בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דברים שיורמים יודעים: סמל סקס  

דברים שיורמים יודעים: סמל סקס

 
 
יורם שורק

מה מקור הסמלים לציון זכר ונקבה? איך זה קשור לגרמי השמיים, ולמה הכל מסתיים בחמין של שבת?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סמל של זכר (ימין), סמל של נקבה (שמאל), ולמטה -סמל האנדרוגינוס
 סמל של זכר (ימין), סמל של נקבה (שמאל), ולמטה -סמל האנדרוגינוס   
לילו שאלה מה מקור הסמלים שבתמונה לציון זכר ונקבה.

אז ראשית, תוספת קטנה: בביולוגיה יש 3 סמלים לציון מין. שני הסמלים, שמופיעים בתמונה העליונה, מציינים זכר (מימין) ונקבה (משמאל), והסמל שבתמונה התחתונה מציין הרמאפרודיט - אנדרוגינוס, שיש לו אברי רביה זכריים ונקביים, בדומה לחלזונות.

אבל כדי למצוא את מקור הסמלים הללו, יש לצאת למסע מוזר, שתחילתו באלים היווניים ובכוכבי הלכת, המשכו במעבדות האלכימאים, וסופו בחמין של שבת.

הסמלים הם שריד לתקופה אחרת, שבה הכל היה מסודר וסימטרי. מהתקופה ההלניסטית ועד לעת החדשה, הכירו האסטרונומים 7 גרמי שמיים במערכת השמש: השמש, הירח, כוכב חמה (מרקורי), נוגה (ונוס), מאדים (מארס), צדק (יופיטר) ושבתאי (סאטורן).

ובדרך פלא, גם מספר המתכות עמד על 7: זהב, כסף, נחושת, ברזל, עופרת, בדיל וכספית. מאחר שמספר המתכות ומספר הכוכבים התאימו, יצרו האסטרונומים קישורים אסטרולוגים-אלכימיים. לכל אחד מגרמי השמיים שודכה מתכת, ובימי הביניים אף האמינו רבים כי מלאי המתכות מתחדש במעבה האדמה בהשפעתם של הכוכבים. למעשה, עד המאה ה-15 נהגו באירופה להשבית מפעם לפעם את הכריה, כדי שהמתכות יוכלו להתחדש בבטן האדמה בהשפעת הכוכבים.

מיסטיקת המתכות והאלכימיה לא היתה זרה גם ליהודים. רבי חיים ויטל, מחכמי הקבלה של צפת, כותב: "והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי (כספית) ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת..."

אבל הסימטריה לא נגמרה כאן. לכל כוכב ומתכת התאים, כמובן, גם אחד מימי השבוע. וגם זה לא הספיק, אז לכל כוכב שודך אחד מאלי האולימפוס, ולשלושה מהם גם שויך מין. במקום "גברים ממאדים ונשים מנוגה" ניתן היה לקרוא לספר הפסיכולוגיה הפופולרי גם "גברים מברזל ונשים מנחושת" או "גברים מיום שלישי ונשים מיום שישי" .
 
 
הזהב יוחס, כמובן, לשמש וליום ראשון. שמו האנגלי של היום, Sunday (Sun – שמש; Day – יום), שימר את הקשר הזה. סמל השמש, שניתן לראות בתמונה למטה, הוא גם סמל הזהב.
 
 
כצפוי, הירח לא קופח. הוא שודך לכסף, בשל צבעו הכסוף, וקיבל את יום שני. ואכן, שמו של יום זה באנגלית הוא Monday (חלקה הראשון של המילה - Mon - הוא קיצור של Mond, ירח בגרמנית; day פירושו, כאמור, יום)
 
 
 
אם ממשיכים מעט הלאה, ליום שלישי, מגיעים לפתע לסמלי המין המוכרים. העיגול והחץ הוא סמלו של כוכב הלכת מאדים (מארס), שאליו קשורים אל המלחמה הרומי והברזל. סמלו של ארס, אל המלחמה היווני, נראה כך:
 
 
מסמל זה התפתח הסמל הרומי - מגינו וחניתו של מארס – בדיוק אותו סמל שבו אנו משתמשים היום לציון גבר:
 
 
קל לראות את הקישור האסוציאטיבי בין מלחמה, ברזל, כוכב אדמדם וגבריות. אגב, מסתבר שהאינטואיציה היוונית לא החטיאה, וצבעו האדמדם של כוכב מאדים אכן נגרם מהמצאות תחמוצות ברזל (חלודה) על פני השטח שלו.

היום המוקדש למארס הוא יום שלישי הוא dies Martis הלטיני. שמו של היום בצרפתית Mardi שומר על זכרו של אל המלחמה וכוכב הלכת.

סמלה של ונוס (אלת האהבה) הוא גם סמלו של כוכב הלכת נוגה והמתכת נחושת:
 
 
כריכת הספר "סיפורי קנטרברי" באנגלית
 כריכת הספר "סיפורי קנטרברי" באנגלית   
נוגה הוא העצם הזוהר ביותר בשמי הלילה – פרט, כמובן, לירח - ומתבקש ממש שאלת האהבה, ובעקבותיה המין הנשי יזוהו עימו. גם הכינוי העברי של כוכב נוגה "איילת השחר" מעורר את האסוציאציה ל "איילת אהבים ויעלת חן".

ומה הקשר של ונוס (ובעקבותיה המין הנשי כולו) לנחושת?
לפי המיתולוגיה נולדה ונוס מקצף הגלים לחופה של קפריסין והאי הפך, לכן, למגרש הביתי שלה. קפריסין הייתה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית. המתכת אף העניקה לאי את שמו, שכן נחושת היא Cuprum בלטינית. כך, למשל, נותן קיניריס, מלכה האגדי של קפריסין, למלך היוונים אגממנון את שריון הנחושת "מגן גיבורים עוטר לאדם ועשוי לתפארה" בצאתו למלחמת טרויה:
"ואגממנון הריע בקולו ויצו לארגאים
כי יתאזרו; וילבש גם הוא כלי הנחושת הנוצצה..
אחרי כן בא ועיטר סביב לחזה השריון
אשר נתן לו קיניריס תשורה של אורחים" (הומרוס, איליאדה: שיר 11 שורות 15-20, תרגום טשרניחובסקי).

יומה של ונוס הוא יום שישי הוא Dies Veneris הלטיני. השפה הצרפתית שימרה את אלת האהבה בשם היום Vendredi, ואילו השם האנגלי Friday מנציח את אלת הנישואין הנורדית Frigga. שיוכה של ונוס ליום שישי יצר, לכן, תמימות דעים נדירה בין נוצרים ליהודים בעניין הרומנטיות של סוף השבוע. ביהדות יום שישי הוא היום המתאים למעשה האהבה, "עונג שבת". הרמב"ם, למשל, קובע כי "דרך תלמידי חכמים, לשמש מיטתן מלילי שבת ללילי שבת" (משנה תורה הלכות אישות פרק י"ד).

כשמבקש צ'וסר, גדול משוררי אנגליה במאה ה-14, לתאר את אהבתו של גיבורו ארקיטה בוחר אף הוא ביום השישי כיום שבו מגיעה סערת הנפש של האוהב לשיאה:

"ארקיטה ששבע מלטייל
וכבר זימר רונדל בעליצות
שקע פתאום בהרהורי עצבות
כדרך אוהבים מתרוצצים
בין ראש אמיר ותחתיות קוצים
מעלה מטה כדלי בתוך באר
כשם שיום שישי יש שזוהר
באור חמה ויש רטוב מגשם
כך ונוס הקפריזית משבשת
לב עבדיה. הפכפכת היא
ממש כמו יומה הוא יום שישי
הרי יום ו"ו לא כהרי יום יום..."
(מתוך: סיפורי קנטרברי, סיפורו של האביר, תרגום שמעון זנדבנק)
 
למתכת הכספית החמקמקה שודך כוכב חמה, ויחד עמו הסמל הזה:
 
 
זהו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש ולכן יש להסתכל לכיוון השמש כדי לראותו. הוא מופיע ברקיע לעיתים רחוקות, וגם אז נצפה רק ליד האופק המערבי סמוך לשקיעה או באופק המזרח עם הזריחה, כשהוא קרוב מאוד לשמש, וממהר להיעלם. השם מרקורי הוא המקבילה הרומית להרמס שליח האלים, שנועל סנדלי זהב מכונפות, ולכן גם הוא בחירה טבעית להשתדך לכספית ולכוכב חמה.

מרקורי שויך ליום רביעי, הנקרא בצרפתית על שמו - Merdredi. סמלו של מרקורי הוא כסמלה של ונוס בתוספת סהר השולח זרועות מעלה. כאמור, בביולוגיה זהו סמלם של האנדרוגינוסים, הלא הם ההרמאפרודיטים, שקרויים על שם כפול המין הראשון: הרמאפרודיטוס, בנם של הרמס ואפרודיטה. הרמאפרודיטוס נולד כזכר אך בהיותו בן 15 התאהבה בו נימפת המים סאלמקיס. הוא דחה את חיזוריה והיא הסתערה עליו, נישקה אותו ונצמדה אליו תוך שהיא מתפללת לאלים שיאחדו בניהם. האלים שמעו את תפילתה וגופיהם התאחדו ליצור כפול מין.

למתכת בדיל שודך היום החמישי בשבוע, האל יופיטר, כוכב צדק והסמל הזה:
 
 
יום השבת הוא יומו של כוכב שבתאי (סאטורן), והמתכת הכבדה עופרת היא השידוך המתאים לכוכב הלכת כבד התנועה, שמשך מחזורו הוא הארוך מכל כוכבי הלכת הידועים לקדמונים, והוא נע בעצלתיים כ-29 וחצי שנים להשלמת הקפה אחת. אבל גם בלי להזדקק לאסטרונומיה, איזה מהיסודות מתאים יותר לסמן את יומו של החמין המונח בבטננו כיציקת עופרת? סמלו של היום, הכוכב והמתכת:
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by