בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
האם אישה כיהנה פעם בתפקיד אפיפיור? 

האם אישה כיהנה פעם בתפקיד אפיפיור?

 
 
בלדד השוחי

מספרים שאישה אחת הצליחה לעבוד על הכנסיה כולה, ואחריה בדקו לכולם את האשכים לפני בחירתם לאפיפיורות. האם יש אמת בדבר? השוחי שיודע הכל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האם זה נכון שהיתה אישה בתפקיד איפיפיור? שמעתי על זה, ולא האמנתי בהתחלה. חיפוש באינטרנט נתן לי אפילו את "שמה": יוחנן השמיני, וגילה לי היא היתה בין לאו רביעי לבין בנידיקטוס השלישי . אינטרנט- לא מקור אמין במיוחד... החלטתי לשאול את בלדד (שבאינטרנט).
האם לכל הסיפור יש בסיס אמיתי או שזוהי אגדה? אם זאת אגדה- מי המציא ולמה?
תודה,
corvus
 
 
קורבוס היקר,
התיעוד המפורסם ביותר לסיפורה של האפיפיורית יוהאנה מופיע בכתביו של ההסטוריון מארטין מאופאבה. ברשותך אחזור עליו בקצרה:
 

האפיפיור הממליט

דגל הוותיקאן
 דגל הוותיקאן   
מתישהו במאה התשיעית בחורה צעירה התחזתה לגבר, כנראה כדי להשאר בקרבתו של כומר שהיא חיבבה הרבה יותר-מדי. בתפקידה החדש כגבר היא התחילה ללמוד ולדבר עם גברים אחרים, ומהיותה בחורה מבריקה היא הרשימה אותם בידיעותיה והפכה למלומד מפורסם. שיא הקריירה שלה כגבר הגיע לאחר מותו של האפיפיור לאו הרביעי, כשהיא נבחרה בידי מועצת החשמנים למלא את מקומו של ישו עלי-אדמות ולהפוך לאפיפיור יוחנן אנגליקוס.
 
 
בנדיקטוס הששה-עשר, לא נראה שזה מפריע לו (רויטרס)
 בנדיקטוס הששה-עשר, לא נראה שזה מפריע לו (רויטרס)   
מספרים שיוחנן דווקא עשה עבודה טובה, אלא שאחרי קצת פחות משנתיים בתפקיד הוא נכנס פתאום להריון וכעבור עוד תשעה חודשים, באמצע תהלוכה רשמית בין שתי כנסיות חשובות בואתיקן, האפיפיור כרע ללדת. המתחזה הוצאה להורג באופן מיידי. לפי חלק מהסיפורים היא נקשרה לסוס דוהר, נסקלה באבנים ו/או נקברה במקום - ועד היום אפיפיורים נמנעים מללכת במסלול בו עברה התהלוכה המבזה ההיא.

אם זה נשמע לך מטורף, חכה חכה. לפי הסיפורים הכנסיה נכנסה לכזו היסטריה שמאז כל מועמד לאפיפיורות נאלץ לשבת ללא תחתונים על כסא מיוחד שבאמצעו קבוע חור דרכו נציגי הכנסייה היו בוחנים את הסחורה ומכריזים בלאטינית: “יש אשכים והם מתנדנדים יפה” (Testiculos habet et bene pendentes). נשמע כמו בדיחה? גם לי, אבל אני הייתי במוזיאון הוואתיקן, ותאמין או לא, יש שם כסא עם חור.
 

המציאות

זה סיפור טוב, אך למרבה הצער הוא די מצוץ מהאצבע. הכסא עם החור נמצא במוזיאון משום שהוא עתיק. הוא היה שייך כנראה לקיסר רומאי והיעוד המקורי שלו היה אסלה, בידה (מושב לשטיפת המבושים) או מושב מיוחד לאשה יולדת. בכל-אופן, הוא עתיק יותר מהנצרות עצמה. האפיפיורים נהגו לצבור עתיקות - בעיקר כאלו שעזרו לשייך אותם לקיסרים הקדומים - והוואתיקן מלא בשלל ביזה מכל התקופות.

מארטין מאופאבה כתב על האפיפיורית יוהאנה מאות שנים אחרי שהסיפור לכאורה התרחש, והוא מציין בפירוש שמדובר בשמועה. כל הראיות מצביעות על-כך שזמן קצר מאד לאחר מותו של לאו הרביעי עלה על הכס בנדיקטוס השלישי. אין שום אזכור לאפיפיור בשם "יוחנן אנגליקוס" או למקרה המבזה עצמו קודם למאה הי"ג (להזכירך, המקרה אמור היה להתרחש במאה התשיעית), לא בוואתיקן ולא בשום-מקום אחר.

אפילו אם נניח שהאפיפיורות עשתה את מירב המאמצים להסתיר את האמת ולזייף מסמכים, ואפילו אם נניח שהם עשו כזו עבודה טובה שאפילו המומחים של היום עם מיטב המשאבים והציוד האלקטרוני לא מסוגלים לעלות על זה, זה עדיין לא מסביר איך מסמכים אותנטיים שמתעדים את הפאשלה הענקית הזו לא שרדו במקומות אחרים ואיך - בתקופה כל-כך סוערת - הכנסיה הקאתולית הצליחה להשתיק למשך ארבע-מאות שנה סיפור כל-כך נפיץ.

וזה כבר כמעט עונה על השאלה השניה שלך - מי המציא את האגדה ולמה.
 

אפיפיור רע!

פוליטיקאים
 פוליטיקאים   
אני יודע שאני עלול להעליב פה הרבה אנשים, אבל חלק ניכר מהמעשים הנלעגים ביותר שנעשו תחת השמש נעשו על הקו הרחב המשיק בין דת לפוליטיקה. זה נכון לכל דת ולכל זמן, והאשמה בדרך-כלל אינה באמונה עצמה. זו הפוליטיקה שתמיד מסאבת הכל, והאפיפיור, מנהיגה של הכנסיה הקאתולית, הוא פוליטיקאי.
 
מתוך חפיסת סקאפיני
 מתוך חפיסת סקאפיני   
ברגע שאתה מבין את זה אתה יכול להבין איך קרה שאפיפיורים שנשבעו להתנזרות ממין הולידו ילדים וקידמו אותם למשרות בכירות. איך האנשים שהטיפו להגיש את הלחי השניה רצחו וירשו, עשקו וגזלו, הכאיבו וטינפו, גילו עריות ונמרים ועשו באופן כללי דברים נוראיים גם לאוכלוסיה הכללית וגם - באדיקות מיוחדת - אחד לשני. לא אפיפיור אחד עלה על הכס לאחר שהפריד ממנו את קודמו באמצעים אלימים, רבים אחרים קנו את המושב הקדוש בכסף או בטובות הנאה והפרוטקציות, כצפוי, חגגו.

תגובתה הרשמית של הכנסייה, אגב, היא שאכן היו הרבה אפיפיורים מנוולים, אבל שזה לא באמת פגע להם בתפקוד המקצועי תודות לידיו המכוונות של האל. באופן-אישי הייתי מרחיק את שם האל משמם של אותם אנשים במידת האפשר, אבל זה לא הסגנון של הכנסייה הקאתולית.

עם הכוונה או בלי הכוונה, האפיפיורות קנתה לה הרבה מאד אויבים, ובמחיר מלא. סיפורים מרושעים על נציגי-הדת המושחתים היו דבר שבשגרה, אפילו יותר מאשר אצלנו, ובכזו סביבה, כל בדיחה יכולה להפוך לעובדה. חפיסת הטארוט שעוצבה במאה הט"ו כבר הכילה מה שנראה כהתייחסות ישירה לסיפור הזה, קלף האפיפיורית.
 

בדיחה שמגשימה את עצמה

הבדיחה המסוימת הזו תפסה כל-כך חזק שאפילו האפיפיורים עצמם האמינו בה. הם נמנעו בשיטתיות מלעבור במסלול התהלוכה ה"מקוללת" ובין פסלי האפיפיורים הם בנו גם פסל של אפיפיורית. דווקא מלומדים פרוטסטאנטיים (שהיו שמחים להשמיץ קצת את האפיפיורות) חפרו בעבר והגיעו למסקנה שזה סתם סיפור. סיפור שהתחיל בתור בדיחה וסיים בתור עובדה.

אבל מי אנחנו שנשפוט? פתח את תיבת הדואר שלך ותוכל לראות בעצמך כמה בקלות אנשים מאמינים בבדיחות גרועות, החל ממשחקי-פירמידה, דרך מכתבי-שרשרת וכלה בסיפורי זוועה מופרכים על האפיפיור סילבסטר.

מוזר, תמיד בסוף חוזרים לאפיפיורים.


בלדד השוחי


גם לכם יש שאלה? שלחו אותה לבלדד, השוחי שיודע הכל
אימייל: bildad@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by