורניום היתה פופולרית מאוד בתקופה הויקטוריאנית בשל היותה זוהרת – היינו, פולטת אור כשנחשפה לקרינה אולטרה-סגולה; כלי אוכל ומטבח מעוצבים לתפארת ורדיואקטיביים מאוד היו פופולריים במאה ה-19 .
 

כימיקלים רעילים: לא המצאה חדשה

הקדמונים ידעו לייצר הרבה פחות רעלים מאיתנו, אבל את מה שידעו להכין פיזרו בנדיבות רבה. דוקא שפע הכימיקלים הזמינים כיום מאפשר אופציות ידידותיות לסביבה שלא היו אפשריות בעבר.
 
היה מטורף ככובען. הקיסר קליגולה (ויקיפדיה)
 היה מטורף ככובען. הקיסר קליגולה (ויקיפדיה)   
עופרת הייתה אחד החומרים הפופולאריים ביותר משחר ההיסטוריה האנושית ועד קרוב מאוד לימינו. השימוש הנפוץ ביותר במתכת רעילה זו היה בצנרת המים. עופרת היא חומר אידיאלי לאינסטלציה: מתכת קלה לעיבוד שאינה מחלידה, קלה לריתוך והלחמה, וגמישה דיה שלא להתבקע מקפיאת מים בתוכה.

המילה לאינסטלטור (שרברב) בלשונות אירופאיות כמוplumber באנגלית ו- Plombier בצרפתית מקורן במילה הלטינית plumbum, כלומר עופרת. הרעלת עופרת על סימניה האופייניים - כאבי בטן, רזון, מחלות עצבים המגיעות עד לשיתוק ומוות -נחשבה לסיכון מקצועי של שרברבים (כמו גם עובדי דפוס וצבעים), אך פגעה גם במי שצרך את המים מצנרת העופרת.

שימוש נוסף שחשף את אבותינו לעופרת היה הצבעים: הבסיס לצבע הלבן הנפוץ ביותר מהעת העתיקה ועד אמצע המאה העשרים היה עופרת פחמתית . פרופ' קלוגאי איש הטכניון פרסם, בשנת 1960, ספר מבוא בעברית לכימיה של מתכות. כדי להיווכח עד כמה השתנו מושגינו על זהום סביבתי תוך הרף עין של פחות מ-50 שנים, הנה קטע מהטקסט העוסק בייצור צבע לבן מעופרת:

"עופרת הנמצאת באויר יוצרת עם חמצן עופרת הידרוקסידית, וזו האחרונה נהפכת אחר כך לעופרת פחמתית בסיסית, הידועה בשוק בשם "לבן העופרת". זהו צבע לבן טוב, הידוע מימי קדם; מכינים אותו על ידי תגובת דו תחמוצת הפחמן על עופרת במעמד חומץ...התהליך הזה ידוע כבר מאות בשנים בשם הפרוצס ההולנדי....תהליך זה איטי הוא אבל עושה סחורה טובה מאוד...צבעי העופרת מצפים יפה שטחי עץ ומתכת ועל כן מעדיפים אותם על צבעים אחרים..."

קשה שלא להצטמרר, כשנזכרים שהשפעת ה"הסחורה הטובה מאוד" הזו התבררה כשהתגלתה הסיבה לאלפי מקרי פיגור שכלי בילדים (בעיקר בשכונות עוני) שנחשפו לפירורי צבע מרהיטים וצעצועים.
 

הילד לא נרדם? תני לו כספית!

עופרת לא היתה הכימיקל הרעיל היחיד שזכה לפופולריות: אמהות בתקופה הרומית רצו לישון בלילה ממש כאחיותיהן המודרניות, וילדי הטבע של פעם זכו להקלה על כאבי צמיחת השיניים באמצעות כספית (קצת יותר בעייתי לבריאות הילד מ"ביס-פנול A" שדולף או לא מבקבוקים).
 
הכובען מ"אליס" לא נולד מטורף, הוא נעשה כזה (ג'ון טניאל)
 הכובען מ"אליס" לא נולד מטורף, הוא נעשה כזה (ג'ון טניאל)   
הכספית ירדה מגדולתה כאשר הרופא היווני גאלנוס (שפעל במאה הראשונה לספירה) עמד על רעילותה. לרוע המזל במאה העשירית העניק הרופא המוסלמי הנודע אל-ראזי (מחבר הספר הראשון בהיסטוריה על רפואת ילדים) הכשר מחודש לכספית כחומר משלשל.

קוף שהואכל במתכת לא גילה סימני הרעלה ומסקנתו של אל-ראזי הייתה שכספית אינה מזיקה . זוהי, אולי, הדוגמה הראשונה להסקה רפואית שגויה בעקבות ניסוי בבע"ח (סביר, אכן, שהקוף של אל-ראזי לא נפגע: עיקר הנזק מכספית אינו מופיע מייד אלא כפגיעה עצבית מצטברת). בעקבות אל-ראזי הלכו רופאים נוספים ובימי הביניים השתמשו בכספית להכנת תכשירים נגד כינים ולהקלה על דלקות וזיהומים בעור.

מי שנפגע במיוחד מכספית במשך מאות שנים היו הכובענים. החומר הנפוץ לכובעים היה "לבד" (felt): בד לא ארוג, המיוצר מדחיסה של סיבי צמר או פרווה והמשמש למשל לציפוי שולחנות ביליארד. הלבד לכובעים יוצר מפרוות ארנבים בתהליך שנקרא carroting (תרגום אפשרי: "הגזרה") .

השם, כמובן, מטעה: התהליך לא צרך גזרים או ירקות אחרים אלא כלל שטיפה בתמיסת של כספית חנקתית שצבעה כתום. הטיפול הזה נדרש להפרדת הפרווה מהעור והצמדה חלקה של הסיבים. לאחר ה"הגזרה" הלבד עוצב לצורת חרוטים גבוהים וכווץ ע"י הרתחה במים. כובענים נחשפו על כן למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו את הדוודים בהם התבשל הלבד ספוג הכספית. מחלות נפש (שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במח) נחשבו לסימן היכר אופייני לבעלי אומנות זו. הכובען המטורף ב"אליס בארץ הפלאות" הוא קרבן להרעלת כימיקלים של טכנולוגיה עתיקה מימי התום של עולם הבראשית הטבעי.

"מי הגזר" עתירי הכספית מהתהליך הוזרמו - כשאר השפכים באותה תקופה - לנהרות ולאגמים (עקבות כספית ניתנות לזהוי במקווי מים אלו עד ימינו). שחיה בנהר כזה היתה מרעננת כנראה כצלילה בנחל הקישון שלנו.
 

הקוסמטיקה של אימותינו הטבעיות

כולנו קיבלנו את המיילים המאיימים המזהירים אותנו מסכנות ה-SLS שבשמפו, האלומיניום שבדאודורנט ושאר תוצרים מפחידים שהתעשיה הכימית מורחת אותנו בהם, והשאלה המתבקשת, כמובן, מי צריך את הכימיקלים האלו? תכשירי הקוסמטיקה והטיפוח הטבעיים של פעם לא היו טובים?
 
אישה מצרית מהמאה ה-19 באיפור מסורתי: הגבות והריסים מושחרים ב"כחל"  (הבטאון ההודי לפרמקולוגיה)
 אישה מצרית מהמאה ה-19 באיפור מסורתי: הגבות והריסים מושחרים ב"כחל" (הבטאון ההודי לפרמקולוגיה)   
ובכן הם היו, כנראה, די רעים. התחליף לאל-סבון ולשמפו של היום היה סבון שיוצר ע"י הפעלת בסיס חזק (סודה קאוסטית) על שומן בעלי חיים. כיוון שאי אפשר באמצעים בייתיים לשמור על יחס מדויק בין הבסיס לשומן, הסבון של פעם היה "תוקפני" כלפי העור (במקרה של עודף בסיס) או שמנוני (עודף שומן).

הסבון הטבעי ייבש את העור משום שהוא מסיר ביעילות את השומן הטבעי של העור. ייצור הסבון בבית היה גם מסוכן: סודה קאוסטית יוצרת כוויה בעור ופגיעתה בעיניים עשויה לגרום עיוורון.

תכשירי האיפור כללו צביעת גבות וריסים בחומרי צבע כהים, שתרמה אמא אדמה: עופרת גפרתית (גלנה) או סטיבניט: תרכובת של המתכת הרעילה אנטימון, הנקראת בשם המקראי "פוך" או "כחל".

לגוונים כחולים וירקרקים שימשו מלחי נחושת. איפור העיניים נחשב במשך דורות רבים לטיפוח סטנדרטי, שאישה לא אמורה להראות בלעדיו. כשאיזבל, אשת המלך אחאב, מתכוננת לפגוש את יהוא שהרג את בעלה הוא מקפידה לשמור על הופעתה: "וַיָּבוֹא יֵהוּא, יִזְרְעֶאלָה; וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה, וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת-רֹאשָׁהּ, וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן" (מלכים ב פרק ט). כל המתכות הללו נספגו דרך מגע בלחמית (הרקמה הרירית שסביב גלגל העין) או דרך העור למחזור הדם.
 

האם לפחות זיהום האויר בעשן ובחלקיקים נחסך מאבותינו?

אז זהו, שלא. השימוש באש לחימום ולמאור בחללים סגורים חשף את הדיירים לזיהום חמור בהרבה מזה שנחשף אליו תושב עיר מודרנית. עשן שמקורו בשריפה לא מושלמת של שמן או פחמי עץ, עשוי להכיל מגוון חומרים מסרטנים ומזיקים השייכים למשפחת ה-olycyclic aromatic hydrocarbons - תרכובות ארומטיות רב-טבעתיות.
 
וזה נראה לכם רע? (ASAP)
 וזה נראה לכם רע? (ASAP)   
תרכובות אלו קיצרו את חייהם של מנקי הארובות העליזים (ב"מרי פופינס" הם רוקדים על הגגות, אבל המציאות היתה הרבה פחות שמחה והרבה יותר ממאירה), וגם של בעלי הבתים המחוממים באח טבעית או המוארים בעששיות שמן.

מצבם של העניים שהתחממו לעיתים קרובות באש פתוחה ללא אוורור ראוי היה גרוע בהרבה. סוג נוסף של זיהום הפוגע בריאות הם חלקיקים מוצקים מרחפים (כגון אלו הנשאפים ע"י מורים הכותבים בגיר על הלוח): אבותינו שנשמו בבית עשן עתיר חלקיקים עסקו גם במשך היום במגוון פעילויות יוצרות אבק כגון חריש, קציר, חציבה וסיתות ומחלות ריאה כסיליקוזיס. פגיעה בדרכי הנשימה משאיפת חלקיקי סיליקה בגודל מיקרוני היו נפוצות הרבה יותר מבימינו.
 

תוספי מזון: מפחדים מהאספרטיים? נסו ליתארג'

מי מאיתנו לא קיבל הודעות מאיימות על הסכנה בממתיקים המלאכותיים כדוגמת האספרטיים שבדיאט קולה? האם לפחות בתחום תוספי המזון המפוקפקים התעלינו על אבותינו?
 
לא בריא, נכון - אבל בהשוואה לעבר? תהיו רציניים (ASAP)
 לא בריא, נכון - אבל בהשוואה לעבר? תהיו רציניים (ASAP)   
שוב, ממש, אבל ממש לא. כאשר עופרת מתכתית מחוממת באויר, נוצרים עליה גבישים בצבע צהבהב-אדום: זוהי חד תחמוצת העופרת או "ליתארג'". הקדמונים אמנם לא דאגו לדיאטה, אבל גילו עד מהרה שהאבקה הזו מגיבה לחומץ (תגובת סתירה בשפת הכימאים), והתוצאה היא חומר הנקרא "סוכר העופרת" שטעמו מתקתק.

הרומאים נהגו להרתיח מיץ ענבים בכלי עופרת עד לקבלת נוזל צמיג ומתוק, שנקרא Sapa והכיל כגרם "סוכר עופרת" לליטר . הסירופ הזה שימש כממתיק במתכונים רבים וכן כחומר משמר ליין. לפני המצאת בקבוקי הזכוכית האטומים של ימינו היה היין חשוף להחמצה: חיידקים הפכו את האלכוהול בנוכחות חמצן מהאויר לחומצה (חומץ בן יין). חד-תחמוצת העופרת שמרה על היין הן ע"י נטרול החומץ שכבר נוצר בו והן ע"י קטילת החיידקים - שבדומה לבני האדם, מורעלים ממתכות כבדות.

הצורך בשימור יין (מזון בסיסי לאורך תקופות הסטוריות ארוכות) היה כה חזק עד שגם כשהתבררה הרעילות של החומר במאה ה-18 רק החלת עונש מוות לממתיקי יינות עצרה את השימוש בליתארג'.

הסטוריונים רבים מיחסים את שקיעת האריסטוקרטיה הרומית לנזק הנוירולוגי הכבד שגרמה החשיפה לעופרת. יתכן שטירופם של קיסרים כנירון, קליגולה וקומודוס היה תוצאת הממתקים והיין הרוויים עופרת. בהשוואה להיום, גם אם צודקים המזהירים ואספרטים אינו טוב לבריאותינו, אף אימפריה עוד לא התמוטטה בגלל דיאט קולה.

ככל שהדבר ישמע מוזר, אדם לא מעשן בעולם המפותח של תחילת המאה ה-21 חשוף לרעלים ולקרינה הרבה פחות מאבותיו. הוסף לכך את הבטחון מרוב המחלות הזיהומיות, שהפילו חללים רבים בעבר, ואת הביטחון התזונתי שלנו - ותור הזהב של העבר נראה נוצץ הרבה פחות.
 
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? פורום "לכל שאלה תשובה" מחכה לה (ניתן גם לשלוח שאלות ל- ysorek@gmail.com)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by