בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מדוע מריחואנה אינה חוקית בארץ? 

מדוע מריחואנה אינה חוקית בארץ?

 
 
בלדד השוחי

אחרי שבלדד גילה לכולם שמשקרים לנו, ושגראס לא באמת מסוכן, נשאר רק לברר למה הוא לא חוקי. השוחי, שיודע הכל, בטור שכולם חיכו לו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלדד היקר,
קראתי בעיון רב את תשובתך לשאלה "האם גראס באמת מסוכן?" והופתעתי מאוד לגלות שהעובדות שמפרסמות הרשויות הם שגויות ואף שקריות.
רציתי לדעת מדוע בכל זאת אוסרים על שימוש במריחואנה בארצות כל כך רבות כאשר הוא אינו גורם לשום נזק משמעותי?
אשמח לקבל תשובה,
ג'יגה
 
המלכה ויקטוריה, ידעה איך לחיות
 המלכה ויקטוריה, ידעה איך לחיות   
ג'יגה היקר,
מריחואנה היתה חוקית עד לא מזמן. אפילו השם "מריחואנה" הוא עניין חדש, פעם קראו לסם על-שם הצמח: קנאביס. תחת השם הזה השתמשה בו המלכה ויקטוריה (שאהבה גם יין קוקאין), ובאותו שם עצמו השתמשו תעשיינים רבים שייצרו מסיבי הקנאביס חבלים ובדים וכל-מני דברים מועילים. החוק האמריקאי הראשון שמזכיר קנאביס מגיע מוירג'יניה של שנת 1619 ובו נקבע שכל חקלאי חייב לגדל כמות מסוימת של קנאביס לתעשיה.
 

הכל בגלל המקסיקנים

הידעת? מלות השיר המקסיקני "לה קוקראצ'ה" מספרות על ג'וק שלא יכול "לטייל" כי נגמר לו הגראס
 הידעת? מלות השיר המקסיקני "לה קוקראצ'ה" מספרות על ג'וק שלא יכול "לטייל" כי נגמר לו הגראס   
הקנאביס כסם משכר הגיע לארצות-הברית רק לפני כתשעים שנה, יחד עם המהגרים ממקסיקו. האמריקאים לא חיבבו את המקסיקנים מהרגע הראשון, אבל כשהשפל הכלכלי הגיע העובדים המקסיקנים הזולים הפכו לאויבי מדינה של ממש. במדינות הקרובות לגבול הוטלו כל-מני הגבלות משונות שנועדו במוצהר להפלות את המקסיקנים ואחת מהן היתה איסור על השימוש ב"סם הלאומי" שלהם. פרוטוקולים ששרדו מישיבות של גופים מחוקקים מספרים את הסיפור בבהירות מפתיעה: “כל המקסיקנים משוגעים, והחומר הזה הוא מה שמשגע אותם!”

שימוש בשנאת זרים כדי לקנות הון פוליטי אינו עניין חדש (כמה פוליטיקאים אפילו ביססו את הקריירה שלהם על שנאת יהודים) והחבר'ה האלה בסך-הכל המשיכו את המסורת. הם אפילו נתנו לקנאביס שם חדש עם ניחוח מקסיקני: “מריחואנה", רק כדי ליצור קישור ברור בינו לבין המיעוט השנוא.
 
 
 
ברגע שמספיק מדינות חוקקו חוקים נגד מריחואנה, מדינות אחרות (בארה"ב ובעולם) פשוט נסחפו בעקבותיהן. מאמר בניו-יורק טיימס מ-1919 מצהיר (בתרגום חופשי): “אף-אחד בניו-יורק לא משתמש בסם הזה, רק שמענו עליו מהמדינות הדרומיות, אבל כדאי מאד שנאסור אותו עוד לפני שהוא מגיע או שכל מכורי ההרואין שלא מצליחים לקבל את המנה שלהם יתחילו להשתמש בו.”
 

האיש שכולם אוהבים לשנוא

אנסלינגר - צרך מורפיום ואף סיפק אותו לחברים הלבנים שלו
 אנסלינגר - צרך מורפיום ואף סיפק אותו לחברים הלבנים שלו   
ב-1930 משרד-האוצר הקים משרד ממשלתי מיוחד לטיפול בבעית הסמים, ובראשו טיפוס נאלח בשם הנרי אנסלינגר (Anslinger). אנסלינגר רצה להפוך את התפקיד שלו לחשוב יותר, אז הוא התחיל לספר לכל מי שהקשיב שמריחואנה גורמת לשיגעון, פשע ומוות ושאוכלוסית המשתמשים במריחואנה מורכבת משחורים ומוזיקאי ג'אז שמשתמשים בסם המסוכן כדי להכנס לטרוף רצחני או כדי לפתות נשים לבנות.
 
היום היו מאשפזים אותו במוסד או לפחות מוקיעים אותו כגזען, אבל באמריקה של שנות השלושים הוא הפך ללהיט מטורף. עוד ועוד מדינות הוציאו את המריחואנה אל מחוץ לחוק והקריירה של אנסלינגר נסקה - הוא היה הדוד הטוב שמגן על אמריקה מפני דברים מפחידים. הוא החזיק במשרתו במשך 32 שנה.

ב-1933, כשהחוק האוסר על ייצור, הובלה ומכירה של משקאות-חריפים בוטל, הממשלה לא ידעה מה לעשות עם כל האנשים שתפקידם היה לאכוף את האיסור הזה (כזה, אגב, היה הג'וב הקודם של אנסלינגר), אבל לאנסלינגר היה פתרון מצוין: ב-1937 הוא הצליח להעביר חוק גורף שהפך - הלכה למעשה - את צמח הקנאביס לבלתי-חוקי בכל רחבי ארה"ב. הרבה עבודה לשוטרים. איגוד הרופאים האמריקאי התנגד לחוק בטענה שאין סיבה להניח שהקנאביס מסוכן, אבל הקונגרס הסתפק ב"הוכחות" שאנסלינגר הביא - מאמרים חסרי-ביסוס מהעיתונות הצהובה.
 

קונספיראציות

הרסט - האיש ששילם להיטלר ולמוסולוני כדי שיכתבו לעיתון שלו
 הרסט - האיש ששילם להיטלר ולמוסולוני כדי שיכתבו לעיתון שלו   
אחד התומכים הנלהבים של החקיקה הזו היה איל העיתונות וויליאם ראנדולף הרסט (Hearst) שעמד בראש מערכה עיתונאית להכפשת שמו של הקנאביס. חובבי תאוריות-הקשר טוענים שהרסט, ששלט בחלק ניכר מתעשיית העץ, הפעיל לחץ פוליטי להעברת החוק משום שהוא ראה בתעשיית הקנאביס מתחרה פוטנציאלית ושלצידו עמדה חברת דופון (DuPont) שחששה שסיבי הקנאביס יתחרו בסיב הסינטטי החדש שלהם: הניילון.

זו אפשרות. הרסט קנה ומכר פוליטיקאים כמו פופקורן ולא היתה לו בעיה “להזמין” חוק כזה, אבל זה לא מוכח. בנוסף, תעשיית הקנאביס לא היתה כזה סיכון נוראי. הקנאביס שימושי, אבל הוא אינו תחליף לעץ. עדיין כדאי לציין ששר-האוצר שמינה את אנסלינגר היה מושקע כלכלית עד הצוואר בחברת דופון ושהרסט נתן לאנסלינגר במה חופשית מעל-גבי העיתונים שלו.
 
אבל הרסט לא היה לבד. כל העיתונים סיפרו שקרים על מריחואנה ורובם עדיין עושים את זה. סיפורי זוועה מוכרים טוב, גם אם הם לא אמיתיים. וזה מה שעיתונים עושים מאז ומתמיד (ואני מקווה שאני לא חושף סוד מקצועי של נענע): הם מעוררים היסטריה ציבורית כדי שיותר אנשים יקראו אותם.
 

שקר מתגלגל

בשלב הזה רוצחים התחילו לטעון שהם לא שפויים כי הם עישנו מריחואנה והממשלה עצמה אומרת שזה גורם לשיגעון. הטיעון הזה הוציא כמה רוצחים מהכלא וייצר כותרות פנטאסטיות בעיתונים. באחד המשפטים אפילו העלו עד מומחה שטען שעישון מריחואנה הפך אותו לעטלף. פלא שהאזרחים היו מודאגים?

זה מעגל קסמים. פוליטיקאים מעבירים חוק מיותר כדי לתת לציבור הרגשה שהם עושים משהו, התקשורת מדווחת בהרחבה והאזרח הקטן נלחץ. הוא חושב שהסם מסוכן ומצפה מהממשלה לחוקק עוד חוקים ומהתקשורת לספק עוד כותרות. הוא לא רוצה לדעת שעבדו עליו ואף פוליטיקאי או איש תקשורת לא רוצה לספר לו. למעשה, גם הפוליטיקאים ואנשי התקשורת נופלים קורבן לאותם שקרים, רובם מאמינים שמריחואנה עלולה להפוך אותך לעטלף!

ב-1951 רופא מומחה הודיע לקונגרס שמריחואנה לא גורמת למוות, לאי-שפיות או לאלימות. להיפך, יש לה השפעה מרגיעה והיא אפילו לא יוצרת תלות פיזית. במקום להתנצל על הטעות אנסלינגר פשוט המציא שקר חדש: "המריחואנה באמת לא גורמת לכל הדברים הללו”, הוא אמר, "אבל הרי ידוע שמי שמנסה מריחואנה עובר אחר-כך להרואין.” אפילו כשהמדע חושף את השקר מעגל הקסמים לא נשבר. תמיד יש מישהו שמעדיף להמציא צידוק חדש מאשר להודות בטעות. הפוליטיקאים מחוקקים עוד כמה חוקים והתקשורת מפיצה עוד קצת פחד ובסוף כולם מרוצים.

ב-1961 מדינת ישראל חתמה על אמנה בינלאומית שהכתיבה את חוקי הסמים שלנו מאז, לא כי באמת צריך, רק כי כולם כבר מסובכים בתוך ערמה של שקרים. אז מה אם אין לנו מקסיקנים? אז מה אם מריחואנה לא מזיקה? אנשים ציפו שממשלת ישראל תגן על אזרחיה מפני סכנת הסמים הברורה והמיידית.

אתה מבין איך המנגנון הזה פועל? לא צריך שום תאורית-קשר, הטבע האנושי מספיק. מה שהתחיל משנאת-זרים הפך לשקר ענק שמגלגל המון כסף וכח. הרבה פוליטיקאים רכבו על הגל הזה, הרבה אנשים מלוכלכים כמו אנסלינגר והרסט, אבל אין לנו את מי להאשים. כולנו אנסלינגרים קטנים, לכולנו קל יותר להפיץ שקרים מאשר להודות שטעינו. להודות שהאמנו בשטויות רק כי היה כתוב בעיתון. ואם אצלנו זה ככה איך אנחנו יכולים לצפות מפוליטיקאים להתנהג יותר טוב?


שתהיה לכולנו שנה טובה יותר,
בלדד השוחי


גם לכם יש שאלה? שלחו אותה לבלדד, השוחי שיודע הכל
אימייל: bildad@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by