בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בארץ 
בלדד חושף: הכל על הנודים 
 
בארץ |
 
בלדד השוחי

בכתבה זו: כל מה שרציתם לדעת על הנחיר התחתון שלכם, וכל מה שלא רציתם לדעת. בעיקר כל מה שלא רציתם לדעת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלדד היקר,

בעקבות הפיהוקים והשיהוקים, מה עם נודים?

בברכה,

עוד אלמוני
 
אלמוני יקר,

לא שאלת שאלה ברורה, ולכן הרשיתי לעצמי לגלול בפניך ובפני הקוראים צרור עובדות מעניינות. כולי תקווה שתשובתי תענה על ציפיותיך.
 

למה מפליצים?

בניגוד לפיהוק, שמטרתו קצת מסתורית, ולשיהוק, שכנראה מיותר לחלוטין, לנאד יש תכלית ברוכה. תוך כדי העיכול, מצטברים בגופנו גאזים ממקורות שונים. הגאזים האלה תופסים מקום, מפריעים לפעולתה התקינה של מערכת העיכול, ועלולים לגרום לנו סבל רב.

גאזים שנאספים בקיבה יכולים להשתחרר דרך הפה (בדרך-כלל בצורת גיהוקים - מה שנקרא גרעפצים), אבל אלו שנאספים במעיים צריכים לצאת דרך הדלת האחורית, ואנו - במקום להיות אסירי תודה על המנגנון המתוחכם הזה - מתביישים בו.
 
 

ממה זה עשוי?

כנגד חמשה גאזים דיבר המעי: חנקן, חמצן, דו-תחמוצת הפחמן, מימן ומתאן.

חנקן מה הוא עושה שם? חנקן הוא המרכיב העיקרי של האוויר שאנו נושמים. לפעמים, בעיקר בזמן האוכל, אנו בולעים אוויר, וכך חנקן מגיע למעיים. אותו דבר נכון גם לגבי חמצן. בליעת אוויר מספקת בערך תשעים אחוזים מכמות הגאז שאנו מפליצים.

מימן ומתאן הם תוצרי לוואי של מיקרו-אורגניזמים שחיים בתוך מערכת העיכול שלנו. בשעועית, לדוגמא, יש כמות גדולה של סוכרים-מורכבים שמיצי העיכול שלנו אינם מסוגלים לפרק. חיידקים במעיים עושים את העבודה הזו בשבילנו, אבל עם תוצרי הלוואי של הפירוק הזה אנו נאלצים להתמודד בעצמנו.

דו-תחמוצת הפחמן יכולה להגיע למעיים גם מבליעת אוויר, גם כתוצר לוואי של מיקרו-אורגניזמים, וגם כתוצאה מתגובות כימיות של מיצי העיכול.



שני דברים חשובים אפשר לציין על תערובת הגאזים הרב-גונית הזו:

1) היא דליקה. גם מימן וגם מתאן בוערים יפה. המתאן הוא האחראי ללהבה הכחולה ומשובבת העין שדורות של נערים מתבגרים התענגו עליה, באוחזם מצית איש אל מול פי הטבעת של חברו.

2) היא חסרת ריח לחלוטין. אף לא אחד מחמשת הגאזים הנזכרים אחראי לניחוח הקטלני המלווה לעתים קרובות פליטה של גאז מעיים.
 

הריח

חמשת הגאזים האלו מהווים רק תשעים-ותשעה אחוז מהנאד. האחוז הנוסף מורכב מכל-מני חומרים אחרים שמסתובבים לנו במעיים, ביניהם תרכובות גופריתיות עזות ריח (מה שמכונה בעגה המדעית: "דו-תפלוצת הישבן") שאחראיות כמעט באופן בלעדי לשם הרע שיצא לנאד. התרכובות הללו מופקות על-ידי חיידקים במעיים. אמור מעתה: זה לא אני, זה החיידק הפליץ.

כשהחיידקים מייצרים את התערובות הללו הם מפיקים כמויות גדולות של חום, לכן נאדות של אנשים שאוכלים מזון עשיר בגופרית (ביצים, לדוגמא) נוטים להיות חמים יותר ומסריחים יותר.
 

וכל העם רואים את הקולות

צליל ההפלצה נוצר מרטיטות של הפתח האחורי - קצת כמו הרעש שבלון עושה כשנותנים לאוויר לצאת ממנו. נאד רועש מעיד על כמות גדולה של גאזים, וכמות גדולה של גאזים יכולה להגיע רק מהחמשיה חסרת-הריח שנזכרה למעלה - לכן נאד "נובח" בדרך-כלל לא "נושך".
 

והאפיפיור, מפליץ?

כולם מפליצים. האדם הממוצע פולט כחצי ליטר של גאז מעיים ביום. מי שלא עושה את זה כשהוא ער עושה את זה כשהוא ישן. מי שלא עושה את זה סתם-כך עושה את זה כשהוא הולך לשירותים. בלי לפלוט את גאז המעיים אי-אפשר לחיות.
 

להתאפק או לא להתאפק?

למרות שאין הוכחות לנזק בריאותי מצטבר עקב "בליעת" נאדות, מחקר שנערך לאחרונה הראה שאנשים שמפליצים לעתים קרובות יותר גם חושבים את עצמם למאושרים יותר. לא נמצא הסבר פיסיולוגי לתופעה, למרות שמלותיו של הפילוסוף הצרפתי מישל דה-מונטיין (Montaigne) עשויות לספק אחד: "האל לבדו יודע כמה פעמים המעיים שלנו, בסרבן לשחרר נאד בודד אחד, הביאונו לכדי יסורי-מוות".


בלדד השוחי

גם לכם יש שאלה? שלחו אותה לבלדד, השוחי שיודע הכל
אימייל:bildad@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by