בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סוחר סמים, ואוהב את זה 
 
 אבי במצב שגרתי: ``לפני כמה שנים, מי שלא סחר בסמים היה פראייר``   
 
איתמר שאלתיאל

אבי, דילר מהצפון, מדבר על הכל: איך עובדים עסקי הסמים בארץ, המסיבות של שנות התשעים, חוויות משימוש בסמים ולמה הוא לא מפחד מכלום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבי (שם בדוי), יושב על הספה בביתו. על השולחן מונח באנג לעישון סמים וערימת גראס קצוץ. השעה מוקדמת מדי בשביל קוקאין, והוא גם מעוניין לשמור על צלילות יחסית בשביל הראיון.

"פיתחתי תלות נפשית בגראס" הוא אומר. "והנפשי השפיע על הפיזי. אבל אף פעם לא עניין אותי להיגמל. הסמים אף פעם לא הגבילו אותי".

אבי הוא סוחר סמים בן 24 החי ופועל בצפון הארץ. הוא מתפרנס ממכירת סמים, מגראס ועד קוקאין, אקסטזי, אל.אס.די וסמים אחרים. "אבל אני גם חותם אבטלה" הוא אומר, ומתרווח על הספה. "גם סוחר סמים וגם עושק את ביטוח לאומי".
 

העדפתי את הגראס על החבר הכי טוב שלי

 
"התחלתי עם גראס בגיל 15, כי זה היה מפורסם" הוא מספר. "זה תמיד היה סם רחוב, וכולם היו באים מדברים 'גראס גראס'. מאז שהייתי ילד חיפשתי דרכים לחוות מצבי תודעה שונים. בגיל 9 כבר ידעתי מה זה לשתות אלכוהול ולהיות ילד שיכור, אבל בגיל 15 לא היה לי אף חבר שמעשן גראס. אף פעם לא ראיתי את זה, ואף אחד בקרבתי לא דיבר איתי על זה. מקסימום שמעתי את המשפחה שלי מדברת נגד. הנקודה היא שזה עניין אותי לבד, בעצמי. הייתי ילד שיודע שחשוב לנסות הרבה דברים בחיים, ואם הם רעים, אז עדיף לנסות אותם בגיל צעיר. מפה לשם, הלכתי לילד הכי פריק בבית ספר, ביקשתי ממנו והוא הביא לי".

"בפעם הראשונה עישנתי ולא הרגשתי כלום. אמרו לי שלפעמים זה ככה. עישנתי גם פעם שנייה, ובפעם השלישית זה קצת קפץ. מהפעם הרביעית זרקתי כבר את החבר הכי טוב הישן שלי".

את האלכוהול?
"לא. את האיש שהיה החבר הכי טוב שלי. תוך שנתיים-שלוש הגראס הפך בשבילי לחלק בלתי נפרד מהחיים. זה נראה היה לי כמו אחד מהדחפים הבסיסיים. כמו כסף אוכל וסקס – רק סטלה אוכל וסקס. כמו שכל בנאדם היה שותה כל יום בבוקר קפה, או מעשן כל ערב את המקטרת שלו, אני הייתי יושב על הכורסא ומוריד ראש. דרך אגב, מי ישמע את הקסטה המזוינת?"

אני.
"אף אחד אחר?"

אף אחד. אני שומע את זה בבית באוזניות.
"אין מצב שזה יגיע לידיים זרות?"

לא.
"טוב דודו" הוא מחייך.

באיזה סמים יצא לך להשתמש?
"סמי הרחוב שיש בארץ, המוכרים. כל הממריצים והמעוררים. לא הסמים הכבדים דווקא – ההרואין. הרואין זה לא ליגה של צעירים. זה ליגה של שכבות מצוקה. אנשים מסוימים צריכים הרואין. צריך לגדול בדרך מאוד מסוימת בשביל שתרגיש שהסם הזה משפר לך את החיים, בוא נגיד ככה. וזהו, ובמשך התקופות, כשאתה בודק, אתה טועם מכל דבר קצת, ומה שעושה עליך רושם אתה פשוט מאוד משחק איתו קצת, כמו צעצוע".

כלומר, ניסית כמויות או קוקטיילים של סמים שונים?
" כן, גם. אתה מנסה איך זה הולך בנוף מדברי או בחום או בקור ואיך זה הולך בים. ואם זה טוב לאירועים חברתיים, ואם זה טוב לדיבורים או לשתיקות. אם זה משפר את המוטוריקה, אם זה משפר את המחשבה, אם זה מאט את המחשבה. אם זה מחדד אותך לגמרי, אם זה דופק אותך לגמרי. כל הדברים שבעולם. ואז התחלתי לסחור".

על שיטות הסחר, על המסיבות, על חוויות עם האל.אס.די ועוד - בחלקו השני של הראיון
לחצו כאן

להשארת תגובה - לחצו כאן לחלקו השני של הראיון
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by