בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מה קורה כששואפים הליום? 

מה קורה כששואפים הליום?

 
 
בלדד השוחי

בלדד השוחי מתקן את התפיסה המוטעית על שאיפת גז ההליום, ומונה את הסכנות הרפואיות. לחובבי מציצת הבלונים המעופפים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום בלדד החכם,
רציתי לדעת, מה קורה שם בדיוק במיתרי הקול, כאשר שואפים גז הליום.
מה זה הקול הצייצני הזה שנוצר, ומי הראשון שחשב בכלל לשאוף גז הליום ולברר מה זה עושה לגוף?
שלך נאמנה,
מיכל
 
גל קול
 גל קול   
שלום מיכל,
הרבה אנשים שאלו אותי את השאלה הזו, ושמעתי כמה הסברים מאד לא מדויקים לתופעה, אז הנה הגיע הזמן להעמיד דברים על תיקונם. וקודם-כל: בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, הליום לא גורם לקול שלך להיות גבוה יותר.
 

מה באמת הולך שם?

קול הוא בסך-הכל גלים באוויר. כשפורטים על מיתר של גיטרה המיתר מרעיד את האוויר במהירות קבועה, וכשהרעידה הזו מגיעה לאוזן שלנו אנו שומעים צליל. ככל שהרעידות מהירות יותר, כך הצליל גבוה יותר.
 
 
לא נראה ככה, אבל גז אציל. בלון הליום
 לא נראה ככה, אבל גז אציל. בלון הליום   
הליום הרבה פחות דחוס מאוויר, ולכן צלילים עוברים בו מהר יותר: מהירות-הקול בהליום גבוהה יותר ממהירות-הקול באוויר. כשאת שואפת הליום, את מעלה את מהירות-הקול בתוך הגרון והפה שלך, וגלי-הקול שם בפנים זזים הרבה יותר מהר.

כאן נמצאת הטעות הנפוצה. אנשים חושבים שבגלל שהקול עובר מהר יותר, הגלים נעשים צפופים יותר, ולכן גובה הצליל משתנה; אבל בדיקה פשוטה בעזרת רשמקול יכולה להוכיח שגובה הצליל לא משתנה בצורה משמעותית. אחרי שגלי-הקול עוזבים את הפה שלך, הם ממשיכים לנוע באוויר במהירות רגילה עד שהם מגיעים לאוזן שלך (ושל אנשים אחרים), ואז הם נשמעים... מוזר. צייצני. קצת כמו דונאלד-דאק, אבל באותו גובה.

מה שמשתנה בקול שלך הוא הגון של הצליל. אותו גון שמאפשר לך להבדיל בין צלילים באותו גובה כשהם מנוגנים על כלי-נגינה שונים, או בין הצלילים אוֹ ואוּ (O ו-U) כשהם מושמעים באותו גובה. הגון הזה נקבע על-ידי הדהודים שונים בתוך הפה שלך, הדהודים שמושפעים מצורתו וגודלו של הפה וממיקומם של הלשון, הלסתות והשיניים. כשמהירות-הקול משתנה, גם מהירותו של ההד משתנה, והשינוי בהדהוד בתוך הפה שלך הוא שאחראי על הקול המשונה.
 
מיתרי-הקול רוטטים באותה מהירות בהליום ובאוויר, אבל ההשפעה של "תיבת התהודה" שלך משתנה באופן משמעותי.
 

מה זה עושה לגוף

אני לא יכול להגיד לך מי הראשון שחשב על זה, אבל זה לא כזה רעיון מוזר. אני יודע שזו הגדרה קצת משונה לחומר שגורם לך להשמע כמו ברווז מצויר, אבל הליום הוא גז אציל. משמעות הדבר היא שהליום כמעט ולא מתרכב עם יסודות אחרים, וכשם שהוא נכנס לך לגוף, כך הוא גם יוצא - בלי להשפיע על חומרים אחרים בגוף, וללא סכנת הרעלה.

מאידך-גיסא, הליום אינו חמצן, ואי-אפשר לנשום אותו (אפשר לשאוף ולנשוף אותו, אבל נשימה דורשת מעבר של חמצן לדם). אז אם תשאפי רק הליום, לא יגיע אליך מספיק חמצן, ובסופו-של-דבר את תחנקי. בלדד ממליץ בחום לקחת כמה נשימות בריאות של אוויר לפני ואחרי כל "שלוק" של הליום.

סכנה חמורה הרבה יותר היא שאיפת הליום ישירות ממיכלי-גז. מיכלי-גז מכילים גז דחוס, ונסיון לשאוף כל גז ישירות מהמיכל עלול לגרום ללחץ עודף בריאות. לחץ כזה יכול להזיק לריאות ולגרום לכניסת בועיות גז לדם. בועיות בדם יכולות להוביל לקרישי-דם, ומשם הדרך מובילה ישירות אל בית-החולים, ולפעמים גם מעבר אליו.

זכרי: הליום אינו מסוכן, אך שאיפה של גז דחוס מסוכנת מאד.

עכשיו אני הולך למצוא לי בלון הליום ולצפצף קצת על העולם.


להתראות,
בלדד השוחי


גם לכם יש שאלה? שלחו אותה לבלדד, השוחי שיודע הכל
אימייל:bildad@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by